לאחר הפרסום על אודות החשש להמשך ההפעלה של המרכז הלאומי לחיזוי שיטפונות, ל-ynet נודע כי נציגי רשות המים והשירות המטאורולוגי (שמ"ט) זומנו לשיחת גישור אצל סמנכ"ל תשתיות וסביבה במשרד ראש הממשלה, אמיר ברקן. הפגישה צפויה להתקיים בתחילת השבוע הבא. במקביל, שורה של חוקרים מאוניברסיטאות ברחבי הארץ פנו לברקן והבהירו שיש חשיבות לשותפות של רשות המים במרכז לחיזוי שיטפונות. זאת על רקע רצונו של ראש השירות המטאורולוגי, ד"ר עמיר, גבעתי להפוך את השירות לגורם הבלעדי לחיזוי.
שיטפונות בדרום באפריל 2023
(צילום: יוסי שדה, עמוס אבירן, הערבה התיכונה, מטמון בערבה)
המרכז, המופעל במשותף על ידי השירות ההידרולוגי ברשות המים והשירות המטאורולוגי (שמ"ט) במשרד התחבורה, הוקם ככלי ההתרעה המרכזי מפני שיטפונות בישראל, כחלק מלקחי אסון צפית והמלצות המל"ל ורח"ל בשנת 2019. תפיסת ההפעלה של המרכז מבוססת על כך שכל גוף מביא את המומחיות והמקצועיות שלו ליצירת תחזית והתראה מפני שיטפונות.
"הובא לידיעתנו שהוחלט לפרק את שיתוף הפעולה החשוב הזה, ולהשאיר את המרכז תחת השמ"ט בלבד, מתוך ההנחה, המוטעית לדעתנו, שההתמחות ההידרולוגית אינה נדרשת למרכז זה ושהתרעה משיטפונות יכולה להסתמך על מיומנות מטאורולוגית בלבד", נכתב במכתב של החוקרים, שעליו חתמו פרופ' קולין פרייס, ראש מרכז האקלים באוניברסיטת תל אביב; פרופ' אפרת מורין, ראש המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית; פרופ' שי ארנון, מנהל מכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן גוריון ועוד.
עוד כתבו החוקרים כי "חיזוי שיטפונות אופרטיבי מתבסס על שילוב של מודלים מטאורולוגיים, מודלים הידרולוגיים, ונתונים מגוונים ממקורות שונים. במודלים ההדירולוגיים מתבצעת סימולציה של תנועת המים בקרקע, יצירת נגר עילי וזרימת המים על גבי המדרונות ובערוצי הנחלים. שילוב המודלים המטארולוגיים וההידרולוגיים מאפשר לקבל חיזוי של עוצמות הזרימה הצפויה במיקומים שונים לאורך הנחל, ולהתריע מבעוד מועד על שיטפונות והצפות של אזורים שונים".
ברשות המים טוענים כי לא צריכה להיות תחרות בין השירות המטאורולוגי לשירות ההידרולוגי, שכן מדובר בשני גופים המשלימים זה את זה.
מנגד, ד"ר גבעתי טוען כי מרכז החיזוי המשותף לא השיג את המטרות שלו. לדוגמה הוא הביא את אסון נחל ציחור, שבו נהרגו סהר ומעיין עשור מטבריה שניסו לעבור שיטפון ברכבם, לאחר שהמשטרה לא חסמה את ציר התנועה בזמן. יחד עם זאת בתחקיר שנערך במטה לביטחון לאומי, עלה כי לא זוהו פערים ביכולת הניתוח והעברת המידע בנוגע לשיטפונות למשטרת ישראל. זאת למרות שהובהר כי יש צורך בשיח ישיר עם המטה הארצי של המשטרה וגופים נוספים, ולוודא שהגורמים המבצעיים מבינים את ההערכה של מרכז החיזוי.
בעמותת "צלול", הפועלים גם בנושא שיטפונות, מסרו בתגובה: "לאור שינויי האקלים המתרחשים בישראל ובעולם, התדירות ההולכת וגוברת של אירועי גשם חזקים, השיטפונות שמגיעים בעקבותיהם והפגיעה בחיי אדם שהם גובים מאיתנו, עמותת 'צלול' רואה חשיבות רבה בחיזוק היכולות של המרכז הלאומי לחיזוי שטפונות והנגשת המידע החשוב, שהוא מספק, למקבלי ההחלטות ולגורמים האמונים על היערכות וטיפול בשיטפונות והצפות (ארועי חירום) גם בשלטון המקומי. המקצועיות של המרכז הלאומי לחיזוי שיטפונות נבנתה לאורך שנים בזכות שיתוף פעולה פורה של חוקרים מהאקדמיה עם השירות ההידרולוגי ברשות המים והשרות המטאורולוגי. אנחנו סבורים שראוי לשמור ולחזק את הקשר הזה".
למרות דבריו של ד"ר גבעתי, לפיו המרכז לא ייסגר, ל- ynet נודע כי עובדי השירות המטאורולוגי ניתקו קשר מקצועי עם עובדי השירות ההידרולוגי, והפסיקו את שיתוף המידע החיוני לחלקו המטאורולוגי בחיזוי השיטפונות. כמו כן לרשות המים אין גישה, לטענתם, לנתונים. כך שבפועל אין שיתוף פעולה בין שני הגופים בחיזוי שיטפונות.
