שר החקלאות עודד פורר, מקדם תוכנית לחקלאות ימית בהיקף של כ-170 מיליון שקלים. טויטת הצעת מחליטים של התוכנית דלפה ועוררה חששות בקרב ארגוני סביבה, שכלובי הדגים עלולים לחזור למפרץ אילת דרך הדלת האחורית. במשרד החקלאות הבהירו שאין כל כוונה להחזיר את הכלובים. השר פורר הסביר כי "בתוך חמש שנים צפויות להתווסף לאזור כ-900 משרות, ובתוך 10 שנים, עם הבשלת ענף ההייטק באזור כ-250 נוספות. סך השפעה הכלכלית באזור צפויה להיות בהיקף 15.3 מיליארד שקלים ברוטו בטווח זמן של 30 שנה"
ביום ראשון צפויה הצעת המחליטים לעלות לוועדת השרים. מדובר בתוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובינלאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר. התוכנית כוללת פיתוח והקמת פארק חקלאות ימית ותעשיית מזון ומוצרים מן הים והמדבר, לרבות תקציבים לעידוד יזמים, חברות ויצרנים חקלאיים להגיע לאזור בהיקף של 38 מיליון שקלים; קידום מחקר וחדשנות בתחומי הביוטכנולוגיה וחקלאות ימית בהיקף של 103 מיליון שקלים; והקמת אקו-סיסטם המשלב בין אקדמיה לחינוך בתחומים אלו בהיקף של 30 מיליון שקלים. התוכנית אקוטית לנוכח אתגרי תהליכי שינוי אקלים ומדבור ולצורך חיזוק ביטחון המזון המקומי.
"אוכלוסיית העולם צפויה לגדול מכ-8 מיליארד לכדי 9.9 מיליארד לקראת שנת 2050", נכתב בדברי ההסבר לתוכנית. "גידול זה, לצד שינויים אקלימיים עולמיים, התחממות גלובלית ועליית פני האוקיינוסים, הגורמים לצמצום זמינות משאבי מים ואדמה חקלאית, יוצרים מציאות חדשה בכל הנוגע לאופן הגידול החקלאי, המגוון, איכות המזון וזמינותו בעתיד. חקלאות ימית, המתמקדת במי ים ומנצלת משאב לא מוגבל זה, יכולה להתבצע במתקנים יבשתיים במנותק מהים, במכלים ובשילוב עם גידולים אקווה-פונים. על כן חלק ניכר מעתיד המזון העולמי מצוי במזון מן הים, כדוגמת חקלאות מים (Aquaculture) העוסקת בגידול מבוקר של חלבון איכותי. ככל שגדלה האוכלוסייה, ועמה הצורך בהזנה, כך גם נגבה מחיר ממשאבי הטבע וביניהם הים. כיום, החקלאות היבשתית העולמית צורכת כ-70% מכלל המים המתוקים וכמעט מחצית מהשטחים נטולי-הקרח בעולם. על אף שהאוקיינוסים מהווים כ-70% משטח העולם, הם מספקים רק כ-2% ממזון העולם ברמה הקלורית.
בעקבות דליפת טיוטת ההצעה, ובה נכתב כי יתווסף שטח מחקר ימי במפרץ אילת, פנתה מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן לשר פורר. היא הבהירה כי אסור להחזיר את כלובי הדגים המזהמים בדלת האחורית. לפני שנה פנתה רשות הטבע והגנים והמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה למשרד החקלאות, והזהירו מפני תוכנית להקצאת שטח במפרץ אילת למחקר.
במשרד החקלאות הבהירו כי אין כל כוונה להחזיר את כלובי הדגים. המדענית הראשית של משרד החקלאות, מיכל לוי, אמרה כי "אין כוונה שיהיה גידול דגים בים האדום. לא יהיו כלובים. נושאי רווחת בעלי חיים קרוב לליבו של השר. אנחנו רוצים שתהיה אפשרות לייצר מחקר. המחקרים יעברו וועדה שיפוטית מקצועית, כמקובל". עוד הסבירה כי "כל העולם מתמודד עם ביטחון מזון ואנחנו רוצים להפוך את מדינת ישראל למקור של חדשנות וידע. בהצעת המחליטים הרעיון הוא לדעת בכל השלבים של פיתוח ויצירת ידע. יש בתחום פוטנציאל אדיר, אך הוא לא טופל לאורך כל השנים. אנחנו הולכים לתקופות שיש בהם הרבה חוסר וודאות. אנחנו רוצים לייצר אלטרנטיבות איכותיות שייתנו לנו את היכולת לספק מזון לאוכלוסיה הגדלה בישראל ובעולם".
בכדי למשוך יזמים, חברות ויצרנים להגיע לאזור תשקיע המדינה 38 מיליון שקלים, במסגרתם יקודם ויתוכנן פארק חקלאות ימית ותעשיית מזון ומוצרים מן הים והקמת תשתיות שיעודדו יזמים להקים מרכזי פעילות במקום. הפארק יתשרע על שטח של כ-2,600 דונם וחלקו יהיה לתעשייה ויכלול מיזמים תעשייתיים הדורשים גם שטחים חקלאיים, לשם קידום תעשייה בתחום ייצור מוצרים שמקורם מהים או מהמדבר. משרד החקלאות יתמוך בחקלאים שיקימו מיזמי חקלאות ימית ומדברית לייצור מוצרים שמקורם בחומרי גלם מהים באזור.
