כולם אוהבים שוניות אלמוגים. הן יפות, הן מגוונות ומשתנות כל הזמן, והן שונות מכל מה שמוכר לנו. אבל בשנים האחרונות למושג "שוניות אלמוגים" התווספו גם פעלים מטרידים: שוניות האלמוגים נפגעות, מתדרדרות ואפילו גוועות.
ולכן, חדשות טובות מגזרת השוניות, כמו אלה שהגיעו עם דו״ח המכון האוסטרלי למדעי הים (AIMS), הן די נדירות בנוף המחקרי. אחרי שנים רבות של הידרדרות במצבה של שונית האלמוגים המוכרת ביותר בעולם, שונית המחסום הגדולה באוסטרליה (Great Barrier Reef), הדו"ח מציג שיפור משמעותי במצבם של חלקים גדולים בה, שבא לידי ביטוי בגידול בכמות האלמוגים וגם בירידה בהיקפי התמותה. עם זאת, לצד החדשות הטובות יש גם כמה סיבות חדשות-ישנות לדאגה.
השונית השיאנית
שונית המחסום הגדולה היא מערכת שונית האלמוגים הגדולה ביותר בכדור הארץ ואחד ממקומות המחיה החשובים ביותר של יצורים ימיים: היא נפרשת לאורכם של 2,300 קילומטר באזור קו החוף הצפון-מזרחי באוסטרליה, ומהווה בית גידול לאלפי מינים מוגנים ולמגוון ביולוגי רחב של כ-400 מיני אלמוגים, 1,500 מיני דגים ו-5,000 מיני רכיכות.
האיום המשמעותי ביותר על שונית זאת הוא התחממות מי האוקיינוס, שנגרמת בשל משבר האקלים, ושיוצרת הלבנת אלמוגים: עליית טמפרטורת המים עלולה לגרום לאצות, שאחראיות על צריכת האנרגיה ועל צבעוניות האלמוגים, לעזוב אותם, ולהותיר את השוניות לבנות - תהליך שעלול להוביל למוות נרחב של אלמוגים. "מספיקה עלייה של 2-1 מעלות בטמפרטורת המים כדי ששונית שלמה תעבור הלבנה״, מציין פרופ׳ מעוז פיין מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת.
על פי נתונים של המרכז ללימודי שוניות אלמוגים (ARC), מאירוע ההלבנה הנרחב ב-2016, רק כ-7 אחוזים מהאלמוגים בשונית המחסום הגדולה לא הושפעו כלל מההלבנה, ו-100-60 אחוז מהאלמוגים, רובם בחלקה הצפוני של השונית, הולבנו בצורה חמורה. זאת ועוד, העלייה בטמפרטורת המים גרמה לחמישה אירועי הלבנה המוניים בשונית האוסטרלית, בשנים 1998, 2002, 2016, 2017 ו-2020.
הדו"ח החדש בדק וניטר את מצבן של 87 שוניות נפרדות (שבתוך שונית המחסום הגדולה) במשך 10 חודשים, על ידי שימוש במדד נפוץ במחקר: הערכת אחוזי כיסוי האלמוגים החיים (אזורים שמכוסים באלמוגים, ולא על ידי ספוגי-ים, אצות או יצורים אחרים).
התאוששות זהירה
לפי הדו"ח, כשני שליש משוניות האלמוגים בחלק המרכזי והצפוני של שונית המחסום הראו את סימני ההתאוששות הטובים ביותר מזה 36 שנה. ההתאוששות התבטאה בכך שפחות אלמוגים מתו, וכיסוי האלמוגים המשיך לגדול, בעיקר באזור המרכזי והצפוני של השונית. בדו״ח מוסבר שהסיבות העיקריות להתאוששות הן מיעוט אירועים חריגים שפקדו את האזור בשנים אלה, כמו סופות צקלון למשל, ועומסי חום נמוכים יחסית, בשנים 2020 ו-2022.
הדו"ח מעיד שלעליית הטמפרטורות העולמית יש את התפקיד המרכזי ביותר בתהליך הלבנת האלמוגים ובהתדרדרות מצב השוניות בעולם. ״הוא מוכיח לנו שטמפרטורה נמוכה יותר של מי הים מאפשרת לשונית האלמוגים להתאושש", מעיד פיין. "זוהי הוכחה נוספת לכך שהטמפרטורה הגבוהה היא האיום מספר אחד לשוניות ולבריאותם של האלמוגים".
חשיבותו של מגוון
עם זאת, פיין גם מבקש לצנן את ההתלהבות, ומסביר שהדו״ח עלול להיות מטעה, אם קוראים אותו לא נכון. "החוקרים כתבו שיש עלייה בכיסוי החי של האלמוגים, כלומר שיש עלייה יחסית בכמות השטח עם אלמוגים חיים ביחס לתקופה שהייתה לפני כן", הוא אומר, "אבל הם לא אמרו את אותו הדבר לגבי מגוון האלמוגים״.
ואכן, על פי הדו״ח, האלמוגים שהתאוששו הם בעיקר מסוג אחד, שיטית (Acropora), שתופסים שטח רב וגדלים במהירות. אז מה הבעיה? "מגוון המינים האחרים שנמצאים בשונית הוא נמוך משמעותית מהמצב שהיה לפני רצף אירועי ההלבנה. לפיכך, מדד הכיסוי אומנם מקובל בכל העולם, אבל הוא לא מספיק; בריאותה של השונית נמדדת גם במגוון, ולא רק בכיסוי החי", מסביר פיין. ״לכן, אי אפשר להגיד שהשונית נמצאת רק במצב טוב: המגוון שבה נמוך והאלמוגים שכן גדלו בתוכה הם רגישים ביותר לטמפרטורות המים ולמזג אוויר קיצוני״.
נתון מדאיג נוסף שעולה מהדו"ח נוגע לאזור מסוים בשונית, שבו דווקא חלה התדרדרות: במרחב הדרומי, שידוע כבעל כיסוי אלמוגים גבוה יותר משני האזורים האחרים – הכיסוי ירד מ-38 אחוז ב-2021 ל-34 אחוז ב-2022.
שוניות שונות, בעיות שונות
אצלנו בישראל, המצב קצת אחר. שונית האלמוגים באילת מפגינה חסינות גבוהה יחסית לעליית הטמפרטורה העולמית. עם זאת, למצב הזה יש כמה סייגים: מחקר ישראלי מהקיץ האחרון חושף שהשוניות העמוקות שבאילת לא נהנות מאותה חסינות, ולא מהוות אזור מקלט מעליית הטמפרטורות העולמית עבור האלמוגים, כפי שסברו עד כה. בנוסף לכך, את האלמוגים של אילת תוקפות צרות אחרות, ומגוונות: זיהום אור, זיהום נפט, זיהום בשל דשנים ועוד.
תמנון שמיכה תועד בשונית המחסום הגדולה באוסטרליה
(צילום: ג'סינטה שקלטון)
לטענת פיין, על אף הבעיות שייחודיות לשונית הזאת – היא בכל זאת נהנית מחסינות יחסית, שיש למהר ולנצל אותה. ״יש לנו הזדמנות אדירה לשמר את השונית גם בעידן של עליית הטמפרטורות העולמית; הזדמנות שלא קיימת באוסטרליה", הוא מעיד, ומוסיף. "אנחנו צריכים להקטין למינימום האפשרי את כל רשימת הפגיעות בשונית, אבל לצערי אנחנו לא עושים את זה מספיק".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
