עוצרים את הדליפות

סוכנות החלל של ארצות הברית נאס"א השלימה את הבדיקות לקראת ניסיון שיגור נוסף של משימת ארטמיס 1, המתוכננת ליום שלישי 27 בספטמבר. בשני הניסיונות הקודמים בוטל השיגור זמן קצר לפני סיום הספירה לאחור. בראשון זה קרה בגלל תקלה באחד המנועים של טיל השיגור, SLS, ובשני עקב דליפה של דלק מימן נוזלי מאחד המֶחְבָּרים של צינור התדלוק לגוף הטיל.
5 צפייה בגלריה
הניסוי עבר בשלום, עכשיו מחכים לדבר האמיתי. טיל SLS ועליו חללית אוריון על כן השיגור במרכז החלל קנדי בפלורידה
הניסוי עבר בשלום, עכשיו מחכים לדבר האמיתי. טיל SLS ועליו חללית אוריון על כן השיגור במרכז החלל קנדי בפלורידה
הניסוי עבר בשלום, עכשיו מחכים לדבר האמיתי. טיל SLS ועליו חללית אוריון על כן השיגור במרכז החלל קנדי בפלורידה
(צילום: נאס"א)
השבוע השלימו טכנאים ומהנדסים החלפת של שני אטמים בחיבור הדולף וביום רביעי ביצעו ניסוי נוסף בתדלוק הטיל הענקי. בניסוי התגלתה דליפה נוספת מהחיבור הזה, אך הם הצליחו להתגבר עליה באמצעות חימום קל של המֶחְבָּר, שאיפשר לו להתקבע טוב יותר במקומו ולהפחית את הדליפה לרמה נסבלת. בניסוי התגלתה עוד דליפה קטנה בחלק אחר של הטיל, ובצוות מתחייבים שהצליחו לשמור עליה ברמה שאינה מסכנת את המשימה.
אם לא יהיו תקלות אחרות, נאס"א תנסה לשגר את החללית במהלך חלון שיגור של 70 דקות שייפתח בשעה 18:37 לפי שעון ישראל. שיגור במועד הזה יאפשר משימה של 40 יום, שבסופה החללית תחזור לכדור הארץ ב-5 בנובמבר. אם תהיה דחייה נוספת, מועד השיגור האפשרי הבא יהיה יום רביעי, 2 באוקטובר.
הדמיה של משימת ארטמיס 1
(הדמיה: נאס"א)


משימת ארטמיס 1 תהיה הניסוי הראשון של טיל השיגור SLS, המיועד לשאת מטענים כבדים למשימות בעומק החלל. הוא ישגר את החללית אוריון למסלול הכולל הקפה מורכבת של הירח. החללית לא תהיה מאוישת, אך יהיו בה שלוש בובות מצוידות בחיישנים רבים לבחינת מערכות תמיכת החיים של החללית, וכן לבחינת היעילות של אפוד ההגנה מקרינה של החברה הישראלית StemRad. במשימה תבדוק נאס"א את שלל תפקודי החללית, ובהם הנעה, ניווט ותקשורת, וכמובן את המערכות שאמורות לאפשר לה לשוב בשלום לכדור הארץ, ובראשן מגן החום והמצנחים. אם הכול יפעל כשורה, סוכנות החלל מתכננת לשגר בעוד כשנתיים טיסה מאוישת סביב הירח, ושנה או שנתיים לאחר מכן להנחית עליו שוב בני אדם, יותר מחמישים שנה אחרי הטיסה המאוישת האחרונה עד כה לירח.

לא תנחתו לבד

נאס"א גם מחפשת כעת חברה שתפתח רכב להנחתת בני אדם על הירח, נוסף על הסטארשיפ של ספייס-אקס שנבחר בשנה שעברה לנחיתה הראשונה. לפני כחצי שנה פרסמה נאס"א פנייה לתעשיית החלל להגיש הצעות כלליות לתכנון מערכת נוספת לנחיתה מאוישת, והשבוע פרסמה את ההודעה הרשמית המזמינה חברות להגיש הצעות למכרז עד 15 בנובמבר הקרוב. חברות שייבחרו במכרז יידרשו להדגים את יכולותיהן בביצוע נחיתה לא מאוישת על הירח ולאחר מכן נחיתה מאוישת.
נאס"א אף צפויה לממש אפשרות בחוזה עם ספייס-אקס ולדרוש ממנה לבצע התאמות ברכב הנחיתה שהיא מפתחת על בסיס הסטארשיפ. בין השאר תידרש החברה להתאים את הרכב לחבירה עם תחנת החלל שמתוכננת להיבנות במסלול סביב הירח, ולהגדיל את מספר האנשים ואת כמות המטען שהוא יוכל לשאת אל פני הירח ומהם, כדי לאפשר פעילות אנושית רציפה וממושכת על הירח. אותן דרישות יחולו גם על רכב הנחיתה הנוסף שייבחר.
5 צפייה בגלריה
המטרה: מגוון של חלליות שיוכלו להנחית בני אדם על הירח. אסטרונאוטים על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס
המטרה: מגוון של חלליות שיוכלו להנחית בני אדם על הירח. אסטרונאוטים על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס
המטרה: מגוון של חלליות שיוכלו להנחית בני אדם על הירח. אסטרונאוטים על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס
(איור: נאס"א)
"העבודה במסגרת הזאת, לצד המחקר והפיתוח של רכב הנחיתה שכבר נבחר, תניח את היסודות לפעילות מחקרית ארוכת טווח בעומק החלל", אמרה ליסה ווטסון מורגן (Watson-Morgan), מנהלת תוכנית הנחיתות המאוישות במרכז מרשל של נאס"א. "שותפות עם חברות תעשייה אמריקניות מאפשרת לנו לנצל את הידע והמומחיות של נאס"א ולעודד חדשנות טכנולוגית שתאפשר נוכחות אנושית ממושכת על הירח".

יהיה צפוף על הירח: נחתת יפנית עם רכב אמירתי

איחוד האמירויות תנסה להנחית בקרוב על הירח רכב לא מאויש זעיר, על גבי נחתת של חברה פרטית מיפן. על פי התוכניות, המשימה תשוגר לחלל בטיל פלקון 9 של חברת ספייס-אקס האמריקנית בשבוע שבין 9 ל-15 בנובמבר. הנחתת תטוס לירח במסלול ארוך במיוחד וחסכוני באנרגיה, בדומה לזה שבו שוגרה החללית הישראלית "בראשית" בשנת 2019. אם הכול יעלה יפה היא תנסה לנחות במהלך חודש מרץ 2023, באזור "אגם החלומות" (Lacus Somniorum), הסמוך לקו המשווה של הירח.
5 צפייה בגלריה
אמור להיות הרכב הגלגלי הקטן ביותר על הירח. ראשיד 1 בהכנות לשיגור
אמור להיות הרכב הגלגלי הקטן ביותר על הירח. ראשיד 1 בהכנות לשיגור
אמור להיות הרכב הגלגלי הקטן ביותר על הירח. ראשיד 1 בהכנות לשיגור
(צילום: Mohammed bin Rashid Space Centre)
הנחתת Hakuto-R של החברה היפנית ispace תישא עימה כמה ניסויים לביצוע על הירח, שכוללים ציוד תקשורת של חברות קנדיות ורכב דו-גלגלי זעיר של סוכנות החלל היפנית JAXA. גם אם היא אכן תנחת בהצלחה בחודש מרץ, היא עלולה לפספס את תואר החללית היפנית הראשונה על הירח: משימת ארטמיס 1 אמורה לשחרר בדרכה לירח כמה לוויינים וחלליות זעירות. אחת מהם היא נחתת קטנה של סוכנות החלל היפנית, שתנסה לנחות על הירח.
מטענה העיקרי של הנחתת הוא כאמור רכב השטח ראשיד 1 של סוכנות החלל של איחוד האמירויות. הרכב שפותח במרכז החלל ע"ש מוחמד בין ראשיד בדובאי צפוי להיות כלי הרכב הקטן שנסע אי פעם על פני הירח. משקלו עשרה קילוגרמים בלבד (על כדור הארץ), אורכו ורוחבו כחצי מטר, והלוחות הסולריים שהוא נושא אמורים לאפשר לו לפעול במשך יום ירחי אחד, שאורכו כ-14 ימי ארץ.
5 צפייה בגלריה
האם תצליח להיות הנחתת היפנית הראשונה על הירח? הדמיה של הנחתת Hakuto-R
האם תצליח להיות הנחתת היפנית הראשונה על הירח? הדמיה של הנחתת Hakuto-R
האם תצליח להיות הנחתת היפנית הראשונה על הירח? הדמיה של הנחתת Hakuto-R
(איור: iSpace)
"זו משימה היסטורית, כי אין הרבה חברות פרטיות שמסוגלות לבצע משימות כאלה", אמר מנהל ispace ג'ומפאי נוזאקי (Nozaki). "זו הוכחת היתכנות של הטכנולוגיה של השירות שאנו יכולים לספק". לשירות הזה יש גם נקודה ישראלית: בנחתת השלישית של ispace, שמתוכננת לנחות על הירח בשנת 2025, אמורה להיות גם מערכת של החברה הישראלית הליוס להפקת חמצן מאדמת הירח.

תנועת המושבים

אסטרונאוט אמריקני שוגר השבוע לחלל בחללית סויוז רוסית, במסגרת הסכם חילופי המושבים שנחתם לאחרונה בין נאס"א לסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס. פרנסיסקו (פרנק) רוביו (Rubio) שוגר ביום רביעי עם הקוסמונאוטים סרגיי פרוקופייב (Prokopyev) ודמיטרי פטלין (Petelin) לשהות של חצי שנה בתחנת החלל הבינלאומית, שבמהלכה יקבל פרוקופייב את הפיקוד על התחנה. במסגרת ההסכם הזה תטוס לתחנת החלל בחודש הבא הקוסמונאוטית אנה קיקינה (Kikina) בחללית דרגון של חברת ספייס-אקס, עם שני אסטרונאוטים של נאס"א ואחד של סוכנות החלל היפנית.
5 צפייה בגלריה
הסכם חילופים ראשון אחרי יותר מ-15 שנה. רוביו (באמצע) עם עמיתיו למשימת סויוז MS-22 בדרכם לחללית
הסכם חילופים ראשון אחרי יותר מ-15 שנה. רוביו (באמצע) עם עמיתיו למשימת סויוז MS-22 בדרכם לחללית
הסכם חילופים ראשון אחרי יותר מ-15 שנה. רוביו (באמצע) עם עמיתיו למשימת סויוז MS-22 בדרכם לחללית
(צילום: נאס"א)
ההסכם מבטיח שבכל זמן נתון יהיו בתחנה לפחות נציג אחד של ארצות הברית ונציג אחד של רוסיה, כדי להבטיח את תפקודה השוטףה. החתימה עליו התעכבה בעקבות הודעת רוסיה שלא תמשיך את שותפותה בתחנה, אך בסופו של דבר הוא נחתם, וכעת גם יצא אל הפועל. זהו הסכם החלפת המושבים הראשון בין הצדדים אחרי יותר מ-15 שנה. הקודם נחתם בתקופה שבה עדיין היו לארצות הברית מעבורות חלל פעילות.
"החלפת הצוותים מייצגת את המאמץ המתמשך של אנשים נפלאים שגרמו לזה לקרות", אמר רוביו לקראת השיגור. "חשוב שטיסות מאוישת לחלל ומשימות מחקר – נושאים שיקרים לליבן של שתי הסוכנויות – ימשיכו לשמש אמצעי של דיפלומטיה ושותפות שבה אנו יכולים למצוא מכנה משותף ולהמשיך להשיג דברים יחד".

גלגל בלי מזל

טלסקופ החלל ג'יימס ווב המשיך לספק תמונות מרהיבות מהחלל גם אחרי שאחד הלוחות המרכיבים את המראה הראשית שלו נפגע ממטאוריד לפני כארבעה חודשים. כעת מתמודדים מפעילי הטלסקופ עם תקלה נוספת שמגבילה את פעילותו: תקלה בגלגל שיניים המשמש לכוונון של מצלמה הפועלת באורכי גל בינוניים בטווח התת-אדום, באחד ממצבי הפעולה שלה.
למצלמה הזו יש ארבעה מצבי פעולה, ורק באחד מהם, שבו היא משמשת בתפקיד של ספקטרומטר המודד את הרכב אורכי הגל של האור הנפלט מאובייקט מסוים, נעשה שימוש בגלגל הזה. לפני כחודש התברר שהגלגל סובל מחיכוך מוגבר. בתום דיונים ארוכים החליט השבוע הצוות המפעיל את הטלסקופ להקפיא לפי שעה את המדידות במצב הפעולה הזה, עד שיוחלט מה לעשות בנדון.
הטלסקופ ממשיך בינתיים לפעול כרגיל בכל מצבי הצילום האחרים, והשבוע פרסמה נאס"א תמונה מרהיבה של כוכב הלכת נפטון (רהב) שצילם ג'יימס וב. בצילום נראים גם שבעה מ-14 ירחיו של נפטון, ובעיקר הטבעות שלו, שקשה להבחין בהן בתצפיות רגילות. באור נראה, כמו בצילומים של החללית וויאג'ר 2 שחלפה לידו ב-1989, נפטון נראה לנו כחלחל. אולם, באור תת-אדום, שבו צופה ג'יימס וב, לא רואים את נפטון עצמו, מכיוון שהאטמוספרה עתירת המתאן שלו בולעת כמעט את כל הקרינה התת-אדומה. במקום זה הטלסקופ קולט את החזר הקרינה הזאת מהעננים הגבוהים של כוכב הלכת, וכן מהטבעות שלו, המורכבות בעיקר מאבק.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע