המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (יום א') את דוח תוכנית הניטור הלאומי במפרץ אילת. מהדוח עולה כי נמשכת מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים, שתועדה בסקרים הקודמים. במקביל, גם טמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, בקצב ממוצע של כחצי מעלה לעשור. קצב זה גבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי. בנוסף, נמשכת מגמת חימום המים העמוקים, מה שצפוי להשפיע על התנהגות המערכת כולה. כבר עכשיו במפרץ אילת נמדדה טמפרטורת שיא של 30 מעלות, כשהטמפרטורה השנתית הממוצעת עומדת על 27 מעלות בלבד.
במשרד להגנת הסביבה אמרו כי ממצאי הדוח מצביעים על כך שהמערכת האקולוגית של מפרץ אילת אינה יציבה, ולכן יש לחזק את הצורך בהמשך יישום מדיניות "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת" שאותה מתווה המשרד. לפי הדוח, כל עוד שינויי האקלים הגלובליים - דוגמת התחממות מי הים והעלייה בחומציות - אינם משתפרים ואף מידרדרים, יש צורך מיידי להפחית את העקות המקומיות של זיהום ים ודליפות נפט שאיתם השונית תתקשה להתמודד.
עליית הטמפרטורה מהווה מקור גדול לדאגה. בנוסף, בשנת 2023 התפרצה מחלה באוכלוסיית קיפודי הים במפרץ שגרמה לתמותה נרחבת, ולא ברור אם האוכלוסייה תצליח אי פעם להשתקם. לקיפודי הים תפקיד חשוב בניקיון השונית מאצות. בינתיים השונית לא נפגעת מהיעלמותם, שכן האצות נאכלות על ידי דגים. מצב זה מדגיש את תפקידם החיוני של הדגים הצמחונים במערכת האקולוגית ומחזק את הצורך לאסור דיג במפרץ.
ביום שבו מתפרסם הדוח המדאיג, הממשלה מנסה להביא לביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון" בישיבת הממשלה. מדובר במדיניות שהנהיגה השרה להגנת הסביבה לשעבר, תמר זנדברג, לפיה אין להוסיף על הסיכונים הקיימים כבר כעת על המפרץ. כעת, כדי שחברת קצא"א תוכל להגדיל את היקף שינוע הנפט דרך המפרץ, הממשלה הנוכחית מבקשת לבטל את המדיניות. בהצעת מחליטים עליה חתומים משרד ראש הממשלה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם, הם מבקשים לבטל את המדיניות.
בשבועות האחרונים מנסים במשרד ראש הממשלה לקדם את הצעת המחליטים, כאשר בכל פעם זו עולה ויורדת מסדר היום, בין אם בלחץ ראשי ערים מהדרום והארגונים הירוקים ובין אם בלחץ השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. מנכ"ל משרדה אסף יזדי אמר כי "חובתנו כמשרד לעשות את כל הפעולות כדי לצמצם למינימום את הפגיעה (בשונית האלמוגים - א"ק) כתוצאה מפעילות אנושית. אנחנו נאבקים נגד ההחלטה בכל הכוח". בסוף השבוע האחרון חשף המשרד ממצאים ראשוניים של סקר לאיתור ומפיוי מזהמים כימיים במי הים וקרקעית המפרץ. המוקד העיקרי היה מסוף הדלקים של חברת קצא"א, לצד המרינה, הנמלים ורציף הספורט הממונע בחוף קיסוסקי.
פרופ' מעוז פיין מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, ממחברי דו"ח הניטור, הסביר כי אמנם הממצאים מטרידים, אבל לא הכל שחור. במרבית אתרי הניטור נמדדה עלייה בצפיפות אלמוגי אבן, בחלקם אף לרמה שהייתה לפני הסערה החריגה שפקדה את העיר ב- 2020, אשר הביאה לאובדן של כ-22% מהכיסוי. עם זאת, אתר הלגונה, האזור שבין השונית לחוף בשמורת חוף אלמוג, לא מצליח להשתקם. אזור זה נמצא בהידרדרות מאז שנת 2010 מסיבה שעדיין אינה ידועה.
"זה סימן טוב שמערכת השונית עדיין יכולה להתמודד עם הפגיעה", הסביר פרופ' פיין. "לראשונה מאז שנת 2017 אנחנו רואים תוספת של מושבות צעירות. האלמוגים מתרבים ונכנסים לשונית. זה טוב ביחס למה שקורה בעולם בכלל. עדיין יש לנו על מה להגן".
יחד עם זאת עליית הטמפרטורות עדיין מדירה שינה מעיניו של פרופ' פיין. לדבריו, בניסויים מבוקרים שביצעו במעבדה, האלמוגים גילו עמידות לטמפרטורות גבוהות של 32 מעלות. היום, כזכור, אנחנו מתקרבים לשם. אבל שונית האלמוגים באילת מגלה עמידות, ולכן מהווה אוצר בינלאומי. בשעה שאלמוגים באוקיינוסים גוססים, זו מצליחה להשתקם לאט לאט. החשש המרכזי הוא שכמות הנוטריינטים תעלה, מה שיביא לעכירות במים ופריחה של אצות. אלה יכולות להביא לקריסה של המערכת האקולוגית העדינה.
ממצאי הניטור מצביעים על הצטברות חנקות במימי המפרץ העמוקים, שאינם מצליחים להתנקות כבעבר, מה שמאיים על איכות כל עמודת המים במפרץ. "מדובר במצב המסכן את שונית האלמוגים ואת כלל הפעילות הימית במפרץ. צוות הניטור ממליץ לקחת מידע זה בחשבון ולנהוג במשנה זהירות לפני כל החלטה שמשמעותה הגדלת עומס החנקן המוזרם לים", אומרים מחברי הדוח. אלה מתכוונים לרצון של חברת מקורות - תוצאה של צורך של החקלאים המקומיים - להגדיל את היקף ההתפלה. הדבר יגרום לגידול בנוטריינטים המוזרמים למי המפרץ.
במטה המאבק בהגדלת שינוע הנפט במפרץ חברים רשויות מקומיות, ארגוני סביבה בהם החברה להגנת הטבע, וגם ארגוני בריאות. "בזמן שמדינה שלמה כוססת ציפורניים בדאגה וממתינה להתפתחויות בגזרה האיראנית, ממשלת ישראל מפקירה את ביטחונם של תושבי אילת ואשקלון ומקדמת הצעת החלטה שתגביר את הסיכונים לתושבי אילת, אשקלון, אשדוד וליישובים בנגב, הסמוכים לצינור הנפט של קצא"א", מסרו. החברה, יש להזכיר, גרמה לאסון הנפט הגדול ביותר בשמורת עברונה, וגם דליפה של דלק סילוני בנחל צין, זיהום באזור המועצה האזורית חוף אשקלון ועוד".
ראש העיר אילת אלי לנקרי הודיע כי אם הצעת המחליטים תעבור, יפעל לשלילה של רישיון העסק של קצא"א, כך שלא תוכל לפעול בשטחי הרשות המקומית.
מקצא”א נמסר: "קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות ‘אפס תוספת סיכון’, שהוטלה משיקולים פופוליסטיים, ללא בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת. החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כל הגורמים ובהם הארגונים הירוקים ואת גורמי המקצוע במשרדי הממשלה שתמכו בעמדת קצא”א. המלחמה חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא”א. נמשיך לפעול לאספקת אנרגיה רציפה לטובת תושבי ישראל".
