מפתחים למען העתיד - ומוצאים עדויות מרתקות מהעבר: מנזר, שפעל לפני כ-1,500 שנה ובו רצפה צבעונית עם פסוק מספר דברים "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ", נחשפה בחפירה גדולה שמנהלת רשות העתיקות עבור רשות מקרקעי ישראל, במסגרת עבודות הפיתוח להקמת שכונת כרמי גת צפון, שם מתוככנות ליהבנות כ-5,600 יח"ד.
מנזר בן כ-1,500 שנה התגלה בקריית גת
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
ברשות העתיקות אמרו כי בחפירה נחשפו שרידים של לפחות עשרה מבנים, ביניהם המנזר, גת ומבנה מחסנים גדול. המנזר מתוארך לתקופה הביזנטית, מאות 6-5 לספירה, והוא חלק מאתר קדום, שהתקיים עוד בתקופה הרומית, במשך כ-600 שנה.
הממצאים שנחשפו במנזר ובסביבתו, כוללים כמות גדולה של כלים מיובאים, מטבעות, פריטי שיש, כלי זכוכית וכלי מתכת, המעידים על יישוב עשיר ומשמעותי שפעל במקום.
ברצפת הפסיפס של המנזר שולבו צלבים, אריות, יונים, אמפורה, פרחים ודגמים גיאומטריים. במרכזו, נקבעה הכתובת ביוונית עתיקה - "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" (דברים כח: ו). בדגמים הגיאומטרים שבפסיפס שולבו אבני פסיפס קטנות מאוד, במטרה להבליט את עיטורי צורות הצלב.
בנוסף למנזר, נחשפה גם גת משוכללת להכנת יין, שנבנתה ותוקנה מספר פעמים. בפסיפס המרצף את תאי התסיסה ואת בור האיגום, שולבו אבנים בצבעי לבן וכחול. על גבי הטיח של בורות האיגום, ניתן להבחין בשרידי צבע אדום. רצפתו של בור האיגום הצפוני בנוי לוחות, שיש שעל חלקן ניתן לראות אותיות יווניות אשר שימשו כסימנים לבוני הגת. כל אלה, מעידים כי בבניית ופיתוח גת זו הושקעו זמן, כסף ומאמצים רבים.
שירה ליפשיץ ומעיין מרגוליס, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו: "היישוב הקדום ממוקם על ציר דרכים מרכזי, המקשר בין ההר למישור החוף, וככל הנראה שירת את היישובים הקטנים יותר באזור, כמו גם את עוברי הדרך שעברו בו. זהו האתר הגדול והמשמעותי ביותר שנחשף באזור מהתקופות הרומית-והביזנטית. הממצאים מעידים על רצף יישובי, החל מהתקופה הרומית הקדומה (המאה ה-1 לספירה) ועד לסוף התקופה הביזנטית (סוף המאה ה-6 לספירה). בתקופה הביזנטית, ניתן לראות התרחבות משמעותית של היישוב, אשר כללה את בניית המנזר והגת. בנוסף, יש במקום עדויות רבות לייצור כלי חרס מקומי, כמו פסולת בית יוצר, בורות אשפה, כלים מעוותים, ואף מספר כלים הייחודיים לאתר זה".
מנהלת מרחב דרום ברשות העתיקות, סבטלנה טליס, הוסיפה: "חשיפת האתר מאירה את עושרה ההיסטורי של קריית גת וסביבתה, ושופכת אור על מרכזיותו של האזור בימי קדם. מומחי מנהל השימור של רשות העתיקות יעתיקו את רצפת הפסיפס לשטח פתוח בעיר, על מנת שזו תוצג לציבור".
ראש ענף שימור אמנותי ברשות העתיקות, מארק אברהמי, התייחס גם הוא לתגלית: "הפסיפס שהתגלה בקרית גת הוא אחד המיוחדים שנמצאו בארץ. העתקת פסיפסים הינה תהליך מורכב, הדורש מיומנות רבה וקפדנות. בקרוב, יועבר הפסיפס הקדום לסדנת הפסיפסים של רשות העתיקות, לטובת שימורו לפני הצגתו בעיר".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, התייחס גם הוא לתגלית: "פרויקטי הרחבת היישובים בארץ של רשות מקרקעי ישראל מיצרים הזדמנויות להצצה לעולמם של דורות קדומים. יחד, אנחנו פועלים להציג את הממצאים, כחלק ממדיניות המבקשת לחבר את התושבים לסיפורים ההסטוריים בקרבת מקום המגורים שלהם". מנהל מקרקעי ישראל, ינקי קוינט, סיכם: "חשיפת המנזר במהלך עבודות הפיתוח להקמת שכונה חדשה מדגישים את הקשר בין העבר לעתיד ובין שימור לפיתוח".
