תנשמות מטפלות בגוזלים
(המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות בהדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים)
עד כמה מסעירים הם חייהם של משפחת תנשמות לבנות, שמקננת בימים אלו באתר במרכז הארץ? בשבועיים האחרונים, הטילה הנקבה שבע ביצים - ועד כה בקעו שש מהן - בהפרשים של יומיים בין אחת לשנייה. הבקיעה של הגוזלים תועדה בשידור חי, במסגרת המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות בהדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים, שמובילה החברה להגנת הטבע, קרן הדוכיפת, השירותים להגנת הצומח וביקורת במשרד החקלאות, וכן מיזם משותף עם הירדנים והפלסטינים במימון המשרד לשת"פ אזורי והחברה להגנת הטבע.
בתיבת הקינון הזו, שנמצאת באחד מאתרי חברת "מקורות" במרכז הארץ, הותקנו שלוש מצלמות - שתי מצלמות בתוכה ואחת מחוצה לה. הגוזלים, שהוריהם מביאים להם מזון 20-10 פעמים במהלך לילה אחד, צפויים לעזוב את הקן ולפרוש כנפיים כ-60 ימים לאחר בקיעתם, ולכן יש לצופים עוד כחודשיים של צפייה, וניתן יהיה לראות את הגוזלים גדלים והופכים מגוש פלומה לבנה לאחד מבעלי הכנף היפים בישראל.
פרופ' יוסי לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג ופרופסור בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, העומד בראש המיזם, מציין כי הבדלי הגודל בין הגוזלים נראים היטב ובמהלך הלילה ניתן לצפות בהורים מאכילים את הגוזלים במכרסמים. "התנשמות, שעיקר מזונן הוא מכרסמים, משמשות ככלי יעיל להדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים. משפחה של תנשמות צדות בכל שנה כ-6,000-2,000 מכרסמים, בהתאם לגודל הטרף, ומפחיתות את הצורך לשימוש ברעלים מזיקים ומסוכנים לאדם ולסביבה", אמר.
עונת הקינון של התנשמת משתרעת מסוף חודש פברואר ועד סוף חודש יולי ובד"כ כוללת מחזור קינון אחד בשנה. הטלת הביצים מתרחשת בחודשים מרץ-אפריל, במקביל לעלייה בצפיפות המכרסמים בשטח. התנשמת מטילה בין 11-2 ביצים, הבוקעות לאחר כ-30 ימי דגירה בממוצע. הבקיעה אינה מסונכרנת ומתרחשת בממוצע כל 2.5 ימים.
בשבועיים הראשונים מהבקיעה, הזכר משחר אחר מזון, בעוד הנקבה דוגרת ודואגת לחלוקת המזון לגוזלים. כאשר הגוזלים ניזונים באופן עצמאי ואינם מצריכים דאגה הורית בחלוקת המזון, מצטרפת הנקבה לתהליך שיחור המזון. משלב זה ועד הפיכת הגוזלים לפרחונים (כ-55 יום לאחר הבקיעה), הגוזלים שוהים לבדם בקן בעוד הזכר והנקבה לנים בקרבת מקום ודואגים להספקת מזון לגוזלים. הגוזלים נשארים תלויים בדאגה ההורית 3 - 5 שבועות לאחר שהפכו פרחונים. לאחר מכן, נהיים עצמאים ומתאכלסים רנדומלית בגבולות המתאפשרים טופוגרפית.
התנשמת הלבנה, מין התנשמות היחיד שמצוי בישראל, היא דורס לילה ייחודי שאין לטעות בו. גודלה בינוני והיא הבהירה שבין דורסי הלילה באזורינו. ראשה גדול ועגול, גופה צר ורגליה גבוהות וחשופות מנוצות. הראש שטוח מלפנים, כך שהמקור והעיניים ממוקמים על "דיסק" שטוח ששוליו מסורטטים בצורת לב. זר הפנים הוא למעשה אפרכסת גדולה שמתעלת את גלי הקול לעבר פתחי האוזניים. בשעת ציד מרפרפת לעיתים במקום עם רגליים משורבבות, ואז "צונחת" מטה בזריזות, אל עבר טרפה.
התנשמת הלבנה דוגרת בשטחים חקלאיים, בחורשות וביישובי אדם. פעילה בלילה או בדמדומים המאוחרים. מקננת בחורי עצים, בעליות גג, בארות נטושות, חורבות ומאמצת בשמחה תיבות קינון. היא ניזונה ממגוון רחב של חולייתנים וחרקים, אבל בעיקר ממכרסמים וציפורים קטנות. אורך גוף: 33 - 39 ס"מ, מוטת הכנף: 80 - 95 ס"מ ומשקלה: 263 - 435גר'.
המיזם לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות החל בשנת 1983 בקיבוץ שדה אליהו, ובשנת 2008 הפך למיזם לאומי והורחב. מ-14 תיבות קינון בתחילת הדרך, יש כיום ברחבי ישראל מעל 5,000 תיבות קינון. המיזם מלווה בצוותי ניטור בשמונה אזורים שונים בארץ - רמת הגולן, הגליל המערבי, עמק החולה, עמק יזרעאל, עמק בית שאן, השרון, יהודה והנגב, ועד כה נחשב סיפור הצלחה שהצליח לצמצם את השימוש ברעלים בישראל, ועתיד לצמצמו עוד.
בנוסף, שיתוף הפעולה האזורי מהווה פלטפורמה לגישור בין הירדנים, הפלסטינים והישראלים ומטרתו היא לרשת במשותף את השדות החקלאיים בתיבות קינון, תוך מעקב אחר ההצלחות והכישלונות, ובכוחות משותפים ללמוד מהניסיון כדי לשפר את השיטה, ובכך לתרום לקידום חקלאות ידידותית לסביבה.
