שנה אזרחית חדשה החלה השבוע ואיתה התייקרויות רבות במשק, ובראשן עלייה נוספת במחיר החשמל, שהתייקר בשיעור של 8.2% לאחר שמחירו עלה בשיעור דומה של 8.6% רק לפני ארבעה חודשים. הסיבה הישירה היא עלייה משמעותית במחיר הפחם בעולם, שעדיין משמש כדלק לייצור כרבע מהחשמל בישראל. אבל הסיבה העיקרית היא שהמדינה על רשות החשמל וחברת החשמל לא עמדו ביעד שהוצב עוד בממשלת נתניהו הקודמת, בשנת 2018, לסגירת היחידות הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין ומעבר ליחידות מונעות בגז. במקביל, המדינה גם לא עמדה ביעד האנרגיות המתחדשות, שעמד על 10% מייצור החשמל עד שנת 2020, יעד נמוך מלכתחילה, שאולי יושג השנה עם כל מני תרגילים חשבונאיים. זאת ועוד, העלות הישירה של המשך השימוש בפחם לייצור חשמל לא מגלמת את העלות החיצונית של שימוש זה, כלומר את העלות העקיפה של הזיהום, התחלואה והתמותה, שגם אותה כולנו משלמים ובגדול.
למרות שהלכנו בשנים האחרונות שוב ושוב לבחירות, אף פעם לא יכולנו לבחור ולא באמת בחרנו דבר לגבי סל הדלקים שלנו. לכן כשמחירי החשמל מאמירים בשל עלייה במחירי הדלקים, נותר לנו רק להתייעל אנרגטית בבית, כלומר לנהל את משק החשמל הביתי בצורה מושכלת תוך הפחתה במקור, ועל הדרך גם להפחית את הזיהום ואת פליטות גזי החממה.
החשמל מהווה כשליש מצריכת האנרגיה בישראל, ובימי חורף קרים צריכת המזגן, שמשמש לחימום במרבית הבתים בישראל, יכולה להגיע ל-50% מצריכת החשמל הביתי, והעלות בהתאם. לכן שימוש נכון וחסכוני במזגן יכול להוביל לחסכון כספי משמעותי. לדוגמה, כדאי לכוון את הטמפרטורה בחורף לכ-20 מעלות, ובטח ובטח אין צורך לחמם את הבית לטמפרטורות גבוהות ולהתלבש עם בגדי קיץ. יתרה מכך, עלייה במעלה אחת במזגן משמעה עליה של 5% בצריכת החשמל של המזגן, ובהתאם בתשלום על החשמל. במקביל יש גם לנקות את הפילטרים, לכוון את מדפי המזגן למטה ולדאוג לבידוד של הבית. בד בבד, חשוב לעשות שימוש בנורות חסכוניות, לסגור את האור כשיוצאים מהחדר או מהבית ולקנות מכשירי חשמל עם דירוג אנרגטי גבוה שיבטיח הפעלה יעילה וחסכון בחשמל.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןנתח נוסף של חשמל שמתבזבז ממש מתחת לאפנו ומגיע עד לכ-10% מצריכת החשמל הביתית הוא "חשמל הרפאים" (Standby power, vampire power, phantom load, ghost load or leaking energy). מדובר בחשמל שמכשירי החשמל שאנחנו לא משתמשים בהם ממשיכים לצרוך, למשל כשהסוללה של הטלפון הנייד או המחשב הנייד ממשיכה להיות מחוברת לחשמל גם אחרי שהמכשיר נטען במלואו, ואפילו כשהמטען נשאר מחובר בעצמו, או כשמסכי המחשב, הטלוויזיה וכד' נמצאים במצב סטנד ביי ועובדים גם שאנחנו לא צופים בהם. כדי להימנע מכך יש להוציא את המטענים שאינם בפעולה מהשקע ולסגור את המכשירים החשמליים שלא בעבודה. כמו כן, ניתן להשתמש בשקעים עם מתג שמאפשר כיבוי של השקע או להשתמש בטיימרים ובכל מני אפליקציות ומערכות שמאפשרות לאתר צריכת סרק ואפילו לכבות את המתג או המכשיר מרחוק.
עלות צריכת החשמל הביתית של משפחה ממוצעת בישראל עומדת על כ-400 שקלים לחודש. צרכנות מושכלת מאפשרת לחסוך עד כ-25% מצריכת החשמל ואיתה כ-100 שקלים בכל חודש וכ-1,200 שקלים בשנה. צרכנות שכזו גם תפחית את פליטות גזי החממה, שגורמים למשבר האקלים, ואת זיהום האוויר, שגובה אלפי חולים ומתים בישראל בכל שנה, וכל אלו בידינו.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
