האם ניתן להחיות מינים נכחדים? חברה אמריקנית הודיעה השבוע כי בכוונתה להשתמש בטכנולוגיה חדשה, על מנת להחזיר לחיים את הממותה הצמרית, לאזור הטונדרה הארקטית, שם היא חיה עד לפני כ-10,000 שנה.
1 צפייה בגלריה
ממותות
ממותות
ממותות
(איור: רויטרס)
בחברת קולוסאל (Colossal), שמשתפת פעולה עם גנטיקאי מאוניברסיטת הרווארד, כי יש פוטנציאל למאמץ להחזיר בעל חיים שנכחד לחיים. אחד ממייסדי החברה אמר ל-USA TODAY כי המטרה היא שגור חדש של ממותה צמרית ייוולד בעוד ארבע עד שש שנים.
"מעולם לא הצליחה האנושות לרתום את כוחה של טכנולוגיה זו על מנת לבנות מחדש מערכות אקולוגיות, כדי לרפא את כדור הארץ ולשמור על עתידו באמצעות אכלוס מחדש של בעלי חיים שנכחדו", אמר מנכ"ל ומייסד קולוסאל, בן לאם.
הוא הוסיף כי "בנוסף להחזרת מינים קדומים שנכחדו, כמו הממותה הצמרית, נוכל למנף את הטכנולוגיות שלנו כדי לסייע בשימור מינים שנמצאים בסכנה הכחדה והנמצאים על סף הכחדה ולשחזר בעל חיים שבהם הייתה לבני האדם יד בהכחדתם".
ממותות צמריות חיו בחלק ניכר מהאזור הארקטי, והן חיו במקביל לבני אדם – אשר צדו את אוכלי העשב הגדולים. הציידים צדו את אוכלי העשב, שהיו עמידים בפני קור עז, והשתמשו בעצמות שלהם על מנת לבנות כלים.
על פי החוקרים, הממותות הצמריות נכחדו סופית לפני כ-4,000 שנה. במשך עשרות שנים מנסים מדענים לשחזר חלקים ממותות, והם אספו שיניים ושיער על מנת לסוף ולרצף את ה-DNA של בעל החיים הגדול.
ממותה שנמכרה במכירה פומבית. ארכיון
( רויטרס)

בחברת קולוסאל טוענים כי הם מתכוונים להכניס רצפי DNA של ממותות צמריות, שנאספו משרידים שהשתמרו היטב באדמת פרמפרוסט ובערבות הקפואות, לתוך הגנום של פילים אסיתיים, כדי ליצור הכלאה בין פיל וממותה. באתר האינטרנט של החברה נכתב כי פילים אסיתיים וממותות צמריות חולקות 99.6% מה-DNA שלהן.
מי שעוד ייסד את החברה הוא ג'ורג' צ'רץ, גנטיקאי בעל שם ופרופסור לגנטיקה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד. מדובר בחוקר שהוא בן החלוצים בטכנולוגיית CRISPR על מנת לקדם החזרה לחיים של מינים שנכחדו. בנוסף אמרו מייסדי החברה כי הם גייסו 15 מיליון דולר ממשקיעים לטובת הפרויקט השאפתני.
הממותה הצמרית (מלשון צמר) "Woolly Mammoth", היא הידועה ביותר מבין המינים; גודלה כשל פיל אסייתי, וגובהה 3 מטרים. שיערה היה ארוך וצפוף במיוחד ומותאם לשטחי הטונדרה והאזורים הארקטיים אותם אכלסה. זנבה היה כזנב עז בן ימינו. מבין מיני הממותות, הממותה הצמרית חיה באזורים הצפוניים ביותר ומשום כך נשתמרו שרידיה היטב. ככל שנסוגו הקרחונים בעידן הקרח, נעה הממותה צפונה.
בשנת 1806 נמצאה בסיביר לראשונה ממותה שלמה, על-ידי הבוטניקאי הרוסי מיכאיל אדמס (Mikhail Adams). מאז גילו זואולוגים וארכיאולוגים שרידים רבים של מיני ממותות בסיביר, באירופה ובצפון אמריקה, שם התגלה אחד המינים הגדולים ביותר - הממותה האמריקנית (Mammuthus imperator), שגובהה הגיע ל-4.3 מטרים.