העיר פטרה שבירדן הייתה בירת הנבטים ונבחרה כאחד משבעת פלאי תבל החדשים. פלאיה של העיר מהווים מוקד משיכה של יותר ממיליון מבקרים בשנה, אולם גם של צוותי מחקר. הצוות שהובל על ידי פרופ' ריצ'רד בייטס מבית הספר למדעי כדור הארץ והסביבה של אוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד, גילה תחת אל-ח'זנה (Al-Khazneh) - אחד המקדשים הגדולים והמורכבים ביותר בעיר האדומית - מספר קברים עם 12 שלדים עתיקים.
התגלית הבלתי צפויה תחת המבנה העתיק מלפני כ-2,000 שנה, "האוצר", התאפשרה לאחר שצוות המחקר קיבל אישור לערוך סריקת חישה מרחוק ולאחר מכן לחפור מתחת למבנה האייקוני. "מטרתה העיקרית של הסקירה שערכנו הייתה להעריך את מצב השטח סביב אל-ח'זנה, לרבות קניון ה'סיק' שמוביל אל העיר, כחלק מעבודות עתידיות שמטרתן הייתה שיפור היכולות לשלוט בשיטפונות שעלולים לאיים על האתר ההיסטורי", הסביר פרופ' בייטס.
אלא שהסקירה, שבוצעה באמצעות טכנולוגיית מכ"ם חודר קרקע (GPR) מתקדמת, חשפה את התגלית הבלתי צפויה בדמות חדרים תת-קרקעיים מתחת ובסביבת אל-ח'זנה. בעקבות כך התקבלה ההחלטה לקיים חפירות בשיתוף פעולה עם צוותים ממשרד העתיקות הירדני ומרכז המחקר האמריקני בירדן (ACOR).
השימוש בטכנולוגיה לא פולשנית זו סימן צעד משמעותי קדימה במחקרים על פטרה, שכן החפירה הגדולה האחרונה בשטח "האוצר" התרחשה ב-2003. בחפירות התגלה קבר שטמן בתוכו שרידי אדם. "לתגלית המפתיעה יש משמעות בינלאומית, שכן מעט מאוד שרידי קבורה שלמים של הנבטים המוקדמים - אחד השבטים הנודדים שמקורם בחצי האי ערב - התגלו בשטחה של פטרה בעבר. ניתן לצפות שהקברים, על השרידים האנושיים ומנחות הקבורה שהתגלו בהם, יסייעו למלא את פערי הידע שלנו על האופן בו הוקמה פטרה ומי היו הנבטים, לרבות תובנות חשובות על התרבות החומרית שלהם", הסביר פרופ' בייטס.
ד"ר טים קינאירד מבית הספר למדעי כדור הארץ והסביבה של אוניברסיטת סנט אנדרוז היה זה שדגם ותיארך את המשקעים המקיפים את הקברים, כמו גם את הדגימות מתוך הקברים. מידע זה סיפק תובנות רבות ערך על בניית חומות חלקת הקבורה, שבוצעה מאמצע המאה ה-1 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-2 לספירה.
בין הממצאים המדהימים ביותר שנחשפו ניתן למנות קירות מפרידים בין חדרי הקבורה, תכונה שלא נצפתה באתרי קבורה נבטיים אחרים. הדבר מצביע על כך שהחללים הללו קדמו למבנה "האוצר", מה שעשוי להוות מקור מידע מרכזי על התפתחות העיר פטרה ועל המנהגים החברתיים או הדתיים של תושביה.
"מדובר ככל הנראה במאוזוליאום וקריפטה שהוקמו בממלכת הנבטים בתחילת המאה ה-1 לספירה עבור חרתת הרביעי פילופטריס - מלך נבטי, שמלך לערך בין השנים 9 לפנה"ס ל-40 לספירה. כעת, נראה כי מה שהתבסס על הנחות והשערות עשוי להפוך לעובדות של ממש, הודות לממצאים שהתגלו על ידינו באתר ההיסטורי", אמר ד"ר קינאירד.
3 צפייה בגלריה
אחד מבין 12 השלדים שהתגלו בחפירות אל-ח'זנה שבפטרה
(צילום: Discovery’s Expedition Unknown)
שלד אחד מבין כלל השלדים שהתגלו, נמצא בעודו אוחז בכלי חרס. לדברי מחברי המחקר, הממצא הייחודי נראה כאילו נלקח מסצנה בסרט "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון", עם החיפוש אחר "הגביע הקדוש", שלפי האמונה מעניק לכל השותה ממנו חיי נצח.
בחינה מפורטת של כלי החרס גילתה כי מדובר בחלקו העליון של כד שבור, ככל הנראה מהמאה ה-1 לפנה"ס. "זכות גדולה להיות חלק מצוות שסוקר וחוקר אתר כל כך אייקוני. היקף הממצאים בשטח היה כל כך לא צפוי, אבל עשוי בהחלט לשפוך אור לא רק אל-ח'זנה, אלא גם על החברה הנבטית כולה", אומר פרופ' בייטס. "יש עוד כל כך הרבה מידע שטרם נחשף על 'האוצר', כמו למשל מתי בדיוק הוקם המבנה המדהים הזה, ולמה? החפירה הזו, בתמיכת ממשלת ירדן, עשויה לשנות לחלוטין את מה שאנחנו יודעים על אל-ח'זנה, ולעזור לפתור את תעלומת הנבטים", הוסיף הארכאולוג פירס פול קריזמן, מנכ"ל ACOR.
