הסקיתים היו קבוצת עמים שהתיישבה בשטחי הערבה האירו-אסייתית בתקופת הברזל. הסקיתים נשלטו על ידי שכבה אריסטוקרטית והיו בעיקרם שבטים נודדים של פרשים, שהטילו אימים על פני הערבות, מה שהקנה להם מוניטין של קשתים רכובים מעולים, כשרבים מהם מצאו את פרנסתם בתור שכירי חרב בצבאות העולם העתיק.
האריסטוקרטים שבהם נקברו בתלי קבורה, יחד עם מנחות לאלים וחפצים שהיו אמורים לשמש אותם לאחר המוות. אורח החיים הנייד של הסקיתים גרם לכך שהתפוצה שלהם השתנתה מאוד לאורך זמן, מה שמסביר את הגירתם ממרכז אסיה אל הערבה הפונטית-כספית (ערבה המשתרעת בין הים השחור לים הכספי ומצפון להם לאורך הוולגה) - כיום דרום-מערב רוסיה ואוקראינה - אך מקור מוצאם המדויק נותר מעורפל.
"הסקיתים הרוכבים על סוסים הציתו את דמיונם של אנשים מאז ימי ההיסטוריון היווני הרודוטוס, שהיה הראשון לכתוב על טקסי הקבורה הסקיתים", אומר ד"ר ג'ינו קספרי ממכון מקס פלאנק לגאואנתרופולוגיה ומהמכון למדעי הארכאולוגיה באוניברסיטת ברן, שהוביל את צוות המחקר. "אבל מקורות התרבות שלהם נותרו זמן רב כתעלומה בלתי פתורה בערבה האירו-אסייתית".
כדי להתחקות אחר מקור מוצאם החידתי של הסקיתים, צוות חוקרים בינלאומי סקר את אחד מתלי הקבורה המוקדמים שבו התגלו עדויות חומריות סקיתיות (Tunnug 1) מסוף המאה ה-9 לפנה"ס ברפובליקת טובה (Tuva) שבדרום סיביר, כשאת הממצאים פרסמו החוקרים בכתב העת Antiquity. שרידיהם המקוטעים של לפחות אדם אחד ו-18 סוסים התגלו בשטח תל הקבורה, מה שמצביע על כך שהם הוקרבו לכבוד האדם בעל המעמד הגבוה שנקבר בתוכו.
העצמות נמצאו לצד ציוד ששימש לרכיבה על סוסים, מה שמצביע על כך שהקבורה היא דוגמה מוקדמת לטקסי לוויה שהתמקדו בסוסיהם של הסקיתים, המתוארים כמי שחיו אלפי קילומטרים מערבה משם בטקסטים היסטוריים. הממצאים שהתגלו בשטח הפכו את תל הקבורה הספציפי לאחד מתלי הקבורה העתיקים ביותר, שמטומנים בתוכם עדויות לשיטות קבורה סקיתיות - מסורת שתימשך שנים רבות.
"אחרי שנים של עבודת שטח קשה בדרום סיביר, הצלחנו לשים ידנו על כמה מהפריטים העתיקים ביותר שקושרו לשימוש בסוסים על ידי הסקיתים", אומר ד"ר קספרי. "חשיפת כמה מהעדויות המוקדמות ביותר לתרבות כה ייחודית היא זכות וחלום ילדות שמתגשם".
העדויות לקבורה בסגנון סקיתי, מרחק לא מבוטל מזרחה מהמיקום שנהוג היה לשייך לתרבות הסקיתית, שופכות אור חדש על מקורותיה, ומדגישות את הניידות שהייתה לאנשיה על גבי סוסים. יתר על כן, הקבורה וממצאיה חולקים קווי דמיון רבים עם ממצאים שהתגלו ותוארכו לתקופת הברונזה המאוחרת במונגוליה. זה מצביע על כך שחלק מטקסי הקבורה של הסקיתים מקורם מזרחה ודרומה יותר, היכן שהתקיימו תרבויות מבוססות שימוש בסוסים של מונגוליה בתקופת הברונזה.
"הראיות מ-Tunnug 1 מחזקות את התפקיד המכריע של טובה בפרהיסטוריה האירו-אסייתית", מסכם ד"ר קספרי. "הממצאים שלנו מדגישים את חשיבותה של אסיה הפנימית בפיתוח קשרים תרבותיים חוצי יבשות. הממצאים גם מצביעים על כך שלפרקטיקות הקבורה הללו היה תפקיד בתהליך הרחב יותר של טרנספורמציה תרבותית ופוליטית ברחבי אירו-אסיה, שכן הן תרמו להופעתן של אימפריות פסטורליסטיות מאוחרות יותר".