דוח הערכת שירותי המערכות האקולוגיות מציג תמונה קשה על המצב בארץ: מצב המגוון הביולוגי בישראל מתדרדר עקב גורמים מחוללי שינוי שליליים שונים, כתוצאה מפעילות האדם. בראשם, הצמצום והקיטוע של השטחים הפתוחים בישראל. החדשות הרעות הן שלרוב שירותי המערכת האקולוגית בישראל אין כל תחליף.
פרויקט "מערכות אקולוגיות ורווחת האדם - הערכה לאומית״ הוא פרויקט לאומי ראשון מסוגו, שמטרתו ניתוח והערכה של התועלות שהמערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בהן מספקים לתושבי ישראל. בפרויקט שנמשך שמונה שנים לקחו חלק 200 מומחים. הדו"ח נכתב ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ובהובלת המארג- התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.
לצורך הפרויקט הוגדרו שש קבוצות של מערכות אקולוגיות המכסות את כל שטח ישראל, שכל אחת מהן מורכבת ממספר מערכות אקולוגיות בעלות מאפיינים דומים: מערכות החבל הים תיכוני - הכוללות את המערכות האקולוגיות הטבעיות והנטועות שבאזור האקלים הים תיכוני: החורשים, היערות הנטועים והחולות והכורכר במישור החוף. המערכות המדבריות - כוללות את המערכות האקולוגיות הטבעיות והנטועות שבאזור האקלים המדברי: אזור המעבר שבין החבל הים תיכוני והמדברי, המדבר הצחיח והמדבר הצחיח הקיצון. המערכות הימיות - כוללות את הים התיכון ואת מפרץ אילת עד גבול המים הכלכליים (האזור הכלכלי הבלעדי) של ישראל על בתי הגידול שבהם. מערכות מקווי המים הפנים-ארציים - כוללות את כל מקווי המים שבחלק היבשתי של ישראל, את הטבעיים - כמו הנחלים והמעיינות, הכינרת, החולה וים המלח, ואת אלה שנוצרו בידי אדם - כמו בריכות הדגים והמאגרים. המערכות החקלאיות - כוללות את כלל שטחי החקלאות הצמחית של ישראל בחלוקה למטעים, לגידולי שדה ולחממות/ בתי רשת. המערכות של ערים ויישובים - כוללות את כלל שטחי היישובים בישראל, שמורכבים מפסיפס של שטחים מבונים ושטחים פתוחים.
בין השנים 2021-2013 בחנו ותיעדו מדענים חוקרים את כלל המידע הקיים על שירותי המערכת האקולוגית בישראל. בין היתר הם בחנו תהליכים ורכיבים במערכות האקולוגיות המשפיעים באופן ישיר או עקיף על רווחת האדם, ומופקות מהם תועלות לקיום האדם. המסמך מהווה עוד קריאת השכמה למקבלי ההחלטות בישראל, שעליהם לקחת בחשבון את השמירה על המערכות האקולוגיות ועל השירותים שהן מספקות לקיום האדם ולרווחתו. הדבר צריך להיות חלק מהתכנון האסטרטגי של המדינה והשמירה על המערכות הללו צריכה להיות בחקיקה. לפני שיהיה מאוחר מדי.
"מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות חיוניות היום יותר מתמיד גם להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו על האוכלוסייה האנושית", מציינת פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מבטיחה להגן על המערכות האקולוגיות בישראל, אך עד עתה השותפים למאבק הם מעטים מאוד בצמרת הממשלה. "לצד משבר האקלים, יש משבר נוסף - והוא המשבר האקולוגי. שני משברים אלו כרוכים זה בזה ומסכנים את רווחת האדם על פני כדור הארץ. המחויבות שלנו היא להילחם במשברים אלו. נפעל להגברת ההגנה על המערכות האקולוגיות של ישראל, כולל צמצום התמרת השטחים הפתוחים והטבעיים, הקצאת שטחים מוגנים נוספים בים וביבשה, ולשמירה על מינים בסכנת הכחדה".
מהדו"ח המקיף עולה כי שינוי בשימושי קרקע הוא הגורם הישיר העיקרי שפוגע במערכות האקולוגיות, ובעקבות זאת משפיע על השירותים שאותן מערכות מספקות לאדם. גורמים נוספים הם זיהום (מים, קרקע ואוויר) מינים פולשים, ניצול יתר של משאבים ושינוי האקלים. כאשר מערכת התכנון מאשרת עוד ועוד תוכניות בנייה, ושרת הפנים איילת שקד שמה את הבטון בעדיפות ראשונה על פני הטבע, צריך לזכור שלכל דבר יש מחיר.
כ-80% מתוך סך משקל תוצרי שירותי האספקה מיוצרים במערכות אקולוגיות מחוץ למדינה. כדי להפיק את מוצרי שירותי האספקה המיובאים כל שנה לישראל, דרוש שטח שגדול כמעט פי 1.5 משטחה היבשתי של המדינה. מאז קום המדינה עלו שירותי האספקה במערכות החקלאיות באופן משמעותי, ואילו מרבית שירותי האספקה במערכות הטבעיות ירדו.
המסקנות של החוקרים אינן חדשות, אך העבודה המקיפה שעשו יכולה וצריכה לשמש בסיס ידע למנהלים ולמעצבי מדיניות להטמיע את שירותי המערכת האקולוגית והמגוון האקולוגי בבואם לקבע החלטות בתחומי המדיניות, התכנון הניהול והממשק של השטחים הפתוחים, הן ביבשה והן בים. "החוקרים מצאו שלטבע אין תחליף", אומר ד"ר איתי רנן, מנהל המארג, "וכי טכנולוגיות אינן יכולות למלא חלק גדול מהתפקידים שמערכות טבעיות ממלאות בחיי האדם וברווחתו. הפגיעה המתמשכת במגוון הביולוגי ובמערכות האקולוגיות בישראל פוגעת באופן ישיר ועקיף בכלל התושבים בארץ. כמו כן, ממצאי הפרויקט העלו כי הלחצים המופעלים על המערכות האקולוגיות, בייחוד לנוכח העלייה המתמשכת בגודל האוכלוסייה, מובילים להתדרדרות באיכות החיים בישראל".
"אני מאמינה שהפרויקט יסייע לשינוי", אומרת שירה גרוסברד, אקולוגית במארג, "תפיסת שירותי המערכת האקולוגית הגיעה רק בשנים האחרונות לארץ. זה אומר שאנחנו יכולים לשפר את ההטמעה של ערכים סביבתיים בתהליכי קבלת החלטות. זה בעצם מסגרת עבודה, כלי. זה מאשר לנו לתקשר, ומאפשרת לנו לזהות איך החלטות פיתוח תלויות במערכות אקולוגיות. זו גישה שמאפשרת לגשר בשפה שכולם יכולים להבין, גם קובעי מדיניות, גם אקדמאים וגם הציבור ומתכננים. בישראל יש לנו שטח מאוד קטן ולחצי פיתוח גדולים. אנחנו מציעים לאמץ את הגישה הזו כדי לאסוף מידע באופן עקבי וכך נוכל להשוות בין חלופות תכנוניות שונות".
