טלסקופ החלל של נאס"א, ג'יימס ווב, זיהה לאחרונה קבוצה מוזרה של כ-20 כוכבים צעירים (בקבוצת הכוכבים "הנחש", הנמצאים במרחק כ-1,300 שנות אור מכדור הארץ), שפולטים סילוני גז לאותו הכיוון, מתואמים לכאורה - ואף אחד לא בטוח למה.
מבזק חדשות טובות
(צילום: שמוליק דודפור)
מדובר בתיעוד הראשון אי פעם של התופעה, שמוכרת לאסטרונומים ונקראת Protostellar Outflows - סילוני גז ענקיים שמשתחררים על ידי כוכבים בסמוך להולדתם, ומתנגשים בענני הגז המולקולריים המקיפים אותם. התצפיות תוארו במחקר חדש ועשויות להביא לתובנות חדשות לגבי האופן שבו כוכבים נולדים.
בכירים בנאס"א אמרו בהצהרה כי "אסטרונומים הניחו זה מכבר שכאשר נוצרים כוכבים, הכוכבים נוטים להסתובב באותו כיוון", כמו מטען גנטי של תאומים או שלישיות, לצורך העניין. מה שהדהים את החוקרים זה התיעוד – מבנים מיושרים שמהווים "תיעוד היסטורי" לדבריהם, של ההבנה הבסיסית כיצד התאמה מושלמת שכזאת מתרחשת, התאמה שאינה תוצאה אקראית.
3 צפייה בגלריה
הכוכבים והסילונים בתמונה שצילם ג'יימס ווב
(צילום: oratory) and J. Green (Space Telescope Science Institute))
ורגע לפני שנחזור לנאס"א, הכירו את Lacrymaria olor, אורגניזם חד תאי, סוג של ריסנית (קבוצה של חד תאיים פרוטיסטים – שאינם בממלכת בעלי החיים – ונחשבים לממלכה בפני עצמה), ולחיידק הזה יכולת מרהיבה שאין לאף יצור חי - הוא יכול להאריך את צווארו פי 30 מגופו, תוך שניות ספורות.
מדובר בטכניקת ציד מרשימה וייחודית, לאורגינזם זעיר בגודל של כ-40 מיקרומטר (מיקרומטר אחד שווה ל-0.001 מילימטרים). כאשר הוא מזהה מזון, הוא מותח את "הצוואר" שלו כדי לתפוס את הטרף שנמצא רחוק ממנו, באופן שנראה תחת מיקרוסקופ כמו מתיחה עצומה, מבלי לפגום בקרום התא.
עד כה, הפעולה הזאת נחשבה לתעלומה מוחלטת. כעת, מומחים מסטנפורד טוענים במאמר חדש בכתב העת Science, שהחיידק הזה חייב לאחסן את האורך הזה "איפשהו" - הוא מקפל את עצמו כמו אוריגמי, והם גם חשפו את מספר הפעמים שהוא עושה זאת במהלך חייו ללא תקלות – כ-20 אלף פעמים.
ונסיים עם פינתנו – מה זה? ובכן, תאמינו או לא אבל מדובר בצילום מהחלל של מדבר סהרה, במקטע שקיבל את השם "ארץ הטרור".
תמונת לוויין של אגן Tanezrouft מראה את היופי המופשט של המדבר, שסלעיו העתיקים וסופות החול עיצבו אותו במשך מיליוני שנים. התמונה צולמה ב-2017 והפכה לאחרונה לוויראלית. היא מראה אזור גדול בסהרה, בין דרום אלג'יריה לצפון רפובליקת מאלי, אזור שנטול חיים כמעט לחלוטין. אין מים, אין בעלי חיים וצמחייה גם אין שם. רק כמה נוודים שמדי פעם עוברים באזור כחלק ממסעותיהם. בנאס"א אמרו: "המאפיינים הגיאולוגים החשופים יוצרים יצירת אומנות מופשטת ועוצרת נשימה".
