בזמן שבוועידת האקלים שתינעל מחר (יום ו') בגלזגו עדיין דנים בגרסה הסופית של ההחלטה שאמורה לצמצם את פליטות גזי החממה, לוויין אמריקני ששוגר לפני חודש וחצי העביר את התמונות הראשונות שלו לכדור הארץ - ובעזרתו ניתן יהיה לזהות עוד יותר מבעבר את שינויי האקלים הדרמטיים.
תמונות קודמות מלווייני לנדסאט
הלוויין חושף: השלג בקוטב הפך לבריכות מים
הבצורת שחשפה את "סטונהנג' הספרדי"
הלוויין לנדסאט 9, חלק מתוכנית לנדסאט המופעלת על ידי נאס"א והמכון הגאולוגי האמריקני (USGS), שוגר ב-27 בספטמבר מבסיס חיל החלל ונדנברג בקליפורניה. התמונות הראשונות שלו שפורסמו צולמו ב-31 באוקטובר. בין היתר ניתן לראות בצילומים המרהיבים את צפון פלורידה, דטרויט והאזורים הסמוכים, מחוז נבאחו באריזונה - וגם את הרי ההימלאיה ומחוז קימברלי במערב אוסטרליה.
תוכנית לנדסאט לתיעוד כדור הארץ והאקלים המשתנה החלה ב-1972, והלוויינים השונים צילמו מיליוני תמונות המאורכבות במאגרי מידע ברחבי העולם. בין היתר הם משמשים לבחינת שינויים גלובליים בתחומים כגון חקלאות, קרטוגרפיה, גאולוגיה, יערנות, ביטחון לאומי ועוד. לנדסאט 9 יפעל לצד לנדסאט 8 ששוגר ב-2013.
"התמונות החדשות מעניקות הצצה לאופן שבו המשימה תסייע לאנשים לנהל משאבי טבע חשובים ולהבין את ההשפעות של שינוי אקלים", אמרו בנאס"א. מנהל נאס"א, ביל נלסון, אמר כי "לתוכנית כוח מוכח לא רק לשפר חיים – אלא גם להציל חיים. נעבוד ביחד עם USGS כדי לחזק ולשפר את הנגישות לנתונים מלנדסאט כך שמקבלי ההחלטות באמריקה ומסביב לעולם יבינו טוב יותר את עוצמת המשבר האקלימי. כך המנהיגים והמומחים יוכלו לשמר משאבים חיוניים ולהגיב טוב יותר לאסונות טבע".
בלנדסאט 9 שיפורים משמעותיים, כמו יכולת הבחנה של יותר מ-16 אלף צללים של צבע אורך גל נתון. לנדסאט 7, הלוויין שאותו החליף, זיהה רק 256 צללים. הרגישות המשופרת הזו תאפשר למשתמשי לנדסאט 9 להבחין גם בשינויים קלים. "הנתונים והצילומים מלנדסאט 9 ירחיבו את היכולת שלנו לראות איך כדור הארץ משתנה לאורך עשורים", אמרה קארן סנט גרמיין מנאס"א.
הלוויין עצמו יחל לפעול באופן מלא בינואר, ולפני כן אנשיו יערכו במשך 100 יום בדיקות לכל המערכות שלו. מרגע שיעבוד לצד לנדסאט 8, שני הלוויינים יאספו כ-1,500 תמונות מקרקע כדור הארץ מדי יום, כשהם מכסים את כדור הארץ באופן מלא מדי שמונה ימים.
"התמונות המדהימות שכבר קיבלנו הן קדימון לנתונים שיסייעו לנו לקבל החלטות מבוססות מדע בנושאים חשובים כשימוש במים, השפעת השריפות, הפגיעה בשוניות האלמוגים, נסיגת הקרחונים ובירוא היערות", אמר ד"ר דיוויד אפלגייט מ-USGS.
