עיריות אילת ונתניה מקיימות בימים אלו עבודות בסביבה החופית של הערים.
באילת, קמה סערה ציבורית וסביבתית עם פרסום התמונות על העבודות בחופי הים של העיר, שלדברי העירייה מתבצעות עבור "חידוש ושדרוג חופי הים בעיר אילת במטרה להפוך אותם לנגישים, יפים ובטוחים יותר". ראש העיר אלי לנקרי התייחס לפרסומים, וטען כי "הירוקים האמיתיים הם אנחנו". כזכור, המשרד להגנת הסביבה ביקש לקיים דיון דחוף בנושא עבודות הפיתוח בחופים ופנה למנכ"לית מנהל התכנון. במנהל התכנון קראו לעירייה שלא לקדם בשלב זה את העבודות במקום, הסותרות מסמך למרחב הימי של העיר המקודם בימים אלה.
בפוסט בפייסבוק התנער ראש העיר מההתנגדות של גופי התכנון, המשרד להגנת הסביבה ולטענות התושבים והפעילים הסביבתיים כי הם הורסים את הים. "הירוקים האמיתיים הם אנחנו", כתב וטען כי כל ההתנגדויות, המגיעות גם מהרגולטור, הם "ספינים שיקריים": "כאילתי שורשי, שחייו שזורים בחייה ובחופיה של אילת, אין כמוני להבין את התושבים שלנו, אשר נחשפים לכמויות אדירות של דיסאינפורמציה וספינים שיקריים, ומאמינים באמת ובתמים, שהורסים להם את הים", כתב.
"מזה שנים מובילה עיריית אילת פרויקטים סביבתיים משמעותיים הכוללים פעולות של קיימות, מחזור והגנה על המפרץ והים שלנו. מנגד, עומדים ארגונים המכנים את עצמם "ירוקים", שולפים כרטיס אדום על כל פעולה של שיקום, בניה ושדרוג גם כשבצידה פעולות סביבתיות חשובות, ומפעילים ארטילריה תיקשורתית כוזבת, שלצערי מצליחה לבלבל את הציבור". טען לנקרי, וכתב כי הם הובילו את המאבק הלאומי בקצא"א. יש לציין כי את המאבק נגד קצא"א מובילים שורה של ארגוני סביבה, בהם רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, והמשרד להגנת הסביבה עצמו, בראשה השרה תמר זנדברג.
לנקרי ציין כי הם היו הראשונים לחוקק את חוק איסור השימוש בכלים החד פעמיים בחופים. ראש העיר צודק, אך מדובר היה במהלך שקודם בתקופת ראש העיר הקודם מאיר יצחק הלוי. חשוב להדגיש כי ספירת מלאי של תהליכים סביבתיים נכונים לא יכולה למחוק עוולות סביבתיות קיימות.
"ומה "הירוקים" עושים? יושבים במשך שנים בחיבוק ידיים על שטחים עצומים של אלפי מ"ר, בלב הים שלנו, לא מוכנים להחזיר אותם לציבור, ומסנוורים אותו עם ספינים מוטעים ומגמתיים. חשוב שכולנו נבין כי העבודות יבטיחו את המשך שימורה של רצועת החוף במראה הטבעי והיפה, כאשר יש בה את כל התשתיות הציבוריות ההכרחיות באיכות שמבטיחה עמידות והתמודדות עם ארועי מזג אוויר קיצונים, כך שנמנע מההרס והנזקים הסביבתיים כפי שחווינו בסופה במרץ 2020. העבודות אינן גוזלות שטחים מהציבור כפי שנטען על ידי גורמים מסוימים, להיפך"! לא ברור כיצד בטון מבטיח שימור חופים במראה הטבעי שלהם. ראש העיר לא פירט, אך צירף הדמיות של משרד האדריכלים "מייזליץ כסיף", שמראים שטח חופי אחר ולא את שטחי החוף עליהן מבוצעות העבודות, בהם חוף קיסוסקי.
למרות פניית ynet למשרד האדריכלים מייזלץ כסיף, אלה לא הגיבו על הטענות לפגיעה בסביבה החופית.
רבים תקפו את ראש העיר על הפוסט שלו. "בטון זה מראה טבעי ויפה רק לקבלנים, ואולי למייזליץ כסיף. אנחנו הירוקים משוגעים, אוהבים את החוף שלנו בלי בטון, לך תבין. אתה הכרזת מלחמה על חופי אילת והחלטת להחריב אותם. נזכור לך את זה בבחירות", כתב גיל קופטלוזיץ. מורי חן, מהמתנגדים הבולטים באילת לבנייה בחוף כתב בתגובה: "אמירתך: 'אנחנו דואגים היום לשיקום ופיתוח החופים תחת פיקוח קפדני של מיטב המומחים בנושא אקולוגיה ימית'. לא צריך לחכות להשלמת 'שיקום החופים'. ברור גם לעיוורים, שחוף ים שמכוסה בבטון, לעולם כבר לא ישמש כחוף ים. האמירה שלך כאילו הבניה שנעשית כרגע בחוף, נועדה לשימור על החוף מפני סערות, אין לה אחיזה מקצועית. היית צריך ללמוד מהטבע ולשמר את תבונתו, בשמירה על חופי אילת. לראיה, במשך מיליוני שנה לא נבנתה שום הגנה על החופים, וחופי אילת היו מושלמים. אלי, להיות סביבתי, לא מסתכם בלהחליף מנורות-ליבון למנות לד, או להתקין פנלים סולאריים. להיות סביבתי, זה להיות עם רגישות ואחריות לסביבה. וזה, ככול הנראה, לצערי אין לך".
העבודות בחוף פולג בנתניה: "פגיעה קשה ביותר בסביבה החופית הטבעית"
בחוף פולג בנתניה החלו בשבוע שעבר, לפני הזמן, העבודות לקראת בניית מתקני ספורט עבור המכביה. זאת תוך כדי פגיעה בסביבה החופית, לטענת החברה להגנת הטבע ופעילי סביבה. החברה פנתה לעיריית נתניה, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, להפעיל את סמכותם להפסקה מיידית של כל חריגה מהוראות הצו שניתן להקמת מתקני המכביה, ולהתריע בפניהם כי במסגרת העבודות, המתבצעות בימים אלה בחוף פולג, ישנן לכאורה חריגות משמעותיות מן הצו שהתיר את קיום העבודות ופטר אותן מהיתר בנייה. "פעולות אלו מהוות פגיעה מאד קשה בסביבה החופית, פגיעה שמאד חששנו ממנה, והנה היא מתממשת לנגד עינינו", נטען במכתב.
"בשטח המתחם נשפכה כמות גדולה של אדמה חומה בהירה מעורבת באבנים קטנות, אשר נודע לנו כי נחפרה מתחת לשכבת החול החופי...אנחנו רואים בכך פגיעה קשה ביותר בסביבה החופית הטבעית שהיא בית גידול חולי, וקיים גם חשש גדול כי יהיה קשה לנקות את פני השטח החוליים מהאדמה שאיננה מקומית ומהאבנים הקטנות".
במהלך העבודות במתחם המכביה, נראו טרקטורים כבדים שנוסעים בשטח רצועת החוף החולית, אשר ממערב לגדר המתחם. "ברור לחלוטין כי שמירה על רצועת חוף חולית צרה של כמה עשרות מטרים, נועדה למעבר הציבור ולמעשה מהווה שטח רגיש ביותר בו תתאפשר המשך ההטלה של צבות הים. ולכן, נסיעת הטרקטורים הכבדים על רצועת החוף החולית והרגישה הזאת, סמוך לקו המים, כאילו היה זה אתר בנייה, מהווה פגיעה קשה בסביבה החופית, ועומדת בסתירה לכוונות ומטרות הצו".
בעיריית נתניה הגיבו לפניית החברה במכתב ובו טענו שאין ממש בטענות של החברה להגנת הטבע, וכי העבודות מבוצעות בהתאם לצו שניתן ומנוטרות על ידי רשות הטבע והגנים והעירייה עצמה. "לצערנו נראה, כי החברה להגנת הטבע עוסקת בסילוף מגמתי של העובדות, כהמשך ישיר של מאמציה לעצור את פרויקט המכביה". עוד נטען כי הפרויקט כבר מניב ערך מוסף סביבתי משמעותי ביותר – שכן בוצע ניקיון של המתחם, וסולקו 10 טון פסולת. בעירייה גם הוסיפו שהטרקטורים לא פעלו במערב.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: עיריית נתניה פועלת בהתאם לצו מכוח סעיף 266ה לחוק התכנון והבניה, אשר חתום על ידי שרת הפנים. טרם אישור הצו, הוא נדון במועצה הארצית שם המשרד הביע את עמדתו והציע לבחון חלופות מיקום וחלופות לשימושים המחוייבים במסגרת הצו. עמדת המשרד לא התקבלה בדיון, ועל כן המשרד התנגד להמליץ על אישור הצו במתכונתו. משהוצא הצו, והחלו העבודות פנה המשרד לעיריית נתניה ולרט"ג על מנת לוודא כי העבודות מתבצעות בהתאם לדין. נציין, כי על פי הצו, על עיריית נתניה להחזיר את החוף לקדמותו בסיום תוקפו של הצו. המשרד בוחן את עבודות העירייה ויפקח על פינוי מלא של המתקנים עם סיום תוקפו של הצו, ויפעל בהתאם לממצאים".
