בעוד שמדינת ישראל מצויה כבר כמה חודשים במחלוקת פוליטית קשה ובמאבק ציבורי נרחב סביב הרפורמה במערכת המשפט, שאותה מקדמת הקואליציה, מצא לו אגף התקציבים במשרד האוצר הזדמנות לבצע מתקפה על הסביבה, בכל החזיתות. מתקפה זו נעשית הרחק מעיני הציבור במסגרת הליך החקיקה הדורסני של חוק ההסדרים, הנידון בימים אלה בין היתר בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקראת האישור הסופי של תקציב המדינה במליאת הכנסת.
חוק זה, שנפרש על פני למעלה מ-600 עמודים, כולל בתוכו עשרות סעיפי חקיקה, שאין אלא לראותם כמתקפה על האוויר שלנו, על הים שלנו ועל היבשה שלנו. במסגרת מתקפה זו, כולנו ניפגע - בבריאותנו, באיכות חיינו וביכולתנו לצאת מהמולת העיר, ולשאוף קצת אוויר בשטחים הפתוחים שלנו. הנציגים שלנו, כמו גם נציגי ארגונים אחרים, נמצאים בדיונים בכנסת מדי יום. הם מסבירים, מנסים לשכנע, להזהיר, להתריע, אבל נכון לעכשיו - כל הסעיפים הבעייתיים - בתוך חוק ההסדרים.
במסגרת חוק זה מונח אקדח על השולחן (אקדח מטאפורי, כמובן), ובאמצעותו מאיים אגף התקציבים כי אם המשרד להגנת הסביבה לא יעמוד בלוחות זמנים קצרים ובלתי אפשריים, בליווי סביבתי של פרויקטי תשתית שונים - מהגדולים המקודמים בישראל, שעלולים לגרום נזקים קשים לסביבה היבשתית והימית שלנו, בתוך שנתיים תילקח מהמשרד הסמכות לשמש כיועץ הסביבתי של מוסדות התכנון. אם איום זה יתממש, המשמעות היא שביחס לפרויקטי התשתית הגדולים בישראל, יידחק המשרד להגנת הסביבה, כך שלא יוכל להבטיח שייבחרו החלופות הטובות ביותר ושהפרויקטים יוקמו תוך צמצום מרבי של ההשפעות הסביבתיות שלהם, על השטחים הפתוחים שלנו, על איכות האוויר, המים והקרקע שלנו, כמו גם על הנוף היקר לנו.
לצד זאת, החוק גם מציע להפקיע את הסמכויות הנתונות למשרד להגנת הסביבה מתוקף חוק אוויר נקי. חוק זה מאפשר, ולמעשה מחייב, את המשרד להגנת הסביבה להגביל את היקף הפליטות שמפעלים ותחנות כוח יכולים לפלוט, ולכן מדובר על אחד החוקים בעלי החשיבות הרבה ביותר לשמירה על בריאות התושבים בישראל. חוק זה, לאורך השנים, מציל אינספור תושבים ממחלות וממוות כתוצאה מזיהום אוויר. אך כעת, אגף התקציבים מעוניין לאפשר להפעיל תחנות כוח מזהמות ללא מגבלות, ולכן מציע לאפשר למנהל מערכת החשמל, ולו בלבד, להורות לתחנות כוח לחרוג מהיתרי הפליטה שניתנו להם תוך זיהום רב יותר של האוויר והפעלת תחנות הכוח לאורך שעות רבות הרבה יותר, לאורך השנה.
על כל אלה הגדיל להוסיף אגף התקציבים סעיפים שונים, שמטרתם לאפשר לקדם תשתיות גדולות בעלות פוטנציאל נזק רב בסביבה החופית, לרבות הימית של כולנו, ללא קבלת האישור של הוועדה הייעודית שהוקמה לשמירה על הסביבה החופית - הוולחו"ף, ולאפשר לפרוס תשתיות חשמל, על פני עשרות ומאות אלפי דונמים של שטחים פתוחים חקלאיים, ללא קבלת האישור של הוועדה הייעודית שהוקמה על מנת לשמור על השטחים החקלאיים והשטחים הפתוחים שלנו - הוולקחש"פ.
עוד מוצע לאפשר שינויים מרחיקי לכת בתכניות של תשתיות לאומיות, ללא הפקדת תוכניות מתקנות להערות הציבור, וכן לאפשר להקים מתקנים ניסיוניים ביבשה ובים ללא תכניות וללא היתרים. אלה הן רק דוגמיות לשינויים רבים, שמוצעים בחוק ההסדרים בנוגע להליכי התכנון של תשתיות, אשר צפויים לפגוע קשות בשטחים הפתוחים, בחופים ובים, כלומר - בכל אחד ואחד מאיתנו.
דווקא בעת הזו, בזמן מאבק עולמי במשבר האקלים והתמודדות עם משבר אקולוגי עולמי, מכריז אגף התקציבים מלחמה על הסביבה, על בריאות התושבים ורווחת חיינו. צו השעה, הוא בדיוק הפוך - מול אתגרי הפיתוח ושינויי האקלים העומדים לפתחנו, יש לחזק את מערכת התכנון, יש לחזק את המשרד להגנת הסביבה ויש לחזק את השמירה על השטחים הפתוחים ועל הסביבה החופית והימית. ככה, נשמור ונגן על האינטרסים הסביבתיים והבריאותיים, של אזרחי ישראל ולא נפגע בהם, כפי שמתוכנן עכשיו.
דרור בוימל, מנהל תחום התכנון, בחברה להגנת הטבע
