לפחות שני פרטים של חתול פאלאס (Otocolobus manual), מין נדיר מסוגו, התגלו באוורסט, במה שהפך לגילוי המתועד הראשון של חתול פאלאס על ההר הגבוה בעולם.
המחקר, שפורסם בכתב העת Cat News, היווה למעשה את הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה אותר חתול פאלאס בפארק הלאומי סגרמאטהה (Sagarmatha National Park) בצפון-מזרחה של נפאל, שבו שוכן חלקו הדרומי של הר אוורסט. מדובר על תגלית של משלחת נשיונל ג'יאוגרפיק ורולקס, שהייתה המשלחת המדעית המקיפה ביותר לאוורסט בהיסטוריה.
מה-7 באפריל עד ה-2 במאי 2019, ד"ר טרייסי סיימון מתוכנית הבריאות הזואולוגית של החברה לשימור חיות בר, שבסיסה בגן החיות ברונקס שבניו יורק, הובילה את המשלחת שאספה דגימות סביבתיות משני מקומות המרוחקים 6 ק"מ זה מזה (בגובה של 5,110 ו-5,190 מטרים מעל פני הים) בפארק הלאומי סגרמאטהה, על הצלע הדרומית של הר האוורסט. "מדהים לגלות עדות למחייתו של מין החתול הנדיר והמדהים הזה בצמרת העולם", אמרה ד"ר סיימון. "המסע בן כמעט ארבעה שבועות היה מתגמל ביותר לא רק עבור הצוות שלנו, אלא עבור הקהילה המדעית הגדולה יותר. גילויו של חתול פאלאס באוורסט שופכת אור על המגוון הביולוגי העשיר של המערכת האקולוגית על אזור גבוה ונידח זה ומרחיבה את הטווח הידוע של מין זה למזרח נפאל".
ניתוח ה-DNA של דגימות צואה שנאספו משני האתרים אישר כי שני חתולי פאלאס מאכלסים את הר האוורסט וחופפים בטריטוריה עם שועל מצוי (נקרא גם שועל אדום). החוקרים מצאו בדגימות עדויות ל-DNA של פיקה (יונק קטן השוכן בהרים באסיה ובצפון אמריקה) וסמור הררי, מקור מזון חשוב עבור חתול פאלאס. למעשה, ממצאים אלה מוסיפים מין חדש לרשימת היונקים המוכרים בפארק הלאומי סגרמאטהה, שהינו אתר מורשת עולמית מאז 1979, אותו פוקדים תיירים רבים מדי שנה.
"זו תגלית ייחודית לא רק במונחים מדעיים, אלא גם בשימור והגנה על החי, שכן אוכלוסיית חתול פאלאס מוגנת על פי חוק תחת אמנת וושינגטון (CITES), האמנה בדבר הסחר הבינלאומי במינים של בעלי חיים וצמחי בר המצויים בסכנה", אמר ד"ר אנטו סיימון, חוקר מטעם נשיונל ג'יאוגרפיק ואחד ממחברי המחקר. "תקוותנו כעת היא שהתגלית תוביל להעלאת המודעות והחינוך לגבי מגוון המינים באתר מורשת עולמית אייקוני זה".
מספר התיירים המבקרים בפארק הלאומי סגרמאטהה ובאוורסט גדל באופן משמעותי במרוצת השנים, מאלפים בודדים בשנות ה-70 ליותר מ-50 אלף בשנת 2019. ראוי לציין כי חתול פאלאס לא זוהה בפארק זה עד 2019, כך שהמחקר החדש מדגים כיצד ניתן לנצל גנטיקה לצרכי שימור ודגימה סביבתית כגישות רבות עוצמה לגילוי ומחקר מינים נסתרים וחמקמקים כמו חתול פאלאס, שגודלו הוא כגודל חתול בית, כ-60 ס"מ, ומשקלו 3.6 ק"ג בממוצע.
עם זאת, ישנם מספר מאפיינים המייחדים אותו שכן אישוני עיניו עגולים יותר מאשר אלה של שאר החתולים, כשרגליו קצרות יחסית ופרוותו ארוכה ועבה. לאור העובדה שאזורי המחיה של חתול פאלאס, שתואר לראשונה בשנת 1776 על ידי הזואולוג והבוטנאי הגרמני פיטר סיימון פאלאס, שצפה בו בסביבת ימת באיקל - אגם מים מתוקים בדרום סיביר שברוסיה, מצפון לגבול רוסיה-מונגוליה - הם במרכז אסיה, עד לגבהים של 5,000 מטרים מעל פני הים ברמה הטיבטית, כשבנוסף, הם מאכלסים חלקים ממונגוליה, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, הודו, קזחסטן, פקיסטן וחלקים ממערב סין, הרי שהתגלית שפורסמה כעת הינה פורצת דרך ורבת משמעות.
כעת, פניהם של החוקרים אל מחקר עתידי שבו ישולבו מצלמות שימוקמו בשטח עם איסוף של דגימות צואה נוספות, כדי להגדיר טוב יותר את אוכלוסיית חתולי פאלאס בהר האוורסט, לרבות טווח מחייתם, צפיפותם ותזונתם בפארק הלאומי סגרמאטהה.
