האם הריזוטו ייעלם בקרוב מחיינו? אם מסתכלים על המצב העגום באיטליה, שחווה את הבצורה הקשה ביותר מזה 70 שנה, הרי שמדובר בתרחיש אפשרי בהחלט. לפני כשנתיים היו אלה גשמים חזקים שהחריבו את שדות האורז במדינה, עם מחצית מכמות המשקעים השנתית הממוצעת ביום אחד בלבד, כעת "משולש הזהב" של שדות האורז בארץ המגף מתייבש בשרב הכבד. חקלאי האזור מתריעים מפני השלכות קטסטרופליות בהיקף ארצי ועולמי כאחד.
דאריו ויצ'יני, חקלאי איטלקי, רכב על האופנוע שלו. הוא לא עשה את זה על הכביש, אלא על שדות האורז שלו, כדי לאמוד את מידת הנזק שחוללה הבצורת הקשה. השדות הללו הפכו לשממה, עם גבעולי אורז שמתים לאיטם באדמה החולית. "בנסיבות רגילות, לעולם לא הייתי יכול לרכוב על האופנוע שלי ולעלות על השדה", הסביר ויצ'יני לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP. "בעונה זו של השנה, הצמחים אמורים להגיע עד הברכיים שלי ושדה האורז אמור היה להיות מוצף לגמרי. במקום זה, גבעולי האורז נותרו קטנים, כי המים הדרושים להשקייתם מעולם לא הגיעו".
חוות "סטלה" של ויצ'יני, הממוקמת בכפר זמה (Zeme) בעמק הפו שבצפון איטליה, 70 ק"מ דרומית-מערבית למילאנו, היא חלק מ"משולש הזהב" של שדות האורז של איטליה. אזור גידול האורז המוביל באירופה - שמספק לאיטליה ולעולם את אורז הארבוריו המפורסם תוצרת המדינה, המיועד לריזוטו וזנים רבים אחרים. אזור הגידול משתרע מערבה מפאביה בלומברדיה ועד ורצ'לי ונובארה בפיימונטה.
נהר הפו באיטליה לפי שנים וכיום
(צילום: סוכנות החלל האירופית)
לדברי ויצ'יני, הגשם הרציני האחרון שפקד את האזור היה בדצמבר, ומאז לא נרשמה מערכת משקעים משמעותית, אלא רק טפטופים. "זו אשמת שינויי האקלים", אמר החקלאי בן ה-58, שמעריך כי הכנסתו ירדה ב-80% עד 90%.
אנריקו סדינו, חקלאי נוסף מהאזור, מודאג עוד יותר מהמצב העגום. "אם לא יהיו יותר גשמים, אני יכול לאבד עד 100% מהמחזור שלי". דבריו של סדינו מומחשים באמצעות הסדקים שנוצרו באדמה היבשה של שדות האורז, בהם ישנם שרידים של גבעולי אורז, המכוסים בשכבה דקה של אבק. תעלות ההשקיה הקטנות, העוברות לצד השדות, יבשות גם הן. בכלל, כל האזור חווה נזקים חסרי תקדים כמו מי נהר הפו - הנהר הארוך ביותר באיטליה, שאגן הניקוז השטוח שלו הוא המישור הרחב והפורה המושלם לגידול אורז - נמצאים השנה בשפל היסטורי שלא נראה מאז 1952.
ראש הכפר זמה, מאסימו סרוני, חקלאי אורז בעצמו מזה שלושה עשורים, אמר שלא רק היבול סובל, אלא כל המערכת האקולוגית קמלה. לפני כן, הדהדו משדות האורז צרצורי הצרצרים וקרקורי הצפרדעים, בעוד ענני שפיריות נראו מעל השדות, וציפורי מים מתוקים כמו אנפות אפורות ומגלנים לבנים ניזונו מחרקים. "כיום, להסתובב בכפר, עם כל השקט מסביב והשדות היבשים, זה פשוט מדכא, תחושה כאילו נמצאים על הירח", אמר סרוני. שדות האורז של ויצ'יני נאמדים בכ-500 דונם ומושקים דרך תעלת קאבור, בה זורמים מימי נהר הפו.
4 צפייה בגלריה
כך זה נראה לפני כמה שנים. סטפנו גרפי, נשיא ההתאחדות החקלאית באיטליה, במטע אורז בלומברדיה בתקופות טובות יותר עבור החקלאים האיטלקיים
(צילום: AFP)
בתחילת החודש הכריזה ממשלת איטליה על מצב חירום בחמישה אזורים: אמיליה-רומאניה, פריולי-ונציה ג'וליה, לומברדיה, ונטו ופיימונטה - ארבעה מהם מוזנים ונסמכים על ידי נהר הפו. לחקלאים לא נותרת ברירה והם נאלצים לנטוש כמה משדותיהם כדי לנסות ולהציל את האחרים. "בדיוק כמו הרופא שבחר לטפל במהלך מגפת הקורונה באלה שיש להם סיכוי להינצל, על פני החולים שכבר לא ניתן היה לעשות דבר כדי להצלילם", אמר סרוני.
למפלסי המים הנמוכים מבחינה היסטורית של הפו היו השלכות קטסטרופליות על יותר מ-4,000 חוות האורז של איטליה, הפרוסות על פני 2.2 מיליון דונם. 60% מ-1.5 מיליון טונות של האורז המיוצר באיטליה מדי שנה מיוצא (בין היתר לסין), כשהמפורסמים מבין יותר מ-200 הזנים הם סוגי האורז קרנרולי, ארבוריו, רומא ובאלדו, החיוניים ומתאימים להכנת מנות ריזוטו.
בשנת 2020 עלתה צריכת האורז באיטליה בכ-47% משום שמיליוני תושבים נאלצו לבשל בביתם בשל הסגרים שהוטלו עליהם, מכורח התחלואה הגבוהה שנרשמה בשל נגיף הקורונה. אבל כעת, ארץ המגף שמזוהה כל כך עם מנות הריזוטו שלה, מסתכנת במחסור באורז, כפי שהזהיר סטפנו גרפי, נשיא קולדירטי (Coldiretti), ההתאחדות החקלאית של איטליה. "המצב נואש, שלא לומר אפוקליפטי. הנזק הכלכלי כמעט בלתי ניתן להערכה, ייתכן שמדובר בפגיעה של מיליוני יורו. אם לא יהיה יבול השנה, יש סיכון שחברות רבות ייסגרו או יפשטו רגל", התריע גרפי.
