המדינה הודיעה השבוע לבג"ץ כי אין מקום להתערב ביעדי הפחתת הפליטות, שקבעה המדינה (הפחתה של 27% בפליטות עד לשנת 2030 ביחס לשנת 2015). בתשובת המדינה נטען כי האמנות והסכמי האקלים הבינלאומיים, שעליהם חתומה ישראל, לא מחייבים אותה לקבוע יעד קונקרטי להפחתת פליטות פחמן דו חמצני.
תשובת המדינה ניתנה בתגובה לעתירה לבג"ץ, שהגישו לפני כשנה ארגונים ירוקים, בהם "הנוער למען האקלים", בדרישה להפחית את פליטות גזי החממה, "בהתאם לקונצנזוס המדעי ולהתחייבויות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן".
לדברי העותרים, הפחתה של 43% עד 2030 הוא "יעד המינימום למיתון חלק מהפגיעות הקשות ביותר של המשבר בחיי אדם, בשלמות הגוף ובכבוד הבסיסי של תושבי ישראל". העתירה הוגשה נגד הממשלה, ובראשה שר הבריאות, השרה להגנת הסביבה ושר האנרגיה.
תשובת המדינה נמסרה ביום חמישי האחרון, ובו נכתב כי בימים אלה מקודמת הצעת חוק ממשלתית בנושא, שאושרה בקריאה ראשונה בחודש אפריל 2023. כעת מתקיימים דיונים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
"במסגרת הצעת חוק האקלים מוצע לעדן בחקיקה את יעדי ההפחתה", נכתב בתשובת המדינה לעתירה. "המקום המתאים בעת הנוכחית להעלאת הטענות הוא במסגרת הליכי החקיקה. וכלל שאכן אלה יושלמו, ממילא תשתנה מן היסוד המסגרת המשפטית הרלוונטית ביחס לנטען בעתירה". המדינה הבהירה כי אין בסיס משפטי לדרישת הארגונים כי בית המשפט יורה למדינה בצו שיפוטי לקבוע יעד הפחתה של 43% מסך הפליטות של 2019.
בתשובת המדינה לבג"ץ נטען עוד כי מההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל אין חובה קונקרטית להגידר יעד הפחתה כזה או אחר. "האמנות וההסכמים אשר ישראל היא צד להן מגדירים יעדים גלובליים להפחתת פליטות, שנגזרים מהתחזיות הגלובליות לעליית הטמפרטורות, ואשר נשענים על נתונים לגבי סך הפליטות העולמי והשפעתן על שינויי האקלים, שמהם לא ניתן לבודד את חלקה המסויים של ישראל", נכתב בתשובה. בנוסף, נטען כי ההתחייבויות לא נקלטו לדין הישראלי בחקיקה, ולכן אין הפרה של הדין הישראלי.
יחד עם זאת, הבהירה המדינה שאין בתשובתם כדי להקל ראש בטענות הארגונים ביחס לחשיבות המאבק במשבר האקלים ובהיערכות להתמודדות עמו. "אלא, שבמישור המשפטי - לא קמה עילה להתערבות שיפוטית בהחלטות הממשלה מושא העתירה הקובעות את יעדי הפחתת פליטות הפחמן". לטענת המדינה, הארגונים יכולים להשמיע את הטענות שלהם, כפי שגם עשו עד כה, במסגרת דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
המדינה ציינה שב- 2018 הוקמה מנהלת בין-משרדית, בהובלת המשרד להגנת הסביבה, שתפקידה לבחון את יישום תוכנית ההיכרות לשינויי אקלים. בשנת 2021 פורסם הדוח הראשון, ובשנת 2023 פורסם הדוח השני בנושא ההיערכות לעליית מפלס הים. בעקבות המלחמה חל עיכוב בלו"ז שנקעו להכנת התכניות הממשלתיות, ובחודש יוני 2024 פרסמה המנהלת את השלב הראשון של התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים- שלב המיפוי.
הארגונים הזכירו בעתירה מקרים מהעולם, שבהם הוגשו עתירות דומות. בשנת 2015 בית המשפט העליון בהולנד הורה לממשלה להפחית ב-25% את יעדי הפליטות בהשוואה ל-1990, בהתבסס על הזכות לחיים המעוגנת באמנה האירופית לזכויות אדם. בנוסף לכך, קבע בית המשפט כי המדינה לא יכולה לחמוק מלפעול בשם הטענה כי מדובר בבעיה גלובלית או כי מדובר בהיקף פליטות נמוך שלא ישפיע על ההיקף העולמי.
בגרמניה, שם עתרו גם בני נוער ב-2020, קבע בית המשפט הפדרלי-חוקתי כי היעדים שהציבה המדינה אינם חוקתיים וכי בכך היא הפרה את חובתה להגן על הזכות לחיים.
"מתשובת המדינה לעתירה להפחתת פליטות גזי חממה, שהוגשה על ידי ארגוני סביבה, בני נוער וקשישים, עולה כי היא מתנערת מחובתה להיאבק במשבר האקלים בהתאם לקונצנזוס המדעי ומבקשת למנוע ביקורת שיפוטית", מסרו העותרים. הדיון בבג"ץ יתקיים ב-25 בספטמבר בהרכב של שלושה שופטים. את העותרים מייצגים עו"ד אסף ופינק ועו"ד אמנון קרן מהקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי החיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
