פסטיבל השנה החדשה במצרים העתיקה - הידוע בשם Wepet Renpet, או "פתיחת השנה" - כלל למעשה כמה מסורות שנהוגות עד היום, כמו הענקת מתנות לחברים ובני משפחה, שסימלו את הברכות לשנה החדשה. עם זאת, ישנם מספר מנהגים שהיו ייחודיים לאותה העת, כמו למשל הצבת פסלי אלוהויות מהמקדשים באור השמש, כדי שיוכלו לעבור תהליך של רגנרציה (התחדשות), לפי האמונה באותה העת, כשלעיתים הפסלים הישנים הוחלפו בחדשים.
פרט מעניין נוסף בנוגע לאותן חגיגות קדומות נוגע לעיתוי שהשתנה עם הזמן, כך שלעיתים חגגו המצרים את פתיחת השנה פעמיים, ואף שלוש פעמים באותה שנה.
3 צפייה בגלריה
מתחם הפירמידות של גיזה
מתחם הפירמידות של גיזה
מתחם הפירמידות של גיזה
(צילום: Shutterstock)
כאשר לוח השנה המצרי נוצר לפני כ-4,800 שנה, החגיגות חלו קרוב יותר להיפוך הקיץ (בסביבות 21 ביוני), במועד שבו התרחשה ההצפה השנתית של הנילוס במצרים, שהשקתה והזינה את הגידולים החקלאיים. לעומת זאת, בזמן קיומה של ממלכת מצרים התיכונה (בערך 2030 עד 1640 לפנה"ס), החגיגות התקיימו סמוך להיפוך החורף בדצמבר.
במקדש ח'נום (הידוע גם בשם מקדש איסנא) שבמצרים העליונה, כ-55 ק"מ דרומית ללוקסור (תבאי העתיקה), התגלה תיעוד של לוח שנה שכולל שלושה מועדי חגיגות בשנה אחת, לוח שנה שתוארך בין אמצע המאה ה-1 לאמצע המאה ה-3 לספירה, כאשר האימפריה הרומית שלטה במצרים.
3 צפייה בגלריה
מקדש ח'נום (הידוע גם בשם מקדש איסנא)
מקדש ח'נום (הידוע גם בשם מקדש איסנא)
מקדש ח'נום (הידוע גם בשם מקדש איסנא)
(צילום: Shutterstock)
ליאו דפוידט, פרופסור לאגיפטולוגיה ואשורולוגיה באוניברסיטת בראון, פירש את לוח השנה וגילה כי שלושת המועדים צוינו ביום הראשון של השנה הקלנדרית, ביום הולדתו של הקיסר הרומי ועם הופעתו של הכוכב סיריוס בשמי הבוקר לפני זריחת השמש, שבישרה את היפוך הקיץ ואת עונת ההצפות של הנילוס.
חגיגות המצרים הקדמונים נערכו בין היתר בסמוך לפירמידות של גיזה, מה שהאדיר את חשיבותן. ערב השנה החדשה כלל גם סעודות עשירות, על פי תיעוד שמופיע על מספר קברים מצריים עתיקים, אך גם מנהגי הענקת מתנות איש לרעהו, שסימלו את האיחולים לשנה טובה.
3 צפייה בגלריה
הכלי העתיק שעשוי מפאיאנס, אשר מוצג לראווה במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, ונושא ברכה לשנה החדשה, שיועדה לאמנחותפ
הכלי העתיק שעשוי מפאיאנס, אשר מוצג לראווה במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, ונושא ברכה לשנה החדשה, שיועדה לאמנחותפ
הכלי העתיק שעשוי מפאיאנס, אשר מוצג לראווה במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, ונושא ברכה לשנה החדשה, שיועדה לאמנחותפ
(צילום: Theodore M. Davis Collection, Bequest of Theodore M. Davis, 1915; The Met)
"החפץ המפורסם והמזוהה ביותר עם השנה החדשה היה כלי עגול עשוי פאיאנס (סוג של כלי חרס)", אמר ל-Live Science ג'ון ביינס, פרופסור לאגיפטולוגיה באוניברסיטת אוקספורד. "חלק מאותם כלים עתיקים נשאו כתובות המאחלות לנמען שנה טובה. הם היוו כלי קיבול קטן לנוזלים - לשמנים ריחניים, אך לא למשקאות", אמר פרופ' ביינס.
במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, מוצג כלי עתיק שכזה, שנושא את הכיתוב "מבקשים מהאלים מונטו (אל המלחמה) ואמון-רע (האל המצרי היחיד שמוזכר בתנ"ך, בספר ירמיהו) להעניק לאמנחותפ שנה טובה", כשעל פי ההערכות הוא הכיל בושם, שמן או מים מהנילוס, וסימל מתנה שהוענקה לרגל חגיגות השנה החדשה.