פרופסור צבי פירן, מופקד הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית ופרופסור עמיר לוינסון מאוניברסיטת תל אביב יקחו חלק בקבוצת מחקר של קרן סימונס היוקרתית, במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי במתמטיקה ומדעי הפיזיקה, לחקר כוכבי נויטרונים וחורים שחורים.
קרן סימונס תומכת במחקרים בעלי משמעות יוצאת דופן למחקר ולמדע. בוועד המנהל של הקרן חברים חוקרים ומדענים מהמוסדות המובילים ברחבי העולם. קבוצות המחקר נועדו לאפשר למדענים מרחבי העולם לעבוד בשיתוף פעולה על שאלות מהותיות בתחום המדע הבסיסי.
בתחום המתמטיקה ומדעי הפיזיקה, הוקם צוות בינלאומי Simons Collaboration on Extreme Electrodynamics of Compact Sources, SCEECS, במטרה ליתן פרשנות לתגליות אסטרופיזיקליות חדשות באמצעות המאפיינים החשמליים והמגנטיים שלהם ולהשתמש בתצפיות אלה על מנת לגלות תופעות אלקטרודינמיות חדשות.
הצוות, הכולל 13 חוקרים משלוש מדינות (ארה"ב, קנדה וישראל) ינוהל על ידי פרופסור רוג'ר בלנדפורד מבית הספר למדעי הרוח והמדעים באוניברסיטת סטנפורד. הנציגים הישראלים בצוות הינם פרופ׳ צבי פירן מהאוניברסיטה העברית ופרופ׳ עמיר לוינסון מאוניברסיטת תל אביב.
תחום המחקר של הצוות הבינלאומי הוא כוכבי ניוטרונים וחורים שחורים, שהם העצמים המיוחדים ביותר ביקום. כוח הכבידה החזק שלהם יצר שדות מגנטיים עזים, מתחים וזרמים חשמליים עצומים שאים קיימים במקומות אחרים ביקום. אלה, בתורם, מובילים לפיצוצים החזקים ביותר, להבזקי הקרינה המהירים ביותר ולחלקיקי האנרגיה הגבוהים ביותר שנצפו על ידי אסטרונומים.
האלקטרודינמיקה, המתארת התנהגות שדות חשמליים ומגנטיים פותחה במאה ה-19 על מנת לתאר תופעות כמו גלי רדיו והורחבה במאה ה-20 כדי לכלול תהליכים קוונטיים, כמו אלה הקשורים למחשבים ולחלקיקים יסודיים. אסטרופיזיקה, במאה ה-21, מובילה את האלקטרודינמיקה לטריטוריה חדשה, הדורשת גישות חדשות וקבוצת מדענים המוכנים להתמודד עם אתגרים חדשים, ולעתים קרובות משתמשים בסימולציות מחשב מתוחכמות. יעדי SCEECS כוללים עמידה באתגרים אלה, טיפוח קהילה מגוונת של חוקרים ושיתוף התקדמות מדעית עם הציבור.
החוקרים שהישראליים המשתתפים בקבוצה יעסקו בעיקר בנושאי הקשורים בסילוני חומר הנזרקים לעתים במהירויות הקרובות למהירות האור מחורים שחורים או מכוכבי נויטרונים והאפשרות של תצפיות אסטרונומיות בסילונים כאלה.
