אחרי 40 שנה - "הרפסודה הלבנה" תפונה? בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה, שיוצגה על ידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי), ודחה את בקשתם של בעלי "הרפסודה הלבנה" לביטול הצו לפינויה. במסגרת ההחלטה נקבע כי הצו לסילוק המפגע שהוציאה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה תקף ועד ה-1 באוגוסט עליהם לפנות את המבנה, שהמהווה פגיעה בסביבה החופית כמשמעותה בחוק.
מבנה "הרפסודה הלבנה" ממוקם בים מחוץ לשובר הגלים המזרחי של המרינה באילת. המבנה שהיה בעבר כלי שיט, מצוי במקומו ללא היתר בנייה כנדרש וללא תוכנית תקפה החלה על השטח במקום זה. למעשה, הרפסודה עוגנת במקומה הנוכחי משנת 1982 והנתבעים רכשו את הרפסודה מבעליה הקודמים בשנת 1996.
במשרד להגנת הסביבה ובפרקליטות טענו כי הצבת המבנה במקום גורמת לפגיעה בסביבה החופית. עוד נטען כי מבנה הרפסודה מהווה מפגע אקולוגי, סביבתי וחזותי. עוד נטען כי הרפסודה גורמת לסיכון לאזורי מחייה של מיני צומח ומיני חיים ולהפצתם הטבעית בסביבה החופית. בנוסף היא פוגעת בחזות הים הטבעי והייחודי ומבט מהחוף אל הים. כמו כן, נטען, המבנה מהווה סכנה לבטיחות כלי השיט, על פי חוות דעת של רשות הספנות והנמלים.
בחודש אוגוסט 2021, הוציאה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה צו לסילוק מפגע למבנה באילת. המשרד הוציא את הצו מתוקף סמכותו לפי סעיף 9 לחוק שמירת הסביבה החופית, לאחר שהוצאה התראה לבעלי המבנה ולאחר מתן זכות השימוע טרם הוצאת הצו.
מנגד, בעלי הרפסודה טענו במסגרת התביעה כי הם נמצאים במקום מתוקף רישיון שיט שהוענק להם על ידי רשות הספנות והנמלים, אך טענה זו נסתרה בבית המשפט לאחר שהובהר כי הרישיון שהיה בידה לא בתוקף כבר שנים רבות ולמעשה מיקומה של הרפסודה מהווה סכנה בטיחותית. במקביל לניהול ההליך ניסו בעלי הרפסודה לחדש את רישיון השיט, אך משמהלך זה לא התקדם, נעתר בית המשפט לבקשת המשרד לקדם הכרעה בתיק.
בעקבות הוצאת הצו, פנו בעלי הרפסודה הלבנה לבית משפט השלום בבאר שבע, בבקשה לביטולו. בפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) הסתמכו בין היתר על חוות דעתם של מומחים מטעם רשות הטבע והגנים. כמו כן, רשות מקרקעי ישראל הוציאה, במקביל לניהול התיק, תביעה לסילוק יד נגד בעלי הרפסודה. בהחלטתה, דחתה סגנית בית משפט השלום בבאר שבע, השופטת נועה חקלאי, את הבקשה, וקבעה כי צו הסילוק של המשרד להגנת הסביבה עומד על כנו. עוד קבע בית המשפט כי פינוי המפגע יבוצע עד לחודש אוגוסט 2023.
בהחלטתו קבע בית המשפט כי: "מהנתונים עולה בבירור, כי הרפסודה נמצאת במקום בו יש הפרה משמעותית של הסביבה הטבעית, הפרה שנגרמה ועודנה נגרמת הן על ידי הרפסודה והן עקב השימושים הנוספים בסמוך למקום". עוד נקבע בהחלטה כי מבנה הרפסודה במיקומה הנוכחי מהווה פגיעה בערך נוף מרכזי בסביבה החופית ומהווה שינוי ניכר בשימור סביבה זו. מאידך נדחתה טענת בעלי הרפסודה כי העובדה שמבוצעות פעולות בנייה ותחזוקה אחרים בסביבה החופית, יש בה כדי להצדיק את הפגיעה של המבקשת".
את המשרד להגנת הסביבה ייצגה עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), בליווי עו"ד ליאורה עופרי מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.
