לראשונה בישראל - אתר תת ימי סומן במפות הימיות כאתר היסטורי. הצוללת האיטלקית "שירה", שהוטבעה במלחמת העולם השנייה במפרץ חיפה, סומנה במפות הימיות על מנת להגן עליה מפגיעות ולשמר אותה כחלק מההיסטוריה של האזור. המהלך בוצע לאחר שלאתר נגרמו נזקים מאוניות שמגיעות לחופי ישראל.
עם זאת, למרות הסימון האתר עדיין לא זוכה להגנה חוקית מטעם המדינה, שכן מדובר רק בסימון במפות הימיות ולא אישור סטטורי.
"שירה", צוללת במשקל של כ-680 טונות, הושקה בשנת 1938 ובמהלך מלחמת העולם השנייה לקחה חלק במספר תקיפות ופשיטות נגד שורה של מטרות בריטיות. הבולטת בהן היתה הפשיטה על נמל אלכסנדריה בדצמבר 1941, במסגרתה הצליחה להטביע מספר כלי שיט בריטים, כולל שתי אניות מערכה.
בעקבות פשיטה זו, התקינו הבריטים מערכות גילוי תת-מימיות בכמה מנמלי הים התיכון האחרים שהיו אז בשליטתם, כולל בנמל חיפה. בסיסה של המערכת לאיתור צוללות היה בסטלה מאריס, והיא כללה עמדות תצפית על רכס הכרמל ובבוסתן הגליל, אליהן היו מחוברות מערכות כבלים שהונחו על קרקעית הים בצורת לולאות.
המערכת קלטה שינויים בזרם שיצרו גופים גדולים עשויים ברזל שחלפו מעליה והעבירה התראה לחוף. ב-10 באוגוסט 1942, זיהתה מערכת זו את "שירה", שנשלחה על ידי מפקדת הצי האיטלקי לתקוף את נמל חיפה. תקיפה בריטית משולבת, שכללה הטלת פצצות עומק וירי תותחים מסוללות סטלה מאריס, הביאו להטבעתה של הצוללת האיטלקית ולמותם של כ-60 אנשי צוותה.
מקום טביעתה של "שירה", כ-30 מטר מתחת לפני הים, היה ידוע, וכבר בשנת 1950 דיווח עליו חיל הים הישראלי לצי האיטלקי. ב-1984 האיטלקים החזירו 43 אנשי צוות לקבורה, אך עדיין נותרו שם שרידי גופות. לאתר יש הגנה בחוק הים הבינלאומי, אבל עדיין אין לו הגנות בחוקי מדינת ישראל, שכן לא מדובר בשמורת טבע וגם לא אתר עתיקות מוגן. בשנת 2022, פנה משרד החוץ האיטלקי לרשויות בישראל, וביקש שיינקטו צעדים להבטיח את שימורה של הצוללת, המהווה אתר היסטורי ואתר זיכרון רב משמעות.
הצורך להגן על "שירה" גבר מאוד לאחרונה, עקב העבודות בנמל המפרץ החדש והרחבת אזורי העגינה שלו. הסכנה העיקרית לצוללת שיצר המצב החדש בשטח היא האפשרות שעוגן שתטיל אחת האניות יפגע ב"שירה" ויהרוס אותה כליל. בשנת 2002, במהלך תמרון משותף של הצי האמריקני וחיל הים הישראלי, נגרמו נזקים כבדים לגוף הצוללת, מה שהוביל למחאה רשמית של איטליה בפני ממשלות ישראל וארה"ב.
3 צפייה בגלריה
בוחנים את מפת האזור. מימין לשמאל, רוני שדה, ראש האגף למיפוי ימי במפ"י, פרופ' אהוד גלילי ועמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים
(צילום: יעל אטקין)
פרופ' אהוד גלילי מאוניברסיטת חיפה, שהוביל את המהלך יחד עם האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל, אמר: "אנו רואים במערך ההגנה הבריטי בחיפה - הכולל עמדות תצפית, מעשנות וסוללות תותחים ביבשה, כמו גם אתר הצוללת ומערכות הכבלים התת-ימיות בים - מארג היסטורי ייחודי שיש לטפחו ולשמרו. המועצה לשימור אתרים, יחד עם המרכז למיפוי ישראל, גורמי התכנון בעיריית חיפה ואוניברסיטת חיפה, ממשיכים ביוזמה לשמר אתרים אלה ולהנגישם לציבור". כעת מקווה פרופ' גלילי כי האתר, שסומן במפות, יקבל בקרוב את ההכרה הנחוצה להגנתו.
יעל אטקין, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, התייחסה גם היא להחלטה: "האתגר העומד בפנינו כעת, לאחר תקדים 'שירה', יהיה לקבל הכרה בשרידים אלה מתוקף התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה - כלומר כאלה שיזכו לא רק לסימון במפות, אלא גם להגנה חוקית מטעם המדינה".
