32 לבנים עתיקות בנות כ-3,000 שנה, שעליהן חקוקים שמות מלכי מסופוטמיה, הניבו תובנות חשובות לגבי אנומליה (עיוות הסדר או הצורה הטבעית) מסתורית בשדה המגנטי של כדור הארץ.
מחקר אותו הובילו חוקרי הקולג' האוניברסיטאי של לונדון, שממצאיו פורסמו בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, מתאר כיצד שינויים בשדה המגנטי של כדור הארץ הוטבעו על גרגרי תחמוצת ברזל בתוך לבני חרס עתיקות, כשמחברי המחקר הצליחו לשחזר את השינויים הללו בהתבסס על שמות המלכים שנחקקו על אותן לבנים.
3 צפייה בגלריה
לבנה המתוארכת לתקופת שלטונו של נבוכדנצר השני (604 עד 562 לפנה"ס לערך)
(צילום: Slemani Museum)
תקוותם של החוקרים היא שחיפוש חתימות השדה המגנטי של כדור הארץ בפריטים ארכיאולוגיים, ישפר את היסטוריית השדה המגנטי של כדור הארץ, ויעזור לתארך טוב יותר ממצאים שלא ניתן היה לתארך עד כה. "לרוב, קשה לתארך חלק מהשרידים התרבותיים הנפוצים ביותר, כגון לבנים וקרמיקה, מכיוון שהם אינם מכילים חומר אורגני. מחקר זה מסייע ביצירת תיארוך רב חשיבות באמצעות שיטות תיארוך ארכאומגנטיות", אמר פרופ' מארק אלטוויל, מהמכון לארכיאולוגיה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.
השדה המגנטי של כדור הארץ נחלש ומתחזק עם הזמן, שינויים המטביעים חתימה מובהקת על מינרלים הרגישים לשדה המגנטי. צוות המחקר ניתח את החתימה המגנטית בגרגרי תחמוצת ברזל שנדגמו מ-32 לבני חרס שמקורן באתרים ארכיאולוגיים ברחבי מסופוטמיה, היכן ששוכנת עיראק כיום.
עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ הוטבעה על המינרלים לפני אלפי שנים, בעת שנוצרו אותן לבנים. בזמן הכנתן, נחקקו על הלבנים שמות המלכים, בהתאם למלך ששלט בעת יצירת הלבנה (על הלבנים נחקקו שמותיהם של 12 מלכי מסופוטמיה).
יחד, שם המלך והחוזק המגנטי שנמדד, הציעו מפה היסטורית של השינויים שחלו בעוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ. החוקרים הצליחו לאשר את קיומה של אנומליה גאומגנטית מתקופת הברזל הלבנטינית, תקופה שבה השדה המגנטי של כדור הארץ היה חזק בצורה יוצאת דופן (מסיבות שאינן ברורות) סביב עיראק המודרנית בין השנים 1050 ל-550 לפנה"ס.
עדויות לאנומליה זוהו עד לסין, בולגריה והאיים האזוריים (ארכיפלג של תשעה איים געשיים במרכז האוקיינוס האטלנטי המשתייכים לפורטוגל), כשהנתונים מהחלק הדרומי של המזרח התיכון היו דלים. "הודות להשוואת חפצים עתיקים למה שאנו יודעים על תנאים קדומים של השדה המגנטי, יש ביכולתנו לתארך כל חפץ מימי קדם", אמר הארכיאולוג פרופ' מתיו הוולנד מאוניברסיטת וויצ'יטה, שנמנה גם הוא על מחברי המחקר.
על מנת למדוד את גרגרי תחמוצת הברזל, שברו החוקרים בעדינות פיסות זעירות מפינות שבורות של הלבנים. לאחר מכן, השתמשו החוקרים במגנטומטר - מכשיר מדידה למדידת עוצמתו וכיוונו של השדה המגנטי באזור שבו נמצא. באמצעות מיפוי השינויים בשדה המגנטי של כדור הארץ לאורך זמן, סופק כלי חדש המסייע לתיארוך ממצאים עתיקים.
אחד מהיתרונות של התיארוך הארכאומגנטי אותו ביצעו החוקרים, הוא דיוק רב יותר של התקופות שבהן שלטו כמה מהמלכים הקדומים במסופוטמיה. למרות שסדר שלטונם ידוע היטב, קיימת מחלוקת בקהילה הארכיאולוגית לגבי השנים המדויקות שבהן ישבו על כס המלוכה, כתוצאה מחסר בתיעוד ההיסטורי.
החוקרים מצאו שבחמש מהדגימות שלהם מתקופת שלטונו של נבוכדנצר השני - שחי משנת 604 עד 562 לפנה"ס לערך - נראה היה שהשדה המגנטי של כדור הארץ השתנה באופן דרמטי בפרק זמן קצר יחסית, מה שחיזק את הטענה בדבר שינויים חדים בעוצמתו.
"השדה הגאומגנטי הוא אחת התופעות האניגמטיות ביותר במדעי כדור הארץ. השרידים הארכיאולוגיים המתוארכים היטב של התרבויות המסופוטמיות העשירות, במיוחד לבנים שעליהן חקוקים שמות של מלכים ספציפיים, מספקים הזדמנות חסרת תקדים לחקור שינויים בחוזק השדה ברזולוציית זמן גבוהה, ולעקוב אחר שינויים שהתרחשו במשך כמה עשורים או אפילו פחות", אמרה הגאופיזיקאית פרופ' ליסה טאוקסה, ממכון סקריפס לאוקיינוגרפיה שבסן דייגו, אשר נמנתה על צוות המחקר.
