בשל המרחק הגדול יחסית בין השמש למאדים, היא לא זורחת בעוצמה בכוכב הלכת האדום כמו בכדור הארץ, כך שהזריחות והשקיעות של מאדים שונות מאוד מאלה שאנחנו רגילים אליהן מדי בוקר. עם זאת, חסרה תמונה ברורה של איך נראות קרני השמש על מאדים - עד עכשיו. לראשונה, הודות למצלמת הרובר קיוריוסיטי (Curiosity) של נאס"א, צולמו במהלך השקיעה של ה-2 בפברואר תמונות של קרני השמש ושל עננים דמויי נוצה בכוכב הלכת השכן.
במאדים נמשך זמן הדמדומים בערך שעתיים לפני הזריחה ולאחר השקיעה, עקב אבק גבוה באטמוספירה שמפזר אור לחלק החשוך של כוכב הלכת - בדומה למה שקורה בכדור הארץ בזמן התפרצות געשית. כעת, כשהשמש החלה לשקוע אל מתחת לקו האופק, הופיעו קרני האור הללו שידועות גם כקרניים קרפוסקולריות. זו הייתה הפעם הראשונה שהן נצפו בצורה כה ברורה על מאדים.
למעשה, הרובר קיוריוסיטי תפס את הסצנה במהלך סקר ענני הדמדומים החדש ביותר, שמתבסס על תצפיותיו ב-2021 של עננים ליליים או כאלה שמנצנצים לאחר השקיעה - בדומה לענני הלילה בשמי כדור הארץ. בעוד שרוב ענני מאדים מרחפים לא יותר מ-60 ק"מ מעל פני הקרקע ומורכבים ממי קרח, נראה שהעננים בתמונות האחרונות נמצאים בגובה רב יותר, שם קר במיוחד, מה שמרמז על כך שהעננים הללו עשויים מקרח יבש או מפחמן דו-חמצני קפוא. האטמוספרה של מאדים היא רק 1% מזו של כדור הארץ, ולכן גם במאדים יש עננים, אם כי הם קלושים וגבוהים מאוד, בדומה לענני צירוס.
כמו בכדור הארץ, עננים מספקים למדענים מידע מורכב אך חיוני להבנת מזג האוויר. על ידי התבוננות במועד ובמיקום שבהם נוצרים עננים, יכולים המדענים ללמוד יותר על הרכב האטמוספירה והטמפרטורות של מאדים, לרבות הרוחות שמנשבות על הכוכב האדמדם. סקר העננים לשנת 2021 כלל הדמיה נוספת על ידי מצלמות הניווט בשחור-לבן של הרובר קיוריוסיטי, ששוגר בנובמבר 2011 ונחת על פני מאדים באוגוסט 2012, שסיפקו מבט מפורט על מבנה העננים בזמן תנועתם.
עם זאת, הסקר האחרון, שהחל בינואר והסתיים החודש (מרץ), הסתמך לעתים קרובות יותר על ה-Mast Camera הצבעונית של הרובר, או בשמה הנוסף Mastcam, שמשמשת ככלי עזר למדענים כדי שיוכלו לראות כיצד חלקיקי ענן גדלים לאורך זמן. בנוסף לתמונה של קרני השמש, קיוריוסיטי לכד קבוצה של עננים צבעוניים בצורת נוצה ב-27 בינואר, בעודם מוארים באור השמש.
למעשה, הדבר עולה בקנה אחד עם העובדה שסוגים מסוימים של עננים יכולים ליצור תצוגה דמוית קשת שנקראת "ססגוניות". "במקום שבו אנו רואים 'ססגוניות', פירושו של דבר שגודל החלקיקים של ענן זהים לכולו", אמר מארק למון, מדען לחקר האטמוספירה במכון למדעי החלל בבולדר שבקולורדו. "על ידי התבוננות במעברי הצבע, יש ביכולתנו להבחין בגודל החלקיקים המשתנה על פני הענן. זהו מידע חיוני להבנת האופן שבו הענן מתפתח וכיצד החלקיקים שלו משנים את גודלו לאורך זמן", כך לדבריו של למון, שהסביר כי קיוריוסיטי לכד הן את קרני השמש והן את העננים הססגוניים כתמונת פנורמה שהורכבה מ-28 תמונות שנשלחו לכדור הארץ ועובדו בידי צוות המדענים.