תגלית נדירה מלפני כ-2,000 שנה: תבליטים של גלגל המזלות נחשפו על קירות מקדש איסנא במצרים. את התגלית הנדירה במקדשי ארץ הפרעונים חשפו חוקרים ממצרים ומגרמניה.
צוות המחקר חשף סדרה של ציורי תקרה צבעוניים במקדש איסנא שבמצרים העליונה - אזור המשתרע משני צדי עמק הנילוס בין אסואן בדרום, עד לאזור שבין אל-עיאט ודהשור הנמצאת מדרום לקהיר. החוקרים דיווחו כי צוות השיקום המצרי, בראשות אחמד אימאם, הצליח לשחזר לחלוטין ולצבוע מחדש ייצוג של השמיים.
התבליטים כוללים תיאור מלא של גלגל המזלות, בעוד שתבליטים אחרים מציגים את כוכבי הלכת צדק, שבתאי ומאדים, וכן מספר כוכבים וקבוצות כוכבים ששימשו בימי קדם למדידת זמן. הפרויקט הכולל שהוביל לגילוי מובל על ידי הישאם אל-לייטי ממשרד התיירות והעתיקות המצרי ופרופ' כריסטיאן לייץ מאוניברסיטת טיבינגן.
"ייצוגים של גלגל המזלות הם נדירים מאוד במקדשים מצריים", אמר פרופ' לייץ והוסיף כי גלגל המזלות עצמו הוא חלק מהאסטרונומיה הבבלית ולא הופיע במצרים עד לתקופת תלמי. צוות המחקר סבר כי מערכת המזלות וקבוצות הכוכבים הקשורות אליהם הוכנסו למצרים על ידי היוונים והפכו לאחר מכן לפופולריות. "גלגל המזלות שימש לקישוט קברים פרטיים וסרקופגים והיה בעל חשיבות רבה בטקסטים אסטרולוגיים, כמו הורוסקופים שנמצאו חרוטים על חרסים", אמר ד"ר דניאל פון רקלינגהאוזן , חוקר מאוניברסיטת טיבינגן. "עם זאת, מדובר על ממצא נדיר בכל הנוגע לקישוט המקדש, שכן מלבד איסנא נותרו רק שתי גרסאות שנשמרו לחלוטין, שתיהן ממקדש דנדרה - אחד המקדשים העתיקים השמורים ביותר במצרים, אשר הוקדש לאלה חתחור ושוכן על הגדה המערבית של הנילוס".
בנוסף לגלגל המזלות ולקבוצות הכוכבים, השחזור חשף איורים ססגוניים של נחשים, תנינים וחיות שונות ומדהימות נוספות, ביניהן נחש עם ראש אייל וציפור עם ראש תנין, זנב של נחש וארבע כנפיים, כשבמהלך השחזור גילו החוקרים גם מספר כתובות שלא היו מוכרות מבחינה מדעית עד כה.
למעשה, מה שהגן על התבליטים והאיורים שנחשפו במקדש איסנא מפני שחיקה הייתה שכבה של עפר ופיח, אשר כיסתה אותם במשך קרוב ל-2,000 שנה. המקדש עצמו נמצא בעיר איסנא, כ-60 ק"מ דרומית ללוקסור. הוא מוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 2003, כשמה שנותר ממנו הוא רק המבואה (שנקראת גם פרונאוס), דרכה היו נכנסים אל אולם המקדש, שהשתמרה בשלמותה באורך של 37 מטר, רוחב של 20 מטר וגובה של 15 מטר, כרבע מגודלו המקורי של המקדש (נבנתה במהלך התקופה הרומית, תחת שלטונו של הקיסר קלאודיוס בין השנים 41 ל-54 לספירה).
מיקומו בלב העיר תרם כנראה לכך שהמבואה השתמרה בשלמותה וכן לכך שהאתר לא הוסב למחצבה לחומרי בניין, כפי שקרה עם מבנים עתיקים אחרים בתקופת התיעוש במצרים. אפילו בתקופתו של נפוליאון, הפרונאוס משך תשומת לב בקרב חוקרים, שכן הוא נחשב לדוגמה אידיאלית של אדריכלות מקדשים מצרית עתיקה, כשמלאכתם של החוקרים במקום נמשכת כבר חמש שנים, בחסות מרכז המחקר האמריקני במצרים, קרן מצרים העתיקה וקרן גרדה הנקל, כל זאת באיטיות הנדרשת כדי למזער את הנזק לפיגמנטים שמתחת למעטה העפר והפיח.