חוקרים ישראלים גילו לראשונה שושנות ים טפיליות במדוזות. המחקר שופך אור על דרך ההתמודדות של מין שושנת ים עם אתגרי ההפצה באוקיינוס, תוך התמקדות במדוזות באזור הים התיכון הישראלי. לממצאים עשויות להיות השלכות משמעותיות, במיוחד בעידן שבו מספר המדוזות עלה בחדות באזורנו.
יצורים ימיים רבים, כמו שושנות ים, מתקשים בהפצה למרחקים ברחבי האוקיינוס, במיוחד כאשר אין להם שלב לרוולי (פגית) נייד וארוך. בניגוד לקרוביהן במחלקת הצורבים (Cnidaria), שושנות הים חסרות שלב של מדוזה כחלק ממחזור חייהן, מה שמקשה על הפצתן.
(באדיבות המכון לחקר ימים ואגמים לישראל)
השלב הנייד היחיד שלהן הוא פגית זעירה הנקרא פלנולה (Planulae). במינים רבים של שושנות ים, שלב הפלנולה קיים לפרק זמן קצר בלבד, ימים בודדים, ולאחר מכן מתיישב על קרקעית הים והופך לפוליפ - יצור רך דמוי צינור עם פה במרכז המוקף בזרועות ציד. חלון הזמן הקצר הזה מקטין את יכולתן של שושנות הים להתיישב באזורים חדשים, שמרוחקים מאוכלוסיית המוצא שלהן.
חלק ממיני שושנות הים, כמו שושנת הים הנוברת (Edwardsiella carnea), פיתחו אסטרטגיה ייחודית להתמודדות עם אתגרי ההפצה באוקיינוס. שושנות אלה טפילות על יצורים ג'לטיניים ימיים הנקראים מסרקניות. הפוליפים של שושנת הים הנוברת משחררים ביצים ותאי זרע למים.
7 צפייה בגלריה
חוטית נודדת, כחולת שיניים חלקה, פלנולות של שושנת הים הנוברת ושלב פרזיטי של השושנה הנוברת
(צילום: באדיבות המכון לחקר ימים ואגמים לישראל)
7 צפייה בגלריה
צוות המחקר מטעם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל עם רשתות פלנקטון
(צילום: באדיבות המכון לחקר ימים ואגמים לישראל)
הביצים המופרות מתפתחות לפלנולות, שיכולות להדביק את המסרקניות על ידי חדירה דרך הרקמה שלהן או באמצעות בליעה. בתוך המסרקנית, הפלנולות גדלות לצורה דמוית תולעת, ולאחר זמן הן יכולות להשתחרר מהמסרקנית, להתיישב על קרקעית הים ולהתפתח לפוליפים. המסרקניות יכולות להכיל טפילים רבים של שושנות ים אלה, ולשאת אותם למרחקים ארוכים ברחבי האוקיינוס.
מחקר חדש, בהובלת פרופ' תמר גיא-חיים ממכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) ואוניברסיטת בן-גוריון והדוקטורנטית אנסטסיה יקובלבה, ד"ר ארסני מורוב ממעבדת פרופ' גיא-חיים בחיא"ל ופרופ' דרור אנג'ל מאוניברסיטת חיפה, גילה לראשונה פלנולות טפיליות של שושנת הים הנוברת במדוזות.
במחקר, שנערך במימון הקרן הלאומית למדע ופורסם לאחרונה בכתב העת Scientific Reports, פלנולות של שושנת הים הנוברת נמצאו בים התיכון הישראלי במדוזות ממין חוטית נודדת וכחולת שוליים חלקה, באמצעות זיהוי מורפולוגי וגנטי.
לדבריה של פרופ' גיא-חיים, ממצאים אלה מעידים על "זליגת טפילים", תופעה אקולוגית שבה טפיל המשויך בדרך כלל למין פונדקאי אחד מתחיל להדביק מינים חדשים. "הממצא הזה מפתיע במיוחד, מאחר שרוב הקשרים בין טפילים לפונדקאים נשמרים בצורה אבולוציונית לאורך זמן, כלומר, טפילים נוטים להדביק מינים שהם התפתחו יחד איתם בתהליך של אבולוציה הדדית (קו-אבולוציה) לאורך תקופות ארוכות. נדיר שטפיל יחליף פונדקאי למין מקבוצה אבולוציונית שונה לחלוטין", מסבירה פרופ' גיא-חיים.
7 צפייה בגלריה
הדוקטורנטית אנסטסיה יקובלבה וד"ר ארסני מורוב
(צילום: באדיבות המכון לחקר ימים ואגמים לישראל)
החוקרים מציעים כי הבחירה של שושנת הים הנוברת בפונדקאי נובעת מהזמינות העונתית של זואופלנקטון ג'לטיני, כגון מדוזות בזמן פריחת מדוזות עונתית, ולאו דווקא מהיסטוריה אבולוציונית משותפת. "המחקר הזה מדגיש כיצד טפילים יכולים להסתגל לפונדקאים חדשים במערכות אקולוגיות ימיות המשתנות במהירות, בדגש על הים התיכון הישראלי שחשוף לשינויי אקלים קיצוניים. ההשלכות של זליגת הטפילים הזו עשויות להיות משמעותיות, במיוחד כאשר פריחות המדוזות התגברו בעשורים האחרונים באזורינו", אומרת פרופ' גיא-חיים.
מחקרים נוספים מתוכננים כעת כדי לבחון את ההשפעות הרחבות יותר של טפילות זו על אוכלוסיות המדוזות, במיוחד בהקשר להישרדותן ולרבייתן.
