ד"ר חיה קלר מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל בשומרון, היא דוגמה לסופר וומן. היותה אמא ל-11 ילדים לא מנעה ממנה להמשיך בעבודה המדעית, שבה היא תורמת תרומה משמעותית בתחום הגיאומטריה הבדידה והחישובית, שזיכתה אותה בפרס קריל לשנת 2024, לצד תשעה חוקרים וחוקרות נוספים ממוסדות אקדמיים שונים בישראל.
הישגיה המחקריים הרחבים והמרשימים של ד"ר קלר נפוצו בעולם הרחב, שכן עבודתה מספקת תובנות מתמטיות מתחום הגיאומטריה, שמסייעות למציאת פתרון הנדסי לבעיות יישומיות, בין היתר בתחומי הטכנולוגיה.
דוגמאות לכך ניתן לקבל בדמות מחקרה בתחום חלוקת תדרים לאנטנות סלולריות לשימוש במעט תדרים עם קליטה סלולרית מיטבית בכל נקודה, או במחקר שעסק באיתור מיקומם של חולי קורונה תוך שימוש בכלים גאומטריים במטרה למנוע חשיפת מידע פרטי על החולים.
ד"ר קלר הייתה חלק מצוות בינלאומי, שהצליח למצוא פתרון ל"בעיית רינגל" - בעיה מתמטית בתחום צביעת הגרפים שלא נפתרה במשך 60 שנה - עם ההוכחה כי שום מספר סופי של צבעים לא יספיק כדי לצבוע כל קבוצה של מעגלים במישור, כך שכל שני מעגלים המשיקים זה לזה ייצבעו בצבעים שונים.
בין הישגיה הנוספים ניתן למנות את עבודתה על מספרי קרסנוסלסקי (Krasnoselskii) ועל תורת הגרפים הגאומטריים. "אני משתדלת להפריד בין הזמן המוקדש למשפחה ולילדים לבין הזמן המוקדש למחקר, כי למדתי מהניסיון שכשמנסים לעשות את שניהם במקביל, התוצאה היא בעיקר תסכול", היא אמרה ל-ynet ו"ידיעות אחרונות".
ד"ר קלר, שנשואה לפרופ' נתן קלר – מתמטיקאי מאוניברסיטת בר אילן, הוסיפה: "על רוב המחקר אני עובדת בשעות הבוקר (בזמן שהילדים במוסדות הלימוד), בשעות הלילה או בימים שבהם אני באוניברסיטה ובעלי נמצא עם הילדים. חלק חשוב במחקר שלי עוסק בתחום מתמטי תאורטי שעוסק בקמירות. התחום הזה פורח בשנים האחרונות ונמצאו לו שימושים בענפים שונים של המתמטיקה. אני מאמינה שצריכים להיות לו גם שימושים מעשיים - למשל, בתחום התקשורת - ואני מקווה למצוא כאלה בעתיד".
ד"ר קלר הינה בוגרת תואר ראשון במכללת בית וגן בירושלים, בוגרת תואר שני ושלישי באוניברסיטה העברית בירושלים, פוסט-דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון ועמיתת מחקר בטכניון. כיום, היא חברת סגל בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל. ד"ר קלר הייתה גם מעורבת במשך השנים בפעילויות לקידום והעשרת בנות בלימודי מתמטיקה, בניית קורסים להכשרת מורים למתמטיקה, בניית מערכי הוראה והנגשת תכנים מתמטיים מתקדמים.
למעשה, ד"ר קלר ממשיכה מסורת משפחתית של זכייה בפרס קריל, שכן בעלה זכה בו בשנת 2014. "תחומי המחקר שלנו לא מאוד רחוקים ולכן יש לנו את ההנאה לשתף אחד את השנייה גם בפרטים של המחקר ולא רק בתוצאה הסופית שלו. בנוסף, יצא לנו פעם אחת ממש לשתף פעולה, בתקופת הסגר בקורונה, בעבודה משותפת דרך הזום עם עוד חמש קולגות מאוניברסיטאות שונות בארץ. זה אכן היה קצת מאתגר עם כל הילדים בבית, וכמה דגמים גאומטריים שבנינו לעצמנו מאבני לגו כחלק ממידול הבעיה עליה עבדנו, שימשו אטרקציה לילדינו באותה תקופה", סיפרה ד"ר קלר.
פרס קריל מוענק מידי שנה על ידי קרן וולף לחוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים מאוניברסיטאות המחקר בישראל, אשר הוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות וצפויים להוביל בעתיד את המחקר והאקדמיה בישראל בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה, ההנדסה והחקלאות.
הענקת הפרס מהווה אבן דרך מקצועית משמעותית במסלול ההתפתחות האקדמי של החוקר, כך שמיוחסת לו יוקרה רבה באקדמיה המחקרית בישראל. מאז שנת 2005, הוענקו פרסי קריל מדי שנה (על סך 10,000 דולר לכל זוכה) ל-171 חוקרות וחוקרים.
הפרס ממומן מעיזבונו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר ז"ל (2007-1912). הפרסים המוענקים לזכרם ולכבודם של הוריו, מסמלים את החיבור של משפחת קריל למדינת ישראל ואת האמונה של המשפחה בקשר ההדוק שבין מדע לחזון. "קרן וולף גאה להעניק את פרסי קריל, המהווים נדבך חשוב של הכרה בחשיבות קידום המצוינות המדעית בחברה הישראלית. היום, יותר מתמיד, קיימת חשיבות עצומה לטפח ולשמר חוקרים צעירים המוגדרים ככוכבי בתחומם ולמנוע ככל שניתן את בריחת המוחות למוסדות מחקר בחו"ל. הכתרתם כנבחרת החוקרים המבטיחים מהווה השקעה ישירה בפעילותם המדעית כפורצי דרך ובביסוס והעצמת מסלול התפתחותם האקדמי", אומרת מנכ"לית קרן וולף, רעות ינון- ברמן.
לצידה של ד"ר קלר, זכו בפרס הנכסף לשנת 2024 ד"ר יואב ליבנה ממכון ויצמן למדע שקישר בין מנגנונים עצביים במוח להתפתחות הפרעות אכילה, חרדות ודכאון, ד"ר נטע שלזינגר מהאוניברסיטה העברית שפיתחה שיטות חדשניות למלחמה בפטריות קטלניות בגוף האדם, ד"ר יניב רומנו מהטכניון שפיתח אלגוריתמים לשערוך אמינות מיידעים (באמצעותם מערכת הוושינגטון פוסט סיפקו חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה"ב בשנת 2020), ד"ר איתמר הראל מהאוניברסיטה העברית שפרץ דרך בבניית מודל ייחודי מבוסס דג הקילי-פיש המסייע בפיתוח אסטרטגיות חדשות לעצירה או עיכוב של תהליך ההזדקנות.
ד"ר מור ניצן מהאוניברסיטה העברית על מחקרה המקדם את ההבנה והשליטה בהתנהגות קולקטיבית של רקמות, וחשיפת היבטים שונים בפעילות של תאים במצבי בריאות ומחלה, ד"ר רננה גרשוני-פורן מהטכניון עבודתה בתחום כימיה אורגנית-פיזיקלית ובינה מלאכותית לתכנון מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות של אלקטרוניקה אורגנית, ד"ר הילה פלג מהטכניון על תרומות משמעותיות בפיתוח כלים המגבירים את הפרודוקטיביות והאמינות בכתיבת קוד על ידי מתכנתים, ד"ר רעיה סורקין מאוניברסיטת תל אביב על תרומות משמעותיו להבנת מנגנונים ותפקידי חלבונים בקרום התא וד"ר ניר שליזנגר מאוניברסיטת בן גוריון על עבודתו פורצת הדרך בתחומי למידת מכונה, עיבוד אותות, תקשורת ותורת המידע.
