שנת 2023 צפויה להיות החמה ביותר בהיסטוריה. לכן, כשמנהיגי העולם יתכנסו בוועידת האקלים (COP28), שתיפתח מחר (יום ה') בדובאי, יצטרכו להתמודד עם כשלון האנושות בבלימת פליטות גזי החממה ובהמשך השימוש בדלקים מאובנים, שמזהמים את הסביבה ומאיצים את ההתחממות הגלובלית.
נשיא המדינה יצחק הרצוג, האפיפיור פרנציסקוס והמלך צ'ארלס השלישי יהיו רק שלושה מתוך יותר מ-70 אלף משתתפים בוועידת האקלים, מספר שיהווה שיא משתתפים. מנגד, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לא יגיע לוועידה בדובאי. בין הנושאים שיעלו על שולחן הדיונים ניתן יהיה למצוא את עתיד תעשיית הנפט, הגז והפחם, כמו גם את הרצון לקיים סיוע בין מזהמים עשירים ומדינות עניות יותר, שהופכות בעל כורחן לפגיעות ביותר מפני משבר האקלים העולמי.
יחד עם זאת, אחד הנושאים המרכזיים בהם ידונו המשתתפים יהיה ההתקדמות המוגבלת של העולם בכל הנוגע לבלימת ההתחממות הגלובלית, כל זאת כשמגבלת ההתחממות בשיעור של 1.5 מעלות צלזיוס מאז העידן הטרום-תעשייתי - עליה חתמו מקבלי ההחלטות בהסכם פריז משנת 2015 - הולכת וחומקת בין אצבעות האנושות.
"בשלב הראשון קיים הצורך לבדוק האם יש מרחב גיאופוליטי שיהווה בסיס לשיתוף פעולה אקלימי, שכן התקיים חוסר אמון הרסני בין מדינות או אזורים שונים עוד בטרם פרצה המלחמה בין ישראל לחמאס" אמר אלדן מאייר, עמית בכיר במכון החשיבה E3G.
דבריו של מאייר מתכתבים עם העובדה שהיחסים העולמיים התערערו בשנים האחרונות על רקע פלישת רוסיה לאוקראינה, משבר חובות גובר ומגפת הקורונה (בו מדינות מתפתחות נאבקו על מנת לקבל גישה לחיסונים). בנוסף לכך, עלה חשש בדבר ניגוד אינטרסים שיזיק לשיחות על בלימת השימוש בדלקים מאובנים, מפאת העובדה שנשיא ועידת COP28, סולטן אל-ג'אבר, משמש כשליח האקלים של איחוד האמירויות הערביות, אך גם כראש חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (ADNOC).
"מדובר בהזדמנות שאסור לפספס בכל הנוגע להתרחקות ממקורות האנרגיה המזהמים", אמרה מיצי ג'ונל טאן, אקטיביסטית פיליפינית ומובילת "ימי שישי למען העתיד" - תנועה בינלאומית של צעירים המשתתפים בהפגנות שמטרתן מניעת התחממות נוספת של כדור הארץ ושינויי אקלים - במדינתה.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית חזתה השנה שהביקוש לדלקים מאובנים יגיע לשיא עד 2030, מה שמצביע על כך שהעולם נמצא במסלול ההפוך מהמתבקש. יתרה מזו, על פי ממצאי התוכנית הסביבתית של האו"ם נראה שהעולם הולך לקראת התחממות הרסנית בשיעור של עד 2.9 מעלות צלזיוס, חרף תוכניות האקלים המדיניות, מה שהוביל לקריאה לפורום G20 לפעול בנחישות רבה יותר בנושא.
גם הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC) טען כי שיעור הפליטות צריך לרדת ב-43% בעשור הזה, על מנת לעמוד ביעדי הסכם פריז - הפוך ממה שמתרחש בפועל. "מנהיגים לא יכולים לבעוט יותר בדלי", אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.
התחממות של כמעט 1.2 מעלות צלזיוס כבר גורמת לגלי חום ובצורת, שריפות, שיטפונות וסופות ברחבי העולם, מה שיוביל את שנת 2023 להפוך בקרוב לשנה החמה ביותר בתולדות האנושות. בהתבסס על נתונים שנאספו מטבעות עצים וליבות קרח, נראה שהשנה הייתה חמה כל כך, עם טמפרטורות חסרות תקדים ביותר מ-100 אלף השנים האחרונות.
המצב העגום הוביל לכך שאוסטרליה, למשל, חתמה על הסכם עם טובאלו - מדינת איים באוקיינוס השקט - לפיו היא תהווה מקלט לתושבי האחרונה, אם תשקע תחת מפלס הים הגואה, על פי תרחיש אימים עוד במאה הנוכחית. במשך עשרות שנים, המו"מ האקלימי הגלובלי נמנע במידה רבה מהזכרת נושא הדלקים המאובנים, עד שבוועידת COP26 שהתקיימה לפני שנתיים בגלזגו הוחלט לפעול בנושא.
"מדובר על קונצנזוס חסר תקדים בקרב ממשלות וחברה אזרחית, לפיו יש לבלום את תעשיית הדלקים המאובנים ולעבור לאנרגיה מתחדשת ונקייה יותר עוד בעשור הנוכחי", אמרה קתרין אבראו, ראש רשת הארגונים לענייני אקלים Destination Zero. למרבה ההפתעה, אפילו אל-ג'אבר יישר עימה קו ואמר כי עצירת השימוש בדלקים מאובנים הינה בלתי נמנעת. "יש לשלש את קיבולת האנרגיה המתחדשת העולמית ולהכפיל את הקצב השנתי של שיפור יעילות האנרגיה עד 2030", הציע אל-ג'אבר.
