חג האילנות, אותו אנחנו מציינים היום (ב'), הוא הזדמנות טובה להתבונן במגוון העצים הגדלים בארץ, ובתרומתם למערכות האקולוגיות ולבני האדם. מגוון העצים בארץ אינו גבוה בהשוואה לאזורים אקלימיים אחרים, אך הוא חשוב למגוון הביולוגי המקומי.
לעצים תפקיד מרכזי במערכות האקולוגיות רבות. הם יציבים, הם חיים זמן רב, לרבים מהם יכולת התחדשות אחרי פגיעה, הם מעצבים ומגוונים את הנוף, את הסביבה, את בית הגידול, הם מספקים מקום מחיה, מקום מסתור ובסיס תזונה לבעלי חיים רבים.
העץ המסמל את החג הוא ללא ספק שקד מצוי (שקדיה). הפרחים של השקדים לבנים–ורדרדים בעלי אבקנים רבים, מייצרים צוף ומפיצים ריח נעים במיוחד בימים שמשיים וחמים. עונת הפריחה של שקד מצוי נמשכת מדצמבר עד מרץ ומועד פתיחת הפרחים משתנה בהתאם למזג האוויר. יחד עם זאת, מועד, הפריחה קשור גם לגנטיקה. "אני אישית מכירה עצים שכל שנה מקדימים ופורחים כבר בתחילת דצמבר, כשרוב עצי שקד בסביבה עדיין בתרדמה. שקד הוא עץ נשיר ועומד בשלכת בחורף. הפריחה של השקד מקדימה את לבלוב העץ. הריח המתוק של פרחי השקד מושך דבורים המאביקים אותם", אמרה ד"ר מרגרטה וולצ'אק, אקולוגית צמחים ברשות הטבע והגנים.
שקד נפוץ מאוד בישראל הן במטעים והן שבתי גידול טבעיים בהם הוא שריד של גידולים חקלאים מן העבר או מרכיב טבעי של הצמחייה. לא כל העצי הבר שלנו פורחים בט"ו בשבט ולא לכולם פרחים גדולים, צבעוניים ובעלי ריח נעים כמו לשקד.
להלן עצים נוספים שפריחה שלהם פחות בולטת ופחות מוכרת לציבור, שאספנו בעזרת ד"ר וולצ'אק:
חרוב מצוי
אחד העצים הנפוצים בישראל. מייצר חברת צומח משלו בליווי אלת המסטיק ברום עד 300 מ' מעל פני הים. הוא עץ דו-ביתי, כלומר יש פרטים זכריים ויש פרטים נקביים נפרדים. פורח מחודש אוגוסט עד דצמבר/ינואר. הפרחים קטנים וחסרי עלי כותרת אסופים בתפרחות - שיבוליות. הפרחים הזכריים מפרישים ריח רע וחזק, מזכיר ריח של זרע אדם.
פרח זכרי בנוי מחמישה אבקנים. הפרחים הנקביים בעלי שחלה עלית, דמוית תרמיל זעיר. אחרי האבקה והפרייה היא מתפתחת לפרי - תרמיל. הפרחים הנקביים מייצרים כמויות גדולות של צוף ומושכות חרקים, למשל אשים או ארינמלים, אשר מאביקים אותם בתמורה לאורחה. הפרחים מואבקים גם על ידי רוח. התפרחות של חרוב צומחות מחיק העלה, מענפים או אפילו מהגזע הראשי של העץ. זאת התכונה הנדירה בעולם העצים באזורנו אך הוא אופיינית לעצים הגדלים באזורים טרופיים. תרמילים בשלים של חרוב נאכלים על ידי בעלי חיים וגם על ידי אדם. הם משמשים בין היתר כתחליף שוקולד.
שיזף מצוי
עץ גדול ומרשים ממוצא טרופי-סודני שהצטרף לצמחיית הארץ כנראה רק לפני כ-6,000 שנה והוא גדל בעיקר באזורים חמים. ענפים של שיזף קוצניים. הוא נשיר או נשיר חלקית בהתאם לתנאים באזור בו הוא גדל. עיקר הפריחה שלו מתרחשת ממרס עד אוקטובר, אך לפעמים פורח העץ גם בעונות אחרות.
עונת הפריחה שלו פחות מוגדרת מעונת הפריחה של עצים רבים אחרים. התכונה הזאת אופיינית לעצים הגדלים באזורים טרופיים בהם שינויים בין עונות השנה אינם גדולים. הפרחים של שיזף דו-מיניים, כמו הפרחים של שקד מצוי, אך הם קטנים, ירקרקים-צהבהבים ואסופים באשכולות. הפרחים אינם בולטים לעין, במיוחד ממרחק, אך הם אטרקטיביים מאוד לחרקים רבים ובמיוחד לדבורים שנמשכים לצוף ולריח המתוק המופרש על ידי הפרחים. גם פירות של שיזף אכילים – רכים, מתוקים וטעימים.
אלון מצוי
העץ הנפוץ ביותר בחורש הים-תיכוני בארץ. מי לא מכיר אותו... הוא עץ בגובה בינוני, אך לפעמים מגיע לממדים מרשימים ולגיל מכובד. הוא ירוק עד, שולט בחברות הצומח, עמיד לשריפות ומתחדש אחריהן מצוואר השורש בהירות וביעילות. אלון מייצר פירות שכולם מכירים – בלוטים. אך מי שם לב לפריחתה של אלון מצוי? מתי היא מתרחשת ואיך היא נראית? לאלון מצוי פרחים חד מיניים. הפרחים הזכריים אסופים בתפרחות – עגילים רפים וארוכים מתנדנדים ברוח ומפזרים אבקה בסביבה. כדי לאתר ולזהות את הפרחים הנקביים צריך מזל וזכוכית מגדלת. הם נמצאים על אותו עץ (לכן העץ הוא חד-ביתי) אך על ענפים אחרים.
הם זעירים וממוקמים בודדים או בזוגות בחיק עלים, עטופים בקשקשים מתוכם בולטות רק שלוש צלקות. תקופת הפריחה מרץ-אפריל היא גם תקופת הלבלוב של העץ. לבלוטים לוקח שנה וחצי להגיע לבשלות להפצה, אך הם נובטים בקלות מייד אחרי שנטמנים בקרקע לחה. גם למיני אלון אחרים הגדלים בארץ (אלון תולע, אלות התבור) צורת הפרחים והפירות דומה מאוד.
אלה ארץ ישראלית
שותפה של אלון מצוי בחברת הצמחים האופיינית ביותר לחורש הים-תיכוני בישראל. אלה ארץ-ישראלית היא עץ נשיר העומד בשלכת בחורף. העלים שלה מורכבים – מנוצים. בסתיו ותחילת חורף היא מקשטת את החורש בצבעי שלכת מגוונים: צהוב, כתום ואדום ובאביב בצבעי הלבלוב הצעיר האדמדם והתפרחות האדומים.
האלה פורחת במרץ-אפריל. אלה ארץ-ישראלית היא עץ (או שיח) דו-ביתי, בדומה לחרוב מצוי. הפרחים (הן זכריים והן נקביים) זעירים אך אסופים בתפרחות גדולות יחסית בצורת מכבד אשר מורכב מאשכולות צפופים. הפרחים חסרי כותרת, הזכריים בנויים מעלי גביע ו-3-7 אבקנים, הנקביים מגביע ועלי בודד. הצלקות והאבקנים אדומים. ומהו הפרי של אלה ארצישראלית? האם זאת "הבננה" שמקשתת את העץ לעיתים קרובות? מסתבר שלא. "הבננה" היא עפץ הנגרם על ידי כנימת עפצית הקרן הפוגעת בקודקוד הצמיחה של הענף וגורמות לו להצמיח עפץ במקום עלים. הפרי של האלה הוא בית-גלעין כדורי קטן שחור או אדום מכיל זרע אחד.
לבנה רפואי
11 צפייה בגלריה
פריחת לבנה רפואי במורדות שכונת נווה שאנן בחיפה
(צילום: יחידת סקרי טבע עירוני, החברה להגנת הטבע)
עץ נמוך גדל ברחבי הארץ באזורים שונים ועל קרקעות מגוונות. הוא עץ נשיר חורף ובסתיו העלים שלו מקבלים צבע צהוב ובכך תורמים לצבעי השלכת. יש חלוקי דעות בנוגע לתכונות הרפואיות של העץ, אך אין ויכוח על כך שהעץ הוא רעיל, כולל הזרעים. לבנה רפואי פורח באביב מאוחר מאפריל עד יוני.
הפרחים שלו לבנים צחורים בקוטר של כשנים סנטימטר, תלויים כלפי מטה ומזכירים במראה שלהם את פרחי ההדרים. גם הריח שלהם נעים. הפרחים מייצרים כמויות צוף גדולות ולכן העץ בעל ערך רב למרעה של דבורי דבש. הפרי מבשיל בסתיו - כדורי עם חוד ארוך, קוטרו כ- 1.5 סנטימטר וצבעו ירקרק-צהבהב. הזרעים רעילים אך ציפת הפרי העסיסית נאכלת בתיאבון רב על ידי הצאן. לבני האדם היא מרה.
