הוועדה לזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית גיבשה רשימת שמות עבריים לכל סוגי אלמוגי האבן הקיימים בישראל. מדובר ברשימה שמונה 95 שמות חדשים למשפחות ולסוגים של אלמוגי האבן הקיימים בישראל. בין שמות החדשים: שִׁטִּית, נַפְתּוּלִית, מְצֻלָּעוֹן, אַלְמֻגָּלִיל, חָפָן, דִּשְׁאָן-עַז, מוֹחָן, חַסָּתִית, אַלְמֹג־אֵשׁ, אַלְמֻגָּן ועוד.
רשימה חלקית מאוד של שמות אלמוגים בעברית גובשה לראשונה בשנת 1981 במסגרת הכנת אנציקלופדיית "החי והצומח של ארץ ישראל". אף שרשימה זו לא הובאה לאישור האקדמיה, כמה מן השמות כבר התקבלו בציבור.
ד"ר תום שלזינגר, חוקר במוזאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ובבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, סייע למשימה. אז למה רק עכשיו האלמוגים קיבלו את הכבוד שלו הם ראויים? "זו שאלה טובה", הסביר ד"ר שלזינגר, אקולוג של שוניות במכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת. "לאקדמיה יש ועדה לזאולוגיה שנותנת וממציאה שמות. לפני כמה שנים הגיעו סוף סוף לאלמוגים. האינציקלופדיה הייתה רק ההתחלה, אבל זו הייתה רשימה חלקית ורצינו להתלבש על האלמוגים ולתת שמות לכל הסוגים בישראל. מבחינתי זה רגע היסטורי. אני מתעסק באלמוגים כבר שנים ולא יכול להיות שמח יותר מכך שיש להם שמות עבריים".
ההצעות לשמות נידונו בישיבות אחדות של הוועדה לזואולוגיה בשנים 2021–2022 בראשות הזואולוג פרופ' יוסף הלר בהשתתפות חברי הוועדה הכוללים, בין היתר את ד"ר עוז בן-יהודה, ד"ר ליאת גדרון, ומומחי האלמוגים ד"ר שלזינגר, ד"ר יעקב דפני, פרופ' טלי מס, ד"ר אסף זבולוני מרשות הטבע והגנים ונוספים. השמות החדשים ניתנו לכלל סוגי האלמוגים בישראל, הן בים התיכון הן בים סוף. ואולם שוניות אלמוגים יש רק במפרץ אילת.
על תהליך המצאת השמות אמר ד"ר שליזנגר כי מדובר היה בדיונים סוערים: היו דיונים על כל מילה והושקעה תשומת לב רבה. לא הייתי מודע לזה. יצרתי רשימת שמות ראשונה ואז עברנו מילה מילה. לפעמים הדיונים נהיו סוערים מאוד ולא תמיד כולם היו מרוצים". ד"ר זבולני הסביר כי "רוב האנשים שצריכים להבדיל בין אלמוגים לרמת המין משתמשים בשם המדעי בלועזית. זה מה ששימש אותנו. וכמו כל דבר בעברית - זה טוב שיש גם את השם העברי. השמות הרבה פעמים מבטאים את התבנית של האלמוג, וזה הופך את האלמוגים ליותר נגישים עבור אלה שאינם אנשי מקצוע".
לדברי פרופ' הלר, יו"ר הועדה, "שם עברי נועד להגביר את המודעות לעולם החי של ארץ ישראל והוא נועד בראש וראשונה לחובב הטבע. השם מציין תכונה בולטת של בעל החיים, ומקל עלינו לזהותו. השם העברי נועד גם לחובבי טבע במעבדה, למורים, לאנשי שמירת טבע, למדריכי טבע, לסופרים ולתקשורת".
בדרך כלל השמות מעידים על הצורה של האלמוג. דִּשְׁאָן-עַז, לדוגמה, הוא אלמוג מאוד תוקפן שנראה כמו דשא. באלמוג גביעון-תולעת כמעט ניתן לאתר אצלו תולעת, שחיה עם האלמוג בצוותא. ד"ר הלר הסכים כי הדיונים אכן היו סוערים אך יצירתיים. "הדיונים היו בשולחן עגול, כל אחד זורק רעיון משלו ולבסוף התקיימה הצבעה. בדרך כלל ההסכמה הייתה כוללת אם כי היו מחלוקות".
פרופ' הלר הוסיף כי הוועדה שמרה על מרבית השמות הוותיקים שנכללו באנציקלופדיה. לאחר גיבוש ראשוני של הרשימה היא נשלחה לחוות דעתם של חברי האקדמיה ללשון העברית, של חברי העמותה הישראלית למדעי הימים ושל חברי העמותה לזואולוגיה בישראל. הוועדה דנה בהערות שהתקבלו והגישה את רשימת השמות הסופית לוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, ולאחר מכן הרשימה אושרה במליאת האקדמיה.
ד"ר שלזינגר סיכם: "במתן שם לבעל חיים בשפתנו נוצרת מאליה קרבה ושייכות אל בעלי החיים. יתר על כן, היכולת לזהות את האלמוגים בשמם תגביר את ההיכרות של הציבור הרחב עימם, תעודד את שמירת הטבע התת־ימי בכללותו לצד הגנה על בעליי חיים ייחודיים אלו והשוניות שהם בונים, ובתקווה תניע אנשים לפעול לשגשוג קיומו של אוצר טבע קסום וחשוב זה".
