המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (ראשון) תוכנית אב למסדרון האקולוגי הארצי המזרחי, שנמצא בין כביש 65 למודיעין, שהוכנה יחד עם משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל, ובמימון הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים של רשות מקרקעי ישראל.
התוכנית ממפה את החסמים השונים לתפקוד המסדרון, ונותנת כלים והמלצות ממוקדים בתחומים רבים – ממשק חקלאי, חציית תשתיות, ממשק יער וצמחיה, צמצום זיהום אור, טיילות ועוד. כמו כן, היא מפתחת ומרכזת פתרונות לצווארי בקבוק שיוכלו לשמש את כלל המסדרונות האקולוגיים בישראל. המלצות אלה מיועדות, בשלב הבא, ליישום על ידי גופי מנהלי שטח.
האזורים הטבעיים הולכים ומצטמצמים, וחלקם אף נקטעים, וסובלים מהפרות ומהפרעות סביבתיות משטחים מפותחים הסמוכים להם. מסדרון אקולוגי הוא רצף של שטחים פתוחים לסוגיהם, המייצרים קישוריות בין שטחים טבעיים או סמי-טבעיים, כדי להבטיח תפקוד של המערכות האקולוגיות והפחתת הפגיעה במגוון הביולוגי ובמשאבי הטבע. תוואי המסדרון האקולוגי במערכת התכנון נקבע באמצעות מידע ועקרונות אקולוגיים, המוטמעים בתכנון שימושי קרקע, באופן שיתאפשרו תנאי מחייה ומעבר רחב ככל שניתן למינים, לאוכלוסיות, מידע גנטי, ומשאבים טבעיים אחרים.
בשנים האחרונות, המודעות של מתכננים ומקבלי ההחלטות בישראל לחשיבותם של המסדרונות האקולוגיים גברה, ומקודמים מהלכים להגנה סטטוטורית שלהם ברמה המחוזית. לצד התקדמות זו, נשאר האתגר המשמעותי של שמירה על תפקוד המסדרונות האקולוגיים בשטח, ובפרט – של צווארי הבקבוק במסדרון, אותם מקומות צרים, מאוימים, הנתונים להשפעות שוליים ולחצים רבים.
התוכנית הנוכחית עוסקת במקטע הנפרש על פני כ-50 קילומטר, מתחומי המועצה האזורית מנשה בצפון, בסמוך לכביש 65, ועד לעיר מודיעין במרכז. מקטע זה במסדרון הוא החשוב והמשמעותי ביותר בישראל, שכן הוא עובר באזור המאופיין בפיתוח המוגבר והרציף ביותר במדינת ישראל, ומצוי בין שטחי בינוי ופיתוח ממערב, לבין גדר קו התפר ממזרח.
"זהו הרצף האחרון בארץ שנותר בציר צפון-דרום, ציר מרכזי של תנועת בעלי חיים", אמרה תמר רביב, מנהלת אגף שטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה. לדבריה, מדובר "באזור הכי לחוץ מבחינת פיתוח. אם הוא נחסם – אין לנו חלופה אחרת, ובעלי החיים 'נתקעים' ולא יכולים לעבור דרך מקום אחר".
בנוסף לכך, במקטע זה צווארי בקבוק רבים – אזורים שבהם המסדרון האקולוגי צר במיוחד שמובילים לפגיעה בתפקוד המסדרון, כמו תאורה ורעש, חדירה של מינים פולשים ועוד. הפגיעה בתפקוד המסדרון באזורי צוואר בקבוק נובעת, בנוסף להיותו צר, מחסמים שונים הנמצאים לעתים קרובות בתוכו, כגון תשתיות אורך שחוצות אותו.
מסקנות תוכנית האב הן, כי מכיוון שאזור זה הוא חבל ארץ צפוף ומקוטע, תכנון של מסדרון אקולוגי הופך למשימה קשה מאוד, בשל לחצי הפיתוח שיצרו הרבה מאוד צווארי בקבוק.
במקטע זה בלבד נמצאו 47 צווארי בקבוק, לצד 12 צווארי בקבוק עתידיים הצפויים להתהוות, אם יתממשו התוכניות שטרם אושרו להפקדה. מתוכם, זוהו 16 צווארי בקבוק כקריטיים, אשר אין להם חלופה נוספת, ולכן חסימתם תהווה קיטוע מלא למסדרון המזרחי. התוכנית מקנה כלים לאיתור וטיפול בצווארי בקבוק קיימים ופוטנציאליים. בנוסף לכך, היא קובעת עקרונות לשיפור תפקוד צווארי הבקבוק במסדרונות האקולוגיים באזור הים-תיכוני של ישראל, בנושאים של קישוריות אקולוגית, חקלאות, יערות, שיפור איכות בית הגידול, תאורה וטיילות.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "בד בבד עם הפיתוח המואץ הגורם להרס, לאובדן ולקיטוע של השטחים הטבעיים בישראל, הולכת ומתגבשת בישראל ההכרה בחשיבות קיומם של מסדרונות אקולוגיים לשמירה על המגוון הביולוגי, במיוחד בעידן של משבר אקלים מחריף. השמירה על רציפות, מעבר ותנועה בין אזורים בעלי אקלים ותנאים משתנים הפכה להיות אחד האמצעים החשובים ביותר לשמירה על הטבע בעת הזו. מערכת התכנון הישראלית החלה להפנים את הצורך להגן על המסדרונות האקולוגיים, באמצעות שילובן בתוכניות הכוללות הוראות לשמירה על המסדרונות, אך לא די בכך. תוכנית זו לוקחת את החזון הזה צעד אחד קדימה, ויוצרת המלצות וסל פתרונות מעשיים שגופים מנהלי שטח יכולים ליישם כבר היום".
ד"ר אנה טרכטנברוט, מנהלת תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה: "מסמך זה הוא ראשון מסוגו בישראל, ונועד לייצר סל כלים אופרטיבי שמאפשר למסדרון האקולוגי לתפקד ולהיות מה שהוא - נתיב מעבר רחב ובטוח מספיק עבור מגוון בעלי החיים, תוך יצירת רציפות מקסימלית של השטחים הפתוחים ופתיחת חסמים בצווארי בקבוק במסדרון. צוות העבודה המשותף כלל מומחים מהטובים בארץ לסקרי שטח אקולוגיים, לאגרו-אקולוגיה, תכנון סביבתי, ולתאורה סביבתית ועוד. אני רוצה להודות לכל השותפים לדרך, ונמשיך לפעול יחד ליישום ההמלצות בשטח".
עם זאת, אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון ומנהל תחום שימור בתי גידול החברה להגנת הטבע, אמר בתגובה כי התוכנית אמנם משמעותית, אך כיום אין מנגנון המבטיח את המשך התפקוד של המסדרונות. "מסדרונות אקולוגים הם כלי מרכזי בשמירת המגוון הביולוגי, במיוחד במדינה צפופה כמו ישראל, המתפתחת בקצב מואץ. למרות חשיבותם של המסדרונות, אין כיום מנגנון המבטיח את המשך תפקודם, ובעקבות זאת שטחי המסדרונות הולכים ומאבדים את יכולתם למלא את תפקידם האקולוגי. השמירה על המסדרונות האקולוגיים דורשת פעולה בשני אפיקים: סטטוטורית – הגדרה מרחבית של שטחים אלה, ומערך הנחיות להתנהלות בשטחם; ניהולית – הגדרת גוף המנהל את השטח באופן שמאפשר שמירת טבע וחקלאות, כולל פיקוח ואכיפה", אמר.