עם גובה של כמטר ומשקל שהגיע עד ל-6.5 ק"ג, הקורמורן הממושקף היה הקורמורן הגדול ביותר בהיסטוריה. יחד עם זאת, למרות ממדיו, מין עוף ימי זה שחי בקצה המערבי של האיים האלאוטיים שבים ברינג והיה כמעט משולל יכולת תעופה, סבל מהתעלמות גורפת מהכחדתו, מה שגרם לו להיות לא יותר מהערת שוליים בדפי ההיסטוריה.
כעת, זוג חוקרים מאוניברסיטת אקוריירי באיסלנד ומהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון בחרו לשנות זאת וסקרו כל דגימה מוזיאונית ידועה שלו מהעולם. "יש אינספור דוגמאות למינים שנכחדו בתקופה האחרונה, שאנשים פשוט התעלמו מהכחדתם", אמר תיאו סקווירס מאוניברסיטת אקוריירי. "זה נכון במיוחד בנוגע למינים ממקומות מרוחקים, כשהכחדת האלקה הגדולה - עוף ימי חסר יכולת תעופה ודמוי-פינגווין, אשר חי בצפון האוקיינוס האטלנטי - האפילה על הכחדת הקורמורן הממושקף מכיוון שהן התרחשו באותו עשור".
6 צפייה בגלריה
קורמורן ממושקף מהאוסף של המוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון
(צילום: J. Jackson, Trustees of the Natural History Museum, London)
יורד הים הדני ויטוס יוהנסן ברינג בילה מספר שנים בחקר צפון האוקיינוס השקט, כחלק מהמשלחת הצפונית הגדולה של האימפריה הרוסית, ואף גילה את אלסקה. במסע חזרה לרוסיה, הים הסוער הדף את ספינתו מזרחית לחופי קמצ'טקה, אל אי הנושא כיום את שמו, שם מת ב-19 בדצמבר 1741.
הצוות שלו נותר תקוע על האי במשך כמעט שנה, כשבין חברי הצוות היה גם גאורג וילהלם שטלר, זואולוג ובוטנאי גרמני, שהיה החוקר הראשון שראה את הקורמורן הממושקף. שטלר תיאר ביומנו את הקורמורן הממושקף כעוף בגודל של אווז גדול, שיכול להשביע שלושה מלחים רעבים.
שטלר ציין בכתביו כי מספרם של הקורמורנים הממושקפים על האי היה רב, אך כשהוא ושאר חברי הצוות חזרו לרוסיה לאחר שהצליחו לשרוד את תנאי מזג האוויר הקשים ואת הרעב הכבד, עיקר ההתמקדות הייתה באוכלוסיית לוטרות הים הגדולה, אותה ניתן היה לנצל לסחר בפרווה.
במהלך 30 השנים הבאות, יותר ויותר ציידים הגיעו לאיי קומנדר בים ברינג (הכוללים גם את האי ברינג), כדי לצוד את לוטרות הים. הגעתם השפיעה לא רק על הלוטרות, אלא גם על בעלי חיים רבים אחרים. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר הייתה פרת הים של שטלר, קרובת משפחה ענקית של תחש הנהרות, שנכחדה ב-1768 בשל הציידים שחמדו את פרוותה ואת בשרה.
גם הקורמורן הממושקף לא שרד לאורך זמן. הציידים הביאו עימם שועלים ארקטיים לאיים ברחבי צפון האוקיינוס השקט, במטרה להרחיב את היקף סחר הפרוות. "כל דגימות הקורמורן הממושקף שנבדקו במחקר מקורן בתקופה שבה הוכנסו שועלים ארקטיים לאיים. גם אם הם לא היו הסיבה היחידה להכחדתו, סביר להניח שהם מילאו תפקיד משמעותי בכך", אמר ד"ר אלכס בונד מהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון.
רק בשנת 2020 גילה סקווירס את הקורמורן הממושקף וסיפורו, למרות שיש לו רקע בחקר קורמורנים. "כשנתקלתי לראשונה בקורמורן ממושקף, די הופתעתי מכיוון שמעולם לא שמעתי עליו, בדומה לרבים אחרים. ככל שהעמקתי בסיפורו, כך התפלאתי שסיפורו לא הובלט, שכן הוא טומן בחובו ספינה טרופה ואיים נידחים שיוצרים מיקרוקוסמוס של כל מה שמעניין בביולוגיה", אמר סקווירס.
6 צפייה בגלריה
קורמורן ממושקף מהאוסף של המוזיאון הפיני להיסטוריה של הטבע בהלסינקי
(צילום: P. Malinen)
6 צפייה בגלריה
עצמות קורמורן ממושקף מהאוסף של המכון הזואולוגי של האקדמיה הרוסית למדעים
(צילום: V. Vysotsky)
כדי לנסות ולתקן את העוול הזה, שני החוקרים יצרו קשר עם כל מוזיאון שברשותו הייתה לפחות דגימה אחת של קורמורן ממושקף, כשבסופו של דבר הצליחו להשיג השניים שישה עורות ויותר מ-90 עצמות, שסייעו ביצירת ציר זמן שהתחיל בעצמות בנות 120 אלף שנה מיפן והסתיים עם עורות מהמאה ה-19 שמקורן באיי קומנדר ובעיר סיטקה (בירתה של אלסקה הרוסית).
סקווירס וד"ר בונד הניחו כי ייתכן שישנם עוד שרידים באוספים מוזיאוניים ברחבי העולם, שטרם זוהו כשייכים לקורמורן ממושקף. על כן, מטרתם הבאה היא להמשיך לחקור את הנושא, בניסיון לשפוך אור נוסף על ההיסטוריה של עוף ימי נכחד זה.
