שני מינים חדשים של תנינים גמדיים, שחיו במהלך עידן המיוקן המוקדם והאמצעי, זוהו על פי הגולגולות המאובנות שלהם שנמצאו בקניה. מדובר בתנינים גמדיים גדולים בהרבה מאלו שחיים כיום באפריקה.
לפי החוקרים, לפני מיליוני שנים, כמה מינים של תנינים גמדיים שוטטו בחלק מיבשת אפריקה. הם נקשרו לתנין הגמדי שהוא אחד מששת מיני התנינים החיים באפריקה והתנין הקטן ביותר מכל בני משפחתו. למרבה הצער, הוא ניצוד בשל בשרו ועורו ועל פי ההערכות קיימים בטבע בין 25 אלף ל-100 אלף פרטים, שזכו לשמם בשל אורכם ומשקלם הקטנים, כ-1.4-1.2 מטר וכ-32-18 ק"ג, בהתאמה.
במחקר חדש, שפורסם בכתב העת The Anatomical Record, הודיעו חוקרים מאוניברסיטת איווה בארצות הברית, על גילוי של שני מינים חדשים של תנינים ששוטטו במזרח אפריקה לפני תקופה שנאמדת בין 18 מיליון ל-15 מיליון שנים. אותם שני מינים של תנינים גמדיים נעלמו באופן מסתורי.
המינים, המכונים תניני ענק גמדיים, קשורים לתנינים גמדיים החיים כיום במרכז ומערב אפריקה. עם זאת, התנינים הגמדיים הקדומים היו הרבה יותר גדולים - ומכאן שמם. אורכם של תנינים גמדיים הוא כאמור סביב 1.5-1.2 מטר, אך גלגוליו העתיקים היו ארוכים בהרבה - 3.7 מטר ואף יותר - וכנראה היו בין האיומים הגדולים ביותר על כל בעלי החיים שבהם נתקלו. "אלה היו הטורפים הגדולים ביותר עימם התמודדו אבותינו באותה העת. הם היו טורפים אופורטוניסטים, בדיוק כמו התנינים היום. זה היה ממש מסוכן לאבותינו הקדומים להסתובב בקרבת הנהר באותם ימים", אמר כריסטופר ברושו, פרופ' במחלקה למדעי כדור הארץ וסביבה באוניברסיטת איווה.
3 צפייה בגלריה
לסת התנינים הענקיים ננסיים והשוואת בין תנין ננסי ענק (בזהב) לעומת תנין ננסי (בירוק) ובן אדם
(צילום: Christopher Brochu, University of Iowa)
המינים החדשים נקראים Kinyang mabokoensis ו-Kinyang tchernovi. היו להם לסתות קצרות ורחבות, עם שיניים גדולות וחרוטיות והם העבירו את רוב זמנם ביערות ולא במים, בעת ההמתנה לטרף. שני התנינים הללו חיו באגם ויקטוריה ואגם טורקנה שבמזרח אפריקה, בעיקר בחלקים של קניה של ימינו, בתקופת המיוקן המוקדמת עד האמצעית - תקופה שבה האזור היה מיוער ברובו.
עם זאת, לפני כ-15 מיליון שנה, נראה היה ששני המינים נכחדו. פרופ' ברושו סבור ששינויי האקלים הובילו לשינוי בכמות הגשמים באזור, כך שהפחתת הגשמים הביאה לנסיגה הדרגתית של היערות. השינוי בנוף, שהפך לשטחי עשב וסוואנה, השפיע על שני מיני התנינים, שהעדיפו ככל הנראה אזורים מיוערים אחרים לצייד ולקינון. "תנינים גמדיים מודרניים נמצאים אך ורק באזורי ביצות מיוערים, כך שגם לגביהם אובדן בית הגידול עלול לגרום לשינוי גדול במיקום הפיזי", הסביר פרופ' ברושו, שחקר תנינים עתיקים ומודרניים במשך יותר משלושה עשורים".
אותם שינויים סביבתיים נקשרו לעליית הפרימטים הגדולים שהילכו על שתי רגליים, מהם התפתחו בני האדם המודרניים", הוסיף פרופ' ברושו, שמכיר בכך כי עדיין דרוש מחקר מעמיק אודות מועד היעלמותם של שני התנינים הקדומים, מכיוון שהחוקרים אינם מסוגלים לקבוע, נכון לרגע זה, מתי נכחדו במדויק. כמו כן, קיים פער בתיעוד המאובנים בין שני התנינים מאזור קניה לבין שושלות תנינים אחרות, החל מלפני כ-7 מיליון שנים.
