ערי חוף בכל העולם נתונות לסכנה בשל העלייה בגובה פני הים כתוצאה משינויי האקלים התכופים. כעת, מחקר חדש מוסיף לדאגות תושביהן ומראה כי קצב שקיעת הקרקע גבוה מהקצב שבו עולה גובה פני הים.
צוות חוקרים באוניברסיטה הטכנולוגית של נאניאנג שבסינגפור, שעובד עם צוות מטעם המעבדה להנעה סילונית של נאס"א ועמית נוסף מהמכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בציריך, מצא ראיות לכך שחלקים ממרבית ערי החוף הגדולות בעולם, שוקעים מהר יותר מאשר הקצב שבו גובה פני הים עולה. במחקרם, שפורסם בכתב העת Nature Sustainability, מתארים החוקרים את אופן השימוש במכ"ם מבוסס לוויין למדידת מידת שקיעת הקרקע עבור 48 ערי החוף הגדולות בעולם.
מחקרי עבר הראו כיצד ההתחממות הגלובלית ממיסה קרח ברחבי העולם, מה שמוביל לעליית מפלס פני הים. עלייה זו בגובה המים היא מקור לדאגה כלל עולמית, אך בייחוד נורת אזהרה עבור ערים גדולות ועיירות השוכנות על שפת הים. אם לא די בכך, ערים רבות שכאלה, מתמודדות עם בעיה נוספת - שקיעת קרקע, שבה האדמה שוקעת עקב סילוק מי תהום או גז וכן דחיסת הקרקע מהמשקל האדיר של הבניינים הניצבים עליה.
במחקר הנוכחי, ציינו החוקרים כי עליית מפלס פני הים בשילוב עם שקיעת הקרקע עלולה לגרום לבעיות גדולות עבור ערי החוף בשנים הבאות. כדי להעמיק את הידע על גודל הבעיה, ניתחו החוקרים נתוני מכ"ם מלווייני נאס"א, המודדים את גובה היבשה על פני הגלובוס. בסך הכל, מדדו החוקרים את מידת שקיעת הקרקע עבור 48 מהערים הגדולות בעולם בטווח השנים 2014-2020 וגילו שכמעט כל הערים שנבדקו חוו מידה מסוימת של שקיעה אדמתית, כשב-44 מהן, אזורים מסוימים אף שקעו בקצב מהיר יותר מהמהירות שבה גובה פני הים עלה.
מחקר קודם הראה שגובה פני הים עולה ב-3.7 מ"מ לערך בשנה. לעומת זאת, צוות המחקר מצא כי בחלקים מסוימים של ערים מסוימות מתוך 48 הערים שנבדקו, נצפו נתונים שהעידו על כך שהקרקע שוקעת בקצב של עד 20 מ"מ בשנה, כשהשיעור החציוני עבור הו צ'י מין סיטי (העיר הגדולה ביותר בווייטנאם) למשל, היה 16.2 מ"מ בשנה. בנוסף, בחנו החוקרים עוד כמה ערים ומצאו כי בריו דה ז'ניירו, עיר השוכנת באזור הדרומי-מזרחי של ברזיל, על שפת האוקיינוס האטלנטי, בחלק הדרומי של האזור הטרופי, כ-2 קמ"ר של אדמת העיר יהיו מתחת למים עד 2030 אם לא יינקטו צעדים משמעותיים ומיידיים שיעכבו את שקיעתה מתחת לים הגואה.
