החוברה המדברית (Chlamydotis undulata) היא עוף מן הגדולים והמרשימים בישראל וגם מן המינים הנדירים שבה. אוכלוסיית החוברות העולמית נמצאת בסיכון (דרגת VU) והאוכלוסייה האזורית כולל בישראל בסכנת הכחדה (דרגת EN).
כדי לעקוב אחר מצבו של המין בישראל עורכת רשות הטבע והגנים ספירה שנתית של פרטים מ-1988. הספירה נערכת בשני אתרים, חצרים ועזוז-ניצנה. ברשות הטבע והגנים אמרו כי תהו האם המלחמה תשפיע על החוברות. בספירה האחרונה של החוברות בקיץ נספרו 254 פרטים בשני האתרים: 242 מהם בחצרים ו-12 בעזוז-ניצנה. מספר זה מבטא עלייה במספר הפרטים שנספרו בחצרים יחסית לשנתיים הקודמות ומספר דומה לזה שנספר לפני שנתיים בעזוז-ניצנה. בסך הכול בעשור האחרון נרשמת עלייה ממוצעת קלה ומתונה של 2.6% בשנה.
"הספירה האחרונה הייתה טובה", אמר ד"ר אודי קולמבוס, אקולוג מרחב נגב צפוני ברשות הטבע והגנים. "בלי קשר לשנה האחרונה, יש פרויקט שנפגע מהמלחמה בחצרים של פינוי פסולת שהצטברה בעשרות השנים האחרונות. קיבלנו תקציב מהקרן לשטחים פתוחים, אבל אנחנו לא מצליחים לקדמו בגלל המלחמה".
בעבר הייתה החוברה נפוצה משפלת יהודה ודרומה עד הנגב המרכזי, אולם עם השנים תחום תפוצתה הצטמצם בגלל כמה סיבות: פגיעה בבית גידולה הטבעי, ציד בלתי חוקי, התרבות יתר של מינים הפוגעים בה ורעיית יתר באזורי תפוצתה. בשל כך אוכלוסייתה קטנה למדי וכיום החוברות בישראל ובעולם הן בסכנת הכחדה.
מאמץ אישוש אוכלוסיית החוברות מתבצע במדינות שונות, כאשר אחת מהן היא ירדן. מידד גורן, מנהל מרכז צפרות רמת הנגב של רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, אמר כי "בשנים האחרונות, במסגרת פרויקט שמשחרר את החוברות במדינות השונות לאישוש אוכלוסייתן במזרח התיכון שוחררו מאות אלפי חוברות באזורים בהם נפוצו בעבר. חוברות אלו גדלו ב'לולים' מיוחדים באבו דאבי ושוחררו כבוגרים. חלק מהשחרורים בוצעו גם בירדן ומתוך כ-4,000 פרטים ששוחררו, עשרות ככל הנראה עברו את הגבול בין ישראל לירדן והתנחלו להן בנגב ובערבה. למעשה כיום מסתובבים פרטים בנגב אשר ידוע לנו כי הם צאצאים לפרטים ששוחררו בירדן".
בשנים 2024-2022 הותקנו על כמה חוברות משדרים והם עקבו אחר התנועה של 29 פרטים בעזרת לוויין. באותה השנה אותרו בחצרים 11 מהפרטים הממושדרים. חלקם מושדרו בניצנה-עזוז, כלומר הם עשו דרך ארוכה כדי לשהות בקיץ באזור באר שבע.
הספירה בחצרים נעשתה בנסיעה של כלי רכב בכמה צירים. מהמעקב אחר נתוני המשדרים באותו היום עלה שהפרטים הממושדרים ששהו בחצרים ביום הספירה התעופפו קילומטרים ספורים מהמקום ורובם חזרו אליו בתוך 12 שעות. מכאן ששיטת ספירה זו, הנהוגה בחצרים זה שנים רבות, אינה מהווה הפרעה אקולוגית הפוגעת בכשירות הפרטים ובאוכלוסייה.
