בשיתוף קבוצת שטראוס
בצל משבר האקלים ובהשפעתו בין היתר גם משבר מזון מתפתח, ישראל רושמת הישג לא מחמיא כשיאנית בזבוז מזון בהשוואה ל-18 מדינות אחרות מובילות בעולם שנמדדו בדוח ה-OECD. לפי דוח "לקט ישראל", 2.6 מיליון טונות של אוכל נזרקו בישראל לפח ב-2021 בשווי 21.3 מילארד שקלים. "הנתון הכואב יותר הוא שחצי מהמזון הזה היה ראוי למאכל", אומרת אסנת גולן, סמנכ"לית תקשורת, מותג, חברה וקיימות בקבוצת שטראוס. ניכר שהנתון הזה מפריע לה מאוד כשהיא מוסיפה "שבמדינת ישראל כ-20% מהאוכלוסייה מצויה במחסור". מזון נזרק לא רק בבית הפרטי שלנו, אלא בכל שלב בשרשרת הייצור עד שהוא מגיע לצלחת: מהחקלאי, דרך המפעל ועד לסופר. מה קורה בכל תחנה בדרך ואיך אפשר לצמצם בכל שלב את הבזבוז כדי שבסוף ניפרד מהכתר הלא רצוי?
יוחי קופלר, מנהל גידולי השדה בקיבוץ עין השלושה מכיר מקרוב את הבעיה בחוליה הראשונה בשרשרת – השדה. "עבורי הרעיון במניעת אבדן ובזבוז מזון הוא לייצר רק מה שצריך למי שצריך. אנחנו נגדל רק מוצר שיש לו לקוח בקצה ונדאג לכל אורך הדרך לבטיחות ואיכות המוצר. גידול שדה יגיע מראש דרך הסכם ארוך טווח בין החקלאי לחברות עם יכולת שיווק וגב כלכלי, עם ראייה כלל מערכתית כמו קיימות וסביבה. תכנון הגידול והכוונה לקהל יעד מונעים זריקת מזון לפח".
6 צפייה בגלריה
"תכנון הגידול והכוונה לקהל יעד - מונעים זריקת מזון" יוחי קופלר, מנהל גד"ש עין השלושה
(מהאלבום הפרטי)
במקרים בהם בסופו של דבר מגלה קופלר כי היבול לא תואם לשוק אליו כיוון הוא מסיט אותו לשווקים אחרים, או תורם לעמותות. אך בזאת לא מסתיימת האחריות שלו לסביבה: "אנחנו שואפים לצמצום חומרי הדברה, שזו שאלה סביבתית, בטיחותית וגם כספית. עובדים בפיקוח מזיקים ומחלות בצורה מדויקת מבעבר, מרססים תגובתית ונקודתית ולא מניעתית, משתמשים בחומרים שלא מזיקים לסביבה הטבעית מעבר למזיק הספציפי שרוצים למנוע".
אלון פיאסצקי הוא השלב הבא בשרשרת מניעת הבזבוז. כאגרונום של חברת "שטראוס-פריטוליי" פיאסצקי אחראי על ניצול מקסימלי של הירקות הטריים שנקטפו וחומרי הגלם משלב הזריעה ועד הפסולת. "בתהליך הייצור של דוריטוס, לדוגמה, ננצל את כל קלח התירס ומהשאריות נפיק תחמיצים שונים. את הפסולת הסופית נעביר להאבסת בעלי חיים. בעבר הלא רחוק היינו עורמים את התירס בשדה ואוספים אותו בתהליך מפוזר מעט. כיום, בעזרת קומביינים חדשים בשדות, נעשה איסוף מקסימלי מכל השטח וכך יש לנו יכולת ניצול גבוהה מאוד מבלי לאבד יבולים".
"מוצר שהוצא מפס הייצור מועבר לנזקקים"
בעזרת טכנולוגיה מדויקת ומיכון רגיש יותר מאלו שנראו לפני עשרים שנה בתעשיית המזון בעולם ובישראל, מתאפשר ניצול גבוה של התוצרת החקלאית לתעשיית המזון של שטראוס. עד לפני 20 שנה רק כ-50% מגידולי תפוחי האדמה הגיעו לבסוף אל הצרכן, בעוד היום מדובר על כ-95% ניצול. פיאסצקי, המרכז את תוכנית שטראוס בתחום החקלאות המחדשת, מוסיף כי "בעזרת טכנולוגיית מיון אופטי מותקנת מצלמה על פס הייצור ומזהה תפוחי אדמה חתוכים פגומים. כך נשלפות פרוסות צ’יפס פגומות בצורה מדויקת, מבלי לזרוק אף חתיכה נוספת. חשוב לנו לשמור על כל גרם של תפוח אדמה כי האקלים בישראל דורש הרבה השקיה ומשאב המים יקר".
6 צפייה בגלריה
"לשמור על כל גרם של תפוח אדמה". אלון פיאסצקי, אגרונום של חברת "שטראוס-פריטוליי"
(מהאלבום הפרטי)
כדי למנוע בזבוז בשרשרת שבין החקלאי לתעשיין נדרש שינוי בכמה פרמטרים: מבחירת סוג אדמה שתפיק תוצר טוב יותר בכמות גבוהה יותר, השקיה חסכונית במים על פני שטח חקלאי קטן, הדברה סלקטיבית, אסיף ששומר על שלמות התוצר החקלאי, הסרת הקליפה מבלי לבזבז עמילן, גידול זנים עתירי עמילן שמפחיתים ספיחת שמן בתהליך הטיגון ועוד.
כשהמזון כבר על פס הייצור דרך נוספת לצמצם את הבזבוז, היא לתרום אותו. "מוצר שיוצא מפס הייצור עם בעיה שאינה בעיית איכות או בטיחות מזון, כמו אריזה שהודפסה לא נכון, ייאסף עוד באותו היום ע"י המשאיות של ארגון 'לתת', שמעביר אותם למשפחות מעוטות יכולת", מתארת אסנת גולן משטראוס. "מדובר על מוצרים בשווי של מעל 20 מיליון ש"ח בשנה שאנחנו מצילים בשיתוף הפעולה עם "לתת", שנמשך כבר למעלה מ- 20 שנה. מערך יעיל זה הביא להצלה של 986 טונות אוכל וזה עוזר למשפחות לגמור בכבוד את החודש. בנוסף, יש לנו שיתופי פעולה גם עם עמותות כמו 'לקט ישראל', 'רובין פוד' ועוד, גם בנושא הסברה ומניעה".
"מקורן 6% מפליטות גז החממה בארץ הוא אובדן מזון"
רוני אבירי, סמנכ"לית שיווק ופיתוח משאבים של ארגון "לתת"יקיר עמוסרוני אבירי, סמנכ"לית שיווק ופיתוח משאבים של ארגון "לתת", מתארת מהצד שלה מנגנון שיוצר תרומה כפולה: "במנגנון משומן היטב אנחנו מצליחים להציל מזון בשווי עשרות מיליוני שקלים בשנה, להעביר אותו למשפחות נזקקות ובכך להקל משמעותית במאבק בחיי מצוקה ועוני. ב-2022 נציל מזון בשווי קרוב ל 150 מיליון שקל, ועוד לא דיברנו על הצד הירוק והסביבתי של הצלת מזון. העלויות הסביבתיות שאובדן מזון גורם מוערכות בשווי של 3.2 מיליארד שקלים למדינה בשנה. מתוכם 1.4 מיליארד שקלים בשל אובדן מיותר של משאבי טבע, 1 מיליארד שקלים בשל פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ו-800 מיליון שקלים עלות ישירה של הטיפול בפסולת. רק בישראל, מקורן של 6% מפליטות גז החממה במדינה הוא בזבוז ואובדן מזון".
סמנכ"לית תקשורת, מותג, חברה וקיימות בקבוצת שטראוס אסנת גולןטל שחראבל הבעיה מתמשכת גם אחרי פס הייצור וממשיכה אל תוך רשתות השיווק. לפי הערכות, מעל 50% מערך בזבוז המזון הראוי למאכל נמצא במרכולים ובסופרמרקטים. אסנת גולן משטראוס מצביעה על פתרון שמצאו בחברה: “יש לנו פעילות משותפת יחד עם רשת יוחננוף. במקום לזכות אותם על מוצרים פגי תוקף שלא נמכרו, ולכן יוחזרו למפעל ויושמדו, נציגות המכירה שלנו מגיעות לרשת יום לפני שהמוצר פג תוקף, מורידות בעצמן מהמדף ומעבירות אותו למתנדבי 'לתת'. תוך שעות המוצרים יגיעו לבית של מי שזקוק למוצרים האלה. בחצי שנה של פיילוט הצלנו ככה 3 טון אוכל".
"ככל שנעבוד בשיתוף פעולה עם קמעונאים", מוסיפה גולן, "נוכל למצוא יחד פתרונות. היעד שלנו הוא לצמצם את בזבוז המזון ב-50% עד שנת 2030, בתיאום עם יעדי האו"ם בנושא. ככל שיצטרפו אלינו עוד חברות וצרכנים למאמץ גם נצמצם את בעיות האקלים וגם נייצר חוסן כלכלי. יש לנו במדינה אוכלוסיות שצריכות את האוכל הזה ושטראוס לבדה לא יכולה לאתגר, אבל עם שותפים נוספים אולי הציון שלנו ב-OECD יהיה קצת יותר ראוי".
