שינויים אקלימים הם גורם מרכזי בעיצוב והתפתחות חברה. גם אירועים לכאורה ''רגילים'', שאינם נראים דרמטיים או תופסים את עיני התקשורת באופן יוצא דופן, עשויים להיות בעלי השפעה מהותית על חברות אנושיות. יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים. למשל, מהי מידת ההשפעה והעוצמה של בצורת על החברה שלנו? משברי אקלים כמו בצורות, גשמים בלתי צפויים, גלי קור ועוד משפיעים על חברות אנושיות ויכולים להוביל גם להידרדרות ביציבות הפוליטית, לקונפליקטים אלימים ולגלי הגירה.
המחקר האחרון של פרופ' רוני אלנבלום ז"ל, שהלך לעולמו במפתיע בתחילת השנה, המתמקד במשברי אקלים. המחקר בוצע יחד עם הדוקטורנטית טל אולוס מהמחלקה לגיאוגרפיה וביה''ס ללימודי סביבה באוניברסיטה העברית. המחקר הוגש לפרסום שבועיים בלבד לפני מותו המפתיע של פרופ' אלנבלום. לאחר מותו, המשיכה אולוס את העבודה על פרסום המחקר לבדה, עד לאישורו ופרסומו בכתב העת היוקרתי ''Humanities & Social Sciences Communications''. כותרת המחקר: "כמה ארוכה וכמה חזקה צריכה להיות אנומליה אקלימית כדי לעורר שינוי חברתי"?, והוא משלב בין פרספקטיבה היסטורית וארכיאולוגית לבין סקירה של אירועים עכשוויים. החוקרים בחנו שלושה מקרים לאורך ההיסטוריה, בהם ריכוז של אירועי אקלים יחסית שגרתיים הובילו תוך זמן קצר לפגיעה בזמינות המזון וכתוצאה מכך לחוסר שקט חברתי, קונפליקטים, ואף לקריסה של אותה חברה.
המחקר התבסס על ניתוח של מקורות היסטוריים, ועל נתונים ממגוון מקורות, כגון סקרים ודוחות המתארים את המצב האקלימי, הכלכלי והחברתי לפני פרוץ הקונפליקט ובמהלכו, וכן נתונים ומידע כמותי כמו כמות המשקעים החודשית, מדד בצורת, מחירי מזון ועוד.
הרבה מהעיסוק והדיון העכשווי בנושא שינויי האקלים נוגע לסיבה, לגורם האנושי, שבגינה אנחנו חווים שינויי אקלים, ובדרך שבה נוכל להפחית את פליטת גזי החממה ולמתן את הנזק שנגרם. המחקר הזה מתמקד לא בסיבה, אלא בתהליכים עצמם ובתוצאותיהם. המסקנה המרכזית של המאמר היא שלהפחתה בזמינות המזון במשך זמן לא ארוך מדי - כמה שנים בודדות עד עשור - שנגרמת ממשברי אקלים הדרגתיים כמו בצורות, יכולה להיות השפעה דרמטית וארוכת טווח על חברות אנושיות. במידה מסוימת, אפשר לומר שלהידרדרות הדרגתית כזו, בגלל הפגיעה המתמשכת שלה בזמינות המזון, יש השפעה חברתית יסודית ועמוקה יותר מאשר אירועי אקלים עוצמתיים מאוד וקצרי מועד, שלהם השפעה מוגבלת על הביטחון התזונתי.
טל אולוס מסבירה כי ''לפי תוצאות המחקר שלנו לא מדובר בהרבה מאוד זמן, ולא מדובר בהכרח באירועים דרמטיים במיוחד שמצטלמים היטב. החשיבות של המחקר היא דווקא בהבנה שגם אירועים 'רגילים' יכולים להביא לתוצאות דרמטיות".
אני חושבת שהתחום הזה, של אקלים הוא משהו יותר גדול מאיתנו. אלה דברים שלא בהכרח בשליטתנו ואותי זה העסיק. וגם את רוני", אומרת החוקרת אולוס. "הדוקטורט שלי עוסק בחקר גלי ההגירה של התקופה הנוכחית והקשר שלהם לשינויי אקלים, והקשר בין אקלים להתערערות של ישויות פוליטיות ומדינות ומלחמות". לדבריה, בשיח הציבורי בישראל פחות עוסקים בקשר בין שינויי אקלים לגלי הגירה, שינויים מדיניים וחברתיים. זה נושא ענק אבל בארץ פחות עוסקים בו. כיום מבינים יותר ויותר את ההשלכות החברתיות שיש לשינויי האקלים".
במאמר מסבירים החוקרים ששינויים קטנים יכולים להביא להשפעות דרסטיות על חברות. "זה לא חייב להיות דרמטי. השינויים האלה הם לעיתים עדינים וקטנים וקשה לנו לזהותם, אבל יכולות להיות להם השפעות ארוכות טווח על חיינו".
המקרה ההיסטורי הראשון שנבחן במאמר עוסק בנפילת שושלת הליאו, ששלטה בצפון סין ומונגוליה, בין השנים 1112-907 ונחקר בשיתוף עם פרופ' גדעון שלח-לביא וד''ר יה-לי לי. המקרה השני מנתח את המשבר האקלימי והשפעתו על הציביליזציות המורכבות במערב אסיה במאה ה-12. המקרה השלישי, מהשנים האחרונות, עוסק בקריסה החברתית והמדינית של רפובליקת מאלי שבמערב אפריקה, בשנים 2013-2012. בין השנים 2011-2009, מאלי חוותה תקופת בצורת בצפון ומרכז המדינה. במאמר הסבירו החוקרים כי מאותו אזור שבו הייתה הבצורת החל גם המרד כנגד הממשל המרכזי. לצד הצפות קשות בקיץ 2012, שהובילו לעלייה נוספת במחרי המזון, חלה נקודת השבר במדינה. בעקבותיה, נהפך הקונפליקט מסכסוך מקומי מצומצם למלחמה קשה שכללה גלי עקורים ופליטים והתערבות של כוחות צבאיים בינלאומיים.
"המחקר הוא חלק אחד מתוך עבודה גדולה שרוני עסק בה בעשור האחרון", אומרת טל. פרופ' אלנבלום המנוח פיתח תיאוריה היסטורית שנקראת תיאורית השבריריות, לפיה תקופה קצרה יחסית ובה מתרחשות הפרעות אקלימיות משמעותיות, עלולות להביא לערעור ואף התמוטטות חברות אנושיות. "התיאוריה קושרת בין אנומליות אקלימיות והשפעתן על חברות ועל בני אדם".
כאשר אולוס נשאלת לגבי תחזיותיה לעתיד היא זהירה. "החשש שלי הוא כמו אצל הרבה אנשים. מה יקרה בעתיד? האם אנחנו פועלים מספיק? קשה לנו לחשוב על הדברים שיקרו בעתיד. אני חוששת יותר מההיבטים שקשורים לחברה. ההתחממות הגלובלית, שינוי האקלים, הוא אתר מאוד מאוד גדול שדורש שיתוף פעולה וסולידריות בין כל העולם. וזה מאוד קשה. החשש הוא שלא נצליח לפעול, והדבר יגרום ליותר מלחמות בין אנשים וכל קבוצה תסתגר סביב המשאבים שלה. נדרש שיתוף פעולה והבנה שהאקלים משפיע על כל האנשים באשר הם. החשש הוא שהדבר ייצא משליטה ויגרום לכאוס חברתי ומלחמות".
פרופ' רוני אלנבלום ז''ל, היה חוקר בכיר במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, היסטוריון של ימי הביניים וגיאוגרף של ערים היסטוריות, מומחה בתולדות הלבנט בימי הביניים ובמסעי הצלב, והוא נפטר מדום לב בחודש ינואר האחרון. מחקריו האחרונים עסקו בהיסטוריה סביבתית ואקלימית, בתולדות העיור ובהיסטוריה של ירושלים. אלנבלום היה גם חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
על העבודה עם פרופ' אלנבלום, אמרה אולוס: "פרסום המאמר התקבל אצלי ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחתי מאוד על פרסומו ומצד שני כאב לי מאוד שרוני איננו איתנו לחלוק את הרגע הזה. במידה מסוימת פרסום המאמר הוא סגירת מעגל ועוד פרידה מרוני, והוא חלק ממורשתו של רוני. הגשנו את המאמר שבועיים לפני שרוני נפטר במפתיע, ואת העבודה על הגרסאות הבאות של המאמר עשיתי לבד ותוך דיאלוג מתמיד עם רוני שהתרחש בראשי. חשוב לי לומר שזה לא יהיה הפרסום האחרון שלו. מאז מותו עמלים חברים, קולגות ובני משפחה על הוצאתו לאור של ספר מקיף ופורץ דרך שמסכם את המחקר של רוני בעשור האחרון".
