פרופ' אהוד גזית – הישראלי הראשון שזוכה במינוי בינלאומי יוקרתי בכימיה

פרופ' אהוד גזית מבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן בפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדע והנדסה של חומרים בפקולטה להנדסה זכה במינוי International Solvay Chair in Chemistry לשנת 2023. המינוי שבו זכה פרופ' גזית מתרחש אחת לשנה ופרופ' גזית הוא הישראלי הראשון שזוכה לכבוד זה וכן המדען הראשון המתמנה לתפקיד מחוץ לארצות הברית וליבשת אירופה.
מכון סולווה הבינלאומי נוסד בבלגיה לפני כמאה שנים ונועד לפתח ולתמוך מחקר יצירתי ופורץ דרך בפיזיקה, כימיה ותחומים קרובים, על מנת להגדיל ולהעמיק את ההבנה של תופעות טבע. המכון מארגן כנסים שנתיים בפיזיקה ובכימיה, כמו גם סדנאות בינלאומיות להכשרת דוקטורנטים ולנושאים נבחרים.
5 צפייה בגלריה
פרופ' אהוד גזית, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אהוד גזית, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אהוד גזית, אוניברסיטת תל אביב
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
במסגרת המינוי החדש של פרופ' גזית, הוא עתיד לשהות בבריסל בירת בלגיה משך כחודש או חודשיים, במהלכם יעניק הרצאות על תחום מחקרו. במינוי היוקרתי זכו בעבר 15 מהמדענים הבכירים בעולם כולל שלושה חתני פרס נובל לכימיה, חתן פרס וולף וחתנים וכלות של פרסים יוקרתיים נוספים, כולם ממוסדות מובילים בארה"ב ובאירופה, ואליהם מצטרף כעת פרופ' גזית.
פרופ' גזית הוא ביופיזיקאי, ביוכימאי וננו-טכנולוג. תחום התמחותו העיקרי הוא "ביולוגיה של מצב מוצק", תחום מחקר חדשני המשלב דיסציפלינות מפיזיקה, כימיה, ביולוגיה סינתטית ומבנית והנדסת חומרים. הוא מומחה בעל שם עולמי לננו-טכנולוגיה וכימיה ביולוגית, ומאמריו צוטטו כ-30 אלף פעמים בספרות האקדמית.
בעבר כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה למחקר ופיתוח, כיושב ראש "רמות", חברת מסחור הידע של האוניברסיטה, וכן כמדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה.
ברבות השנים זכה פרופ' גזית בשורה של הוקרות ופרסים יוקרתיים בארץ ובעולם, בהם פרס כדר למצוינות מחקרית, פרס לנדאו מטעם מפעל הפיס ופרס רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו רפואי. הוא עמית של החברה המלכותית לכימיה בבריטניה, חבר זר של האקדמיה הלאומית למדעים בהודו וחבר בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית.
פרופ' אהוד גזית אמר: "אני מודה למכון סולווה על הבחירה בי, שאותי הפתיעה וריגשה מאוד. זהו כבוד גדול עבורי להצטרף לרשימה כה יוקרתית ומרשימה של חוקרים מובילים שאנו נושאים אליהם את עינינו בהערכה. היום אני נזכר בנשיא המדינה לשעבר פרופ' אפרים קציר, מגדולי מדעני ישראל שאני נמנה עם ה'נינים' האקדמיים שלו, ואשר ארגן את ועידת הכימיה של מכון סולווה לפני כ-40 שנה. מלבד הכבוד האישי, אני שמח וגאה לייצג את אוניברסיטת תל אביב ואת מדינת ישראל במינוי זה".

דוקטורנט מהאוניברסיטה העברית זכה במלגה יוקרתית מטעם חברת אפל

משה שנפלד, דוקטורנט מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, נבחר לאחד מ-15 חוקרים ברחבי העולם שזכו בתמיכה והכרה של מלגת אפל היוקרתית. בהנחיית פרופ' קתרינה ליגת, שנפלד חוקר את ההגנה על פרטיות נתונים, תיאוריה של למידה והקשר ביניהם, תוך התמקדות ב-Differential Privacy, תחום חדש במדעי המחשב, העוסק בדרך בה ניתן לפרסם מידע רגיש כך שיוכל לשמש למחקר אבל לא יפגע בפרטיות של אנשים. דוגמה למידע כזה הוא נתונים מבתי חולים, כמו בדיקת היעילות של שיטת טיפול – מידע מאוד נחוץ מחקרית, אך חשיפתו יכולה לפגוע בפרטיות המטופלים שנחשפו.
5 צפייה בגלריה
משה שנפלד מהאוניברסיטה העברית
משה שנפלד מהאוניברסיטה העברית
משה שנפלד מהאוניברסיטה העברית
האתגר הגדול בתחום הוא לגרום לאלגוריתם ללמוד את המאפיינים של כלל האוכלוסייה, ולא מדגם קטן של אנשים, ואיתו מתמודד שיינפלד, העוסק בהרחבות של הכלים שפותחו בתחום, המספקים חסמים הדוקים יותר ומקרבים את התיאוריה לעולם המעשי. בעזרת החניכה שתספק חברת אפל, מקווה שנפלד להעביר את ההגנה על הפרטיות מהידיים של החברה לידיים של המשתמש, כך שלא יהיה צורך לתת אמון בגורם חיצוני.
חברת אפל תומכת במחקר החדשני ביותר בתחום למידת המכונה ברחבי העולם, המכסה מגוון רחב של נושאים, כולל בריאות, למידת מכונה On Device, למידה תוך שמירה על פרטיות המשתמש, עיצוב ממוקד-אדם ועוד. מלגאי אפל הנבחרים מקדמים את תחומי למידת המכונה והבינה המלאכותית כדי לפרוץ את גבולות האפשר.

הוענק פרס "יקיר המכללה" במכללה האקדמית כנרת

השבוע התקיים כנס כנרת ה-7 לחינוך, אקדמיה ופריפריה, אשר עסק השנה בנושאי אנרגיה מתחדשת וקיימות, אגרוטק והנדסה, תיירות, אחריות אזורית ותעשייה, כרכיבי פיתוח מרכזיים בצפון, שביכולתם לצמצם את הפערים הקיימים ולהביא להפחתת אי השוויון של אזור הצפון.
הכנס התקיים במעמד נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל עודד פורר ובכירים נוספים.
5 צפייה בגלריה
טקס הענקת הפרסים
טקס הענקת הפרסים
טקס הענקת הפרסים
(צילום: ארזביט)
במסגרת הכנס הוענק פרס "יקיר המכללה" אשר הוענק ליו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, נשיא הטכניון לשעבר, פרופ׳ פרץ לביא, יו"ר דירקטוריון רפאל לשעבר ויו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית כנרת לשעבר, האלוף במיל', אילן בירן ומנכ"ל עמותת יכולות, ניסים כהן.
בנוסף, בכנס השתתפו מומחים מהאקדמיה, דמויות בכירות מהתעשייה ומהמגזר הציבורי. ובהם: אהרון אהרון – מנכ"ל רשות החדשנות לשעבר ומייסד סי-פרטו, חוני קבלו - מנהל פיתוח עסקי בחברת אנלייט, אלעד שמיר - מנכ"ל מרכז כנרת לחדשנות ויזמות בתחום האגרוטק, ורד אמר - מנכ"לית עתודות צפון, ועתר רזי–אורן - מנכ"לית קרן ביחד.
פרופ' שמעון גפשטיין, נשיא המכללה האקדמית כנרת, אמר: "המכללה האקדמית כנרת, כמרכז אקדמיה וחדשנות אזורי, רואה חשיבות אסטרטגית בפיתוח כלכלי, חברתי וסביבתי של אזור הצפון. הצפון מהווה כבר היום מנוע צמיחה משמעותי לכלל המשק הישראלי. כאשר מדברים על חיזוק המרכיבים החברתיים בצפון, מדובר בהשקעה אשר תחזיר עצמה במהירות וביעיליות, מפירותיה תהנה כל מדינת ישראל ולאורך שנים ארוכות. אנו הקדשנו את הכנס השנתי שלנו לטובת קידום נושאי החדשנות ופיתוח הצפון, ובכוונתנו להמשיך גם בעתיד לפעול לפיתוח אזורי, מתוך מחויבות למקום שבו אנו פועלים ועל מנת לצמצם את הפערים הקיימים״.

המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון בשת"פ עם אוניברסיטה במרוקו

ויש גם הסכמים חדשים. SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם אחת האוניברסיטאות המובילות במרוקו - Euromed University of Fes UEMF .
הסכם שיתוף הפעולה כולל שיתוף פעולה בתחום המחקר האקדמי והגשת הצעות מחקר לאיחוד האירופי, קידום משלחות לחילופי סטודנטים וחברי סגל.
5 צפייה בגלריה
מכללת סמי שמעון, קמפוס באר שבע
מכללת סמי שמעון, קמפוס באר שבע
מכללת סמי שמעון, קמפוס באר שבע
(צילום: יח"צ)
על ההסכם חתמו נשיא אוניברסיטת UEMF , פרופ' מוסטפא בוסמינה, ומטעם SCE נשיא המכללה, פרופ' שמעון לויצקי, ורקטור המכללה, פרופ' יהודה חדד.
אוניברסיטת UEMF שמקום מושבה בעיר פאס, העיר השנייה בגודלה במרוקו פועלת תחת נשיאות הכבוד של הוד מלכותו מוחמד השישי. ההסכם שנחתם בינה ובין SCE המכללה הגדולה בישראל ללימודי הנדסה, הוא תולדה של קשר שנוצר בין שני המוסדות האקדמיים על רקע התחממות היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין מרוקו. הקשרים בין המוסדות צברו תאוצה לאחר הסכם הנורמליזציה שנחתם בין ממלכת מרוקו לבין ממשלת ישראל בדצמבר 2020 וחודש לאחר מכן כבר נפתחה השגרירות הישראלית.
פרופ' יהודה חדד, רקטור SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, אמר: "כמי שיושבים יחד באזור גאוגרפי משותף של אגן הים התיכון אנו חולקים אינטרסים משותפים. ההסכם שנחתם יסייע לשני המוסדות להשכלה גבוהה לשפר, להרחיב ולהעמיק את המחקר האקדמי ולפתח תוכניות מחקר. אני משוכנע שהקשר החם שנוצר בין הצדדים יהווה גם גשר בין התרבויות ויסייע לפתח קשרים בין-אישיים בין הסטודנטים וחברי הסגל הישראלים לעמיתיהם במרוקו וכמובן לתרום לחיזוק תהליך השלום והקשר בין שתי המדינות".

המכללה האקדמית ספיר מרחיבה את לימודי המוזיקה במכללה

המכללה האקדמית ספיר הודיעה כי היא מרחיבה את ארסנל לימודי המוזיקה במכללה ופותחת שתי תוכניות לתואר ראשון דו חוגי, האחת במדעי המחשב ובמוזיקה, והשנייה במוזיקה ובתרבות - יצירה והפקה. שתי תוכניות אלה מצטרפות למסלול פסקול הוותיק והמצליח של מוזיקה וסאונד לקולנוע המתקיים בביה"ס לאמנויות הקול והמסך.
מזה עשר שנים פועל בבית הספר לאמנויות הקול והמסך של המכללה האקדמית ספיר מסלול פסקול - מסלול לימודים המכשיר מלחיני קולנוע ומעצבי פסקול. במסלול מלמדים כמה מבכירי היוצרים בישראל. לסטודנטים מוצע מגוון של קורסים אקדמיים ומעשיים, כך שהם מקבלים רקע עיוני תיאורטי וידע מעשי, שישמשו אותם בעבודה בתחום ההלחנה לקולנוע ולטלוויזיה ועבודת הסאונד מול תמונה ודימויים (אמנות, משחקי מחשב, ממשקים).
5 צפייה בגלריה
(צילום: גדי קבלו)
הביקוש הגדול למסלול, כמו גם ההצלחה המוכחת שלו הבאה לידי ביטוי בעשרות הבוגרים שעובדים באולפנים מובילים ומלחינים סרטי קולנוע באורך מלא (בוגרת אחת אף זכתה בפרס האקדמיה), הביאה את המכללה להחלטה להרחיב את בסיס הפעולה של תוכנית הלימודים הזו ולפתוח שתי תכניות דו חוגיות נוספות במוזיקה - האחת לתואר ראשון במדעי המחשב ובמוזיקה, והשנייה לתואר ראשון במוזיקה ובתרבות – יצירה והפקה.
שמואל אלבז, ראש התכניות לתואר ראשון במדעי המחשב ומוזיקה ובמוזיקה ותרבות- יצירה והפקה, אמר: "התוכנית לתואר ראשון במדעי המחשב ומוזיקה נוצרה מתוך ההכרה, שישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמה בתחום הדיגיטל והמדיה, ותחומים אלו זקוקים למוזיקאים מוכשרים, בעלי מיומנות גבוהה, שליטה וידע רחב ומקיף בתחום זה. השילוב עם מדעי המחשב מאפשר התמקצעות באפיקים נוספים של תכנות דיגיטלי למוזיקה, למשחקי מחשב ועוד. השילוב הייחודי הזה מציע העמקה ביצירה והלחנה למדיות מגוונות. המחקר בטכנולוגיות מוזיקליות מביא עמו אפשרויות חדשות לחינוך, שיפור איכות החיים, שימור תרבותי, ויצירה".
אלבז הוסיף כי "לרב-תחומיות יש ערך גבוה בשוק התעסוקה כיום. יותר ויותר חברות הייטק מחפשות עובדים בעלי יכולות בתחומים מגוונים. גם חברות תוכן ומדיה וחברות שיווק ופרסום מחפשות עובדים בעלי כישורים אמנותיים - הן יצירתיים והן טכנולוגיים". לדבריו, "התוכנית לתואר ראשון במוזיקה ותרבות – יצירה והפקה מיועדת לסטודנטים וסטודנטיות, המעוניינים להשתלב בתעשיית התרבות ולעצב אותה. התוכנית מותאמת למעוניינים לפתח דרכים חדשניות להשתלב בעשייה המוזיקלית, הן ביצירת תוכן כגון הלחנה עיבוד והפקה והן בצד הארגוני, יזמי ניהולי".