אם אי פעם נשנשתם צימוקים או נהניתם מכוס יין, ייתכן שלהכחדת הדינוזאורים היה תפקיד בכך. זרעי ענבים מאובנים בני 60 עד 19 מיליון שנה שהתגלו בקולומביה, פנמה ופרו, שפכו אור על הקשר בין הפרי הפופולרי להכחדת קרטיקון-פלאוגן, כמו גם על האופן שבו התפשטו זני הענבים בשנים שלאחר היכחדות הדינוזאורים.
"אלה הענבים העתיקים ביותר שנמצאו אי פעם בחצי הכדור המערבי, שצעירים בכמה מיליוני שנים מהעתיקים ביותר שנמצאו אי פעם בחציו המזרחי של כדור הארץ", אמר ד"ר פביאני הררה ממוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו, שהוביל את צוות המחקר.
3 צפייה בגלריה
Lithouva susmanii, העינב המאובן הקדום ביותר מחצי הכדור המערבי, שתוארך כבן 60 מיליון שנה
(צילום: Fabiany Herrera, Pollyanna von Knorring)
נדיר שפירות משתמרים כמאובנים, ולכן עיקר הידע על פירות עתיקים מתבסס לרוב על זרעיהם, להם סיכוי התאבנות גבוה יותר. המאובנים המוכרים ביותר של זרעי ענבים נמצאו בהודו ותוארכו כבני 66 מיליון שנה. אין זה מקרי שענבים הופיעו בתיעוד המאובנים בתקופה זו, שכן מדובר במועד המשוער שבו פגע אסטרואיד ענק בכדור הארץ, וגרם להכחדה המונית ששינתה את מהלך החיים על פניו. "אמנם אירוע זה משויך להכחדת הדינוזאורים, אבל הייתה לו השפעה ניכרת גם על הצומח", הסביר ד"ר הררה.
במחקר שפורסם בכתב העת Nature Plants, משערים החוקרים כי היכחדותם של הדינוזאורים סייעה בשינוי מבנה היערות. "ידוע שבעלי חיים גדולים, כמו דינוזאורים, משנים את המערכות האקולוגיות בסביבתם. סביר להניח כי במידה ודינוזאורים גדולים היו מסתובבים ביערות, הם היו מפילים עצים, ושומרים בכך על מרווחים בין העצים, בשונה מהיערות כיום", הסבירה מוניקה קרבאליו ממוזיאון הפלאונטולוגיה של אוניברסיטת מישיגן, שנמנתה על צוות המחקר.
בהיעדר הדינוזאורים הגדולים, הפכו כמה מהיערות הטרופיים, כולל אלה בדרום אמריקה, לצפופים ועבותים יותר. "בתיעוד המאובנים, ניתן להבחין בצמחים מטפסים, כמו ענבים, ששגשגו באותה העת", אומר הררה. "ייתכן שגם הגיוון של בעלי כנף ויונקים בשנים שלאחר אותה הכחדה ההמונית סייע להפצת זני הענבים באמצעות פיזור זרעיהם. תיעוד מאובני הענבים עורר בי את הרצון לבדוק האם קיימים זני ענבים גם בדרום אמריקה", הוסיף הררה. "אבל זה היה כמו לחפש מחט בערמת שחת, שכן חיפשתי את העינב העתיק ביותר בחצי הכדור המערבי מאז שהייתי סטודנט לתואר ראשון".
3 צפייה בגלריה
ד"ר פביאני הררה מחזיק את המאובן של העינב העתיק ביותר שנמצא אי פעם בחצי הכדור המערבי
(צילום: Fabiany Herrera)
3 צפייה בגלריה
מוניקה קרבאליו מחזיקה את המאובן של זרע הענבים העתיק ביותר שנמצא בחצי הכדור המערבי
(צילום: Fabiany Herrera)
בשנת 2022, הררה וקרבאליו ערכו עבודת שדה בהרי האנדים הקולומביאניים כאשר מאובן תפס את עיניה של קרבאליו. המאובן זוהה כעינב ותוארך כבן 60 מיליון שנה, מה שהופך אותו לא רק למאובן הענבים הראשון והעתיק בדרום אמריקה, אלא גם בין מאובני הענבים העתיקים בעולם.
הזרע המאובן אמנם זעיר, אך השניים זיהו אותו על סמך צורתו, גודלו ומאפיינים מורפולוגיים אחרים. בבדיקות מעבדה שערכו, בוצעו סריקות CT שהראו את המבנה הפנימי של המאובן - Lithouva susmanii - ששפך אור על זהותו. "המין החדש הזה חשוב מכיוון שהוא מהווה את המקור הדרום אמריקני של הקבוצה שבה התפתח המין הנפוץ גפן היין (Vitis vinifera)", אומר גרגורי סטול מהמוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בוושינגטון, שנמנה גם הוא על צוות המחקר.
הצוות ערך עבודת שטח נוספת בדרום ומרכז אמריקה, מה שהוביל בסופו של דבר לתיאור תשעה מינים חדשים של ענבים מאובנים מקולומביה, פנמה ופרו, בני 60 עד 19 מיליון שנה. זרעים מאובנים אלה מגוללים את סיפור התפשטות זני הענבים על פני חצי הכדור המערבי, לרבות הקשר להכחדה ההמונית בה נעלמו הדינוזאורים מהעולם.
"תיעוד המאובנים מצביע על זני הענבים השונים כעל קבוצה שאמנם נכחדה באזור מרכז ודרום אמריקה, אבל הצליחה להסתגל ולשרוד במקומות אחרים בעולם", הסביר ד"ר הררה. לדבריו, מחקרים מסוג זה הינם בעלי ערך מכיוון שהם חושפים דפוסים לגבי האופן שבו משברים במגוון הביולוגי מתרחשים, וכן שופכים אור על התפתחותם ההיסטורית של היערות.
