הזינוק החד במחירי החשמל גרם לישראלים רבים לשאול את עצמם מדוע טרם התקינו מערכת סולארית על הגג, ומיד לשאול: "ואיך אני עושה זאת במהירות ומתחיל לחסוך כבר ממחר?". הרי מה יותר הגיוני ומתבקש מאשר לנצל את קרני השמש החינמיות כדי שיחסכו לכם את ההוצאות האדירות על המזגן, מכונת הכביסה, הדוד ושאר מכשירי החשמל בבית?
התשובה לשאלה הראשונה פשוטה: לא עשיתם זאת כי בשוק המערכות הפוטו-וולטאיות של ישראל 2022 יש עדיין הרבה יותר סימני שאלה מסימני קריאה. תרמו לכך שני גורמים: הטכנולוגיה עצמה מתפתחת בשנים האחרון בקפיצות גדולות (שיפור בנצילות וירידת מחירים) והתחושה הכללית היא ש"כדאי לחכות כי בקרוב זה יהיה כדאי הרבה יותר". בכל זאת – מדובר בהשקעה ראשונית של עשרות אלפי שקלים. במקביל, המדינה עצמה לא השכילה (או לא רצתה) עד לאחרונה לבצע הסדרה ברורה של הנושא, לקבוע תמריצים, להקטין רגולציה ולהתעמת עם חברת החשמל על גובה התעריפים. ככה זה כשלא מגדירים משהו כיעד לאומי אסטרטגי.
בזמן שהמדינה גררה רגליים, השוק המוסדי (בעיקר בעלי שטחי גג גדולים במגזר החקלאי והתעשייתי) האיץ את ההתקנות והשתמש בכוח הקנייה שלו כדי לקבל עסקאות משתלמות. המגזר הפרטי נאלץ למצוא את דרכו לבד ולהתמודד עם ריבוי מבלבל של מודלי התקנה, מסלולי השקעה וחלוקת רווח.
לתוך הוואקום הזה נכנסה לפני כשנתיים "קהילת השמש" שנוסדה בהוד השרון במטרה לסייע לבעלי בתים פרטיים ודיירי בניינים ומשותפים להתארגן כקבוצות רכישה סולאריות, לצייד אותם בכל הכלים הנדרשים ובמידע המתעדכן ולהשיג עבורם הצעות מחיר אטרקטיביות. את המיזם הקימו בני הזוג ד"ר טלי וייס וד"ר אליעזר שלו - שניהם פסיכולוגים שעוסקים בתחום הארגוני - ולפי עדותם, כל העניין נולד במקרה בימי הסגרים הראשונים של הקורונה.
"שכונת נוה נאמן שבה אנחנו גרים היא מאוד קהילתית", מספרת טלי. "תמיד היינו מחוברים לשכנים ועשינו פעילויות משותפות. כמו כולם בשכונה גם אנחנו גרים בבית צמוד קרקע אבל למרות ששנינו טיפוסים אקולוגיים עם מודעות סביבתית – המחשבה להתקין מערכת סולארית על הגג דילגה עלינו. ידענו שזה חשוב אבל תפסנו את זה כמשהו מסובך לביצוע.
"כשהגיעה הקורונה החלטנו לעשות את הצעד ודי מהר הבנו שאת הדבר המורכב הזה אפשר לפשט ואפילו להוזיל כשמתארגנים כקבוצה. עשינו שיעורי בית יסודיים, בדקנו הצעות מחיר ומודלים של התקנה, והדבר הכי טבעי היה לשתף מיד את כל הקהילה. תוך כחצי שנה כבר היו 15 גגות סולאריים בשכונה הקטנה שלנו והבנו שעלינו על משהו חשוב שצריך להפיץ הלאה".
פגישת הסברה לסידור המחשבה
בשנתיים שחלפו הפך הנושא למרכזי מאוד בחיי הזוג שלו-וייס. העניין הציבורי שגבר הוביל למפגשי ואירועי ברחבי הארץ והיום הם מחזיקים באתר אינטרנט ובקבוצת פייסבוק ייעודית. הפעילות, שלבשה מעטפת דיגיטלית, מתמקדת בנושא הסולארי כחלק ממעטפת רחבה ליעדים קהילתיים כגון ארגון פעילות רווחה, תרבות וכו'.
- בתחום המערכות הסולאריות – מה למעשה מקבל מי ש שרוצה להיעזר בכם?
טלי: "אנחנו מנגישים לתושבים את האפשרות לקבל הצעה ייחודית לקהילות ללא התחייבות ואחר כך מלווים את מי שפונה אלינו ורוצה להתקדם להתקנה עם קבלת הצעה מיטבית, מימון אם נדרש והתארגנות לתחזוקה. אנחנו גם מבהירים את משמעות ההכנות שלעתים יש לבצע לפני ההתקנה כמו הזזת דוד שמש, גיזום, איטום, בידוד, הארקה וכיו"ב".
- זה מתאים רק לבעלי בתים צמודי קרקע?
טלי: "ממש לא. גם לבניינים משותפים. במקרה זה ההסברה והליווי שלנו משמעותיים במיוחד, כי נדרשת הסכמת שני שליש מהדיירים לביצוע הפרויקט. בנוסף, אנחנו נלחמים על כך שחברות ההתקנה יסכימו להתקין על גגות בניינים גם כשאין שם רווחיות גדולה עבורם".
(צילום: משי בן עמי)
- איזה ידע יש לכם שלאחרים אין?
"מדובר בשוק תחרותי שכל הזמן משתנה ומתפתח. אנחנו כל הזמן מתאמצים מול חברות התקנה על הנגשת הצעה מיטבית בכל רגע נתון, גם כשהמחירים עולים. אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק לבחון כדאיות של פתרונות שונים".
- מעבר למחיר התקנת המערכת, איפה יכולה התארגנות קבוצתית של יחידים להרוויח בהמשך?
אלי: "הרבה אנשים לא מבינים את המשמעות הכספית של האחזקה בהמשך. מערכת סולארית צריך לשטוף כמה פעמים בשנה מאבק כדי לשמור על יעילותה. אז מעודדים קהילות להתארגן יחד על שטיפה בעצמן. היום יש גם מערכות שטיפה אוטומטיות שאנחנו בוחנים את הכדאיות שלהן במודל שיתופי ליצירת חיסכון משמעותי. בעתיד נבחן את הפתרונות החדשים לאגירה, כשהם יכנסו לשוק, ונשתף את המלצותינו".
ד"ר טלי וייס- החליטה קהילה להיעזר בכם – מה קורה משם?
טלי: "הדבר הראשון הוא מפגש הסברה. בשעה אחת אנחנו מחזקים את תחושת האחריות החברתית של הנוכחים, מספקים את כל המידע העדכני על התקנת המערכת הסולארית ולא פחות חשוב - מפיגים חששות שנובעים מחוסר ידע. כמו למשל סכנת קרינה מהממיר, שהיא למעשה קטנה כנראה מזו של מיקרוגל ביתי".
- אתם פועלים גם מול גורמים שאינם חברות ההתקנה?
"בהחלט. אנחנו פועלים עם רשויות וארגוני עבודה גדולים, חברות טכנולוגיה מובילות בתחום ומשרדי ממשלה. יותר מזה - עיריות ומועצות רבות שמחו מאד לארח את קהילת השמש ולהזמין את תושבי האזור למפגש שאנחנו ארגנו. רשויות מקומיות מבינות היום שכדי לצמצם את פליטות המזהמים בתחומן הן צריכות לעבוד מול התושבים, כי הרשות עצמה יכולה להתקין מערכות סולאריות רק על מבני ציבור".
- ספרי קצת על קהילות שהתארגנו תחת המטרה שלכם.
"פנו אלינו תושבים מאלפי מנשה ומלהבים שרצו שנצטרף לפגישה עם ראשי המועצה שלהם כדי לפשט את התהליכים. הייתה מושבניקית מיציץ שאמנם התקינה את המערכת הסולארית לא באמצעותנו, אבל הצטרפה לקמפיין ההסברה שלנו והיא מפיצה את בשורת 'קהילת השמש' ביישובים נוספים. קהילת השמש בבנימינה היא סיפור הצלחה מרגש במיוחד כי מהרגע הראשון פעילי סביבה מקומיים לקחו על עצמם לנהל את המפגשים, לקבוע פגישה עם ראש המועצה ולהזמין בעצמם תושבים לשמוע. הקהילה שם גדלה מדי יום והפעילים הסביבתיים שבה מגדילים לעשות ועוברים מדלת לדלת עם הבשורה".
אלי: "לאחרונה פנו אלינו חברות הייטק מובילות בבקשה שנציג את ההרצאה שלנו לעובדים שלהן. מסתבר שההרצאה שלנו נחשבת למבוקשת ביותר במספר הנרשמים".
חיסכון של 1,100 שקל בחודש בקיץ
עלות מערכות לייצור חשמל על גגות פרטיים בישראל נעה היום בין 55 אלף שקל ל-105 אלף שקל. ממוצע החזר ההשקעה הכוללת הוא 9-6 שנים. ההחזר השנתי הממוצע הוא 14-8 אחוזים מההשקעה הכללית ומחושב לפי 25 שנות פעילות של המערכת (שימו לב שאין "קרן", כי בסוף ימיה המערכת נגרטת).
אין התקנה אחת דומה לחברתה ולכן אפשר לשמוע את סיפור הגג של אלי וטלי, להשוות לנעשה אצלכם ולהקיש מכך באופן מקורב. "לפני שנה וחצי שילמנו 72 אלף שקל על מערכת שמייצרת 16.3 קילוואט", אומר אלי. "המחיר כלל מע"מ ואגרות והפאנלים הונחו גם על רעפים וגם על בטון. השקענו עוד כמה אלפי שקלים בביצוע פעולות שהתכוונו לעשות בכל מקרה, כגון החלפת בידוד מתחת לרעפים והחלפת ארון חשמל עתיק בחדש. עלות האחזקה השנתית היא רק לשטיפה ויש כמה אפשרויות. לקנות בכמה מאות שקלים ציוד ולעשות זאת לבד, לשלם לחברת ההתקנה בסביבות 1,300 שקל לשנה, או להתארגן כמונו עם השכנים ולהפוך את ההוצאה לדי שולית".
- ולשורת הכסף - כמה המערכת מרוויחה עבורכם בחודש?
"מדובר כמובן בשינויים עונתיים ובקיץ הייצור והרווחים גבוהים יותר. בחודשים האחרונים – מאפריל ועד יולי - המערכת שלנו הכניסה לחשבון הבנק בסביבות 1,100 שקל בחודש לאחר כיסוי הוצאות החשמל של ארבע נפשות. חשוב להדגיש שהמשוואה מושפעת מאוד במשטר הצריכה בבית. ככל שמתעלים את צריכת החשמל לשעות היום שבהן המערכת מייצרת אנרגיה – כך הרווח והחיסכון גדלים".
- אתם מכירים עוד התארגנויות כאלה בארץ?
טלי: "יש יישובים שמתארגנים בעצמם בתוך הקהילה שלהם וזה נפלא. אנחנו שמחים לתת לכל התארגנות את כל המידע והתנאים הייחודיים לקהילות כדי שיהיה קל לתושבים לקבל החלטה. יש גם מתווכים שלוקחים על השירות הזה תיווך ואנחנו מקווים שהם באמת נלחמים על התנאים עבור התושבים. ידוע לנו שהפורום הישראלי לאנרגיה מסייע לדיירי בניינים".
- אז מה מייחד אתכם בעצם?
"הייחודיות שלנו היא בכך שאנחנו פועלים כתושבים מול תושבים. הרקע שלנו כיזמים חברתיים מאפשר לנו רגישות לצרכים של תושבים וכניסה טובה לקהילות. אנחנו גם מסורים לנושא מבחינה אידאולוגית וגם נקיים מאינטרסים עסקיים. העובדה שאנחנו פועלים ללא מטרות רווח מאפשרת לנו להנגיש פתרון מלא ומיטבי לבעלי גגות פרטיים ומשותפים".
- איך אתם עושים זאת בחינם? מדובר בהשקעה עצומה של זמן, שלא לדבר על ההשקעה בארגון והפצה.
"בהחלט הגענו לנקודה הזו והבנו שעם כל הרצון הטוב, גם המשאבים שלנו מוגבלים. המודל שלנו כולל רכיב של השתתפות סמלית מצד הקהילה שנעזרת בנו, מאות שקלים בודדים, אבל למרות שזה קיים חודשים רבים עוד לא גבינו שקל. וגם כשזה יקרה – מדובר בכיסוי הוצאות בלבד. אנחנו מיזם חברתי סביבתי. לכן גם 'קהילת השמש' רשומה כחברה לתועלת הציבור".
- נחזור להיבטים הקהילתיים שאינם בהכרח סביבתיים. מה מקבלות מכם קהילות מקומיות חוץ מהנושא הסולארי?
"למעשה זה הבסיס להתארגנות מקיימת בתחומי חיים שונים של הקהילה, כמו תרבות, רווחה וקיימות. בזכות העיקרון הזה הרעיון מצליח להשתכפל בעוד ועוד מקומות בארץ. כשלקהילה יש תשתיות להתארגנות, לשיתוף משאבים ויצירה משותפת היא יכולה לפעול ביעילות ואפקטיביות. בנינו מודל מקיים שכבר יש לו אירועים קבועים ומסורת, כמו 'פסטיבל השמש' - פורמט ייחודי שלנו לחגיגה והסברה לתושבים".
- פסטיבל? למה הכוונה?
"לאחר שמותקנים מספיק גגות בקהילה אנחנו מקיימים איתה אירוע שכולל אוכל והופעות של מוזיקאים מקומיים. בדרך זו אנו מזמינים שכנים לבוא ולראות מערכת סולארית בפעולה ומעודדים באופן ישיר התקנות נוספות באותה קהילה".
- מי שמתחבר אליכם מייצר תלות בשירותים שלכם?
אלי: "ממש לא. אנחנו רק מנגישים אפשרויות לתושבים. מאפשרים לכל יזם חברתי ולכל קהילה שמבקשת להתגבש ולפעול לשכפל את התוצרים שלנו לשימוש חופשי בניהול יוזמות קהילה בכלל וניהול קהילה סולארית בפרט. אנחנו פשוט שמחים לסייע לכל קהילה ולכל תושב".
- איפה אנחנו עומדים בתחום הזה יחסית לעולם?
"עדיין לא במקום טוב במיוחד. בארה"ב, אוסטרליה ומדינות רבות באירופה, המדינה מאפשרת לקהילות גיאוגרפיות לייצר חשמל ולמכור אותו. בכל העולם קמות קהילות סולאריות במודל אנרגיה עצמאי. הייצור באופן כזה, כמו גם התמורה למשקיעים, מנוהל באמצעות רשת חכמה, כך שבעידוד ממשלתי ובניהול של מלכ"רים יכולים בעלי גגות ומשקיעים לקצור רווחים. בישראל אפשר כיום להקים קהילות סולאריות רק במודל של בעלות או השכרה ולשני המודלים האלה יש היענות נמוכה, למרות הרווחיות למשק הבית".
ד"ר אליעזר שלו - איך אתה מציע לתקן את זה?
"קודם כל לגלות לבעלי הגגות את הפוטנציאל האמיתי של המשאב הזה. לייצר תמריצים ולהוריד חסמים. לחייב את רשות החשמל להיערך לביזור ייצור ברמת קהילה ובעיקר – לחייב את חברת החשמל להקים את התשתית המתאימה להולכת החשמל בתנאים האלה בהקדם".
- מה הבעיה עם התשתית הקיימת?
"שהיא מתעדפת את מרכז הארץ הצפוף ומפלה לרעה את כל מי שבקצוות. כלומר הפריפריה".
- לכמה קהילות כבר הגעתם?
"אנחנו מעריכים שמדובר כבר בתושבים מ-70 קהילות שביצעו התקנות או שנמצאות בשלב ההתעניינות והבירורים".
10 טיפים למצטרפי המועדון הסולארי
1. הזמן שלפני ההתקנה הוא הזדמנות לעשות סדר בכל מה שמסביב: לטפל בגג עם החלפת רעפים איפה שצריך ותיקון בעיות איטום ובידוד, לסדר או לשדרג את ארון החשמל. אם יש בעיית יונים חמורה - לבדוק איך זה מסתדר עם המערכת הסולארית.
2. לפני שמתחילים בתהליך - להגיע להסכמה עם הדיירים במקרה של בית משותף. אפשר להציג להם את ההצעה שמתקבלת מחברת התקנה כדי לקדם את ההסברה. ללא רוב של שני שליש מהדיירים – לא תהיה התקנה.
3. לפני ההתקנה חשוב להחליט על מיקום הממיר בגג כדי להימנע מכבילה מיותרת. הקפידו גם להשאיר מרווחים בקצוות של הגג בין הפאנלים. חשוב שיהיה מעבר עתידי לאנשי מקצוע ונגישות לפאנלים.
4. כדי למקסם יצור חשמל יש להקפיד על גיזום ענפי העצים שמסתירים את אור השמש. לעיתים כדאי לשנות את מיקום דודי המים והמזגנים שבגג כדי למקסם את שטח הפאנלים.
5. לבקש מחברות ההתקנה הצעת מחיר שכוללת מע"מ ואגרות וללא התוספות שאינן הכרחיות. רק כך תוכלו להשוות בין הצעות. שימו לב לגודל המערכת המוצעת, למספר שנות האחריות המובנית ומה כוללת האחריות שבתוספת תשלום. כרגיל – חייבים לקרוא את האותיות הקטנות ולוודא שכל סעיף בחוזה ברור לכם ואתם מבינים את משמעותו.
6. מימון בנקאי: אל תחששו לבקש מהבנק הלוואה לצורך התקנת המערכת הסולארית. גם אם אין לכם כסף פנוי, מדובר בפרויקט מאוד רווחי שכל בנק ישמח להעמיד לו הלוואה. הסיבה – מבחינת הבנק מדובר בעסקה בטוחה מול חברת החשמל.
7. תחזוקה: אנחנו חיים במדינה מאובקת. חשוב לנקות את הפאנלים במים רכים בתדירות רבה ככל שניתן. שווה להתארגן יחד כדי להוזיל עלויות או לבדוק עלויות של מערכת שטיפה קבועה שלא מצריכה מגע אדם וחוסכת את עלות שכירת המנקים האנושיים בהמשך.
8. כסף ישר לחשבון: כדי לקבל מחברת החשמל את התמורה לאנרגיה שאתם מייצרים, פעם בחודשיים, אל תשכחו לעשות הוראת קבע ייעודית בבנק.
9. לפעול כקבוצה – צרפו עוד תושבים כדי להיות כוח חברתי כלכלי.
10. הטיפ הכי חשוב – לא לחכות למחר. מהרגע שבו הפאנלים יכסו את הגג ויתחילו לייצר חשמל נקי אתם תטפחו לעצמכם על השכם. גם בגאווה האקולוגית וגם כשתראו כיצד מדי חודש מתווספים מאות שקלים למאזן ההכנסות המשפחתי.
