בתפיסת הביטחון הישראלית נודע מקום מרכזי להתרעה מצד גופי המודיעין: היכולת לצפות מראש איומים קרבים, להיערך לקראתם ולמנוע אותם. בימים אלה נדרשת בישראל יכולת מודיעינית רלוונטית גם מול אויב נוסף: משבר האקלים, שהשלכותיו הולכות וניכרות מכל עבר.
משבר האקלים עלול להוביל למגוון תרחישים, כמו אירוע מזג אוויר חריף שיוביל לנפגעים רבים או לקריסת תשתיות, בצורות ונזקים לחקלאות ולייצור המזון, הפסקות חשמל עקב גלי חום וקור ופגיעה בחברות אנושיות באזור באופן שעשוי לעודד הגירה ופליטוּת מאזורים בעולם שבהם הפגיעות לאירועי האקלים גדולה במיוחד.
"מודיעין אקלימי" הוא יכולת לאומית של חיזוי משברים שנובעים מהקשרים מטאורולוגיים, לצורך מתן התרעה מפני אירוע מתפרץ וכאמצעי לניתוח איומים מתהווים וגיבוש תכניות למניעת התפתחותם ולטיוב ההתמודדות עימם. יכולת זו כורכת מערכת מטאורולוגית אזורית להתרעה מראש ברזולוציות גבוהות, יחד עם כלים מתקדמים לניתוח השפעת האירועים המטאורולוגיים על מגזרים שונים בארץ ובאזור. לצורך בניית יכולת מודיעינית כזו תידרש סינרגיה של שירותים מטאורולוגיים עם מומחי תוכן במגוון תחומים: חקלאות ומזון, משק המים, משק החשמל, בריאות, חוץ וביטחון ועוד. בשונה מהחיזוי המטאורולוגי הסטנדרטי, שממוקד בתחזיות מקומיות, המודיעין האקלימי הנדרש צריך להתייחס הן לישראל, הן למרחב שסובב אותה והן לצפוי ברמה העולמית.
מודיעין לטווח קצר, ארוך ועולמי
רמת המודיעין הראשונה שדרושה היא חיזוי משברים מתפרצים. היא מתבססת על היכולת לחזות אירועי מזג אוויר קיצוניים שמתרחשים בתוך פרק זמן של ימים מתחילת זיהויים, כמו סופות עזות, רוחות עוצמתיות, סופות אבק, שיטפונות, הצפות, שריפות וגלי חום קיצוניים. לכל האירועים הללו יש או שאפשר לייצר היערכות ראויה, שתסייע בהצלת חיי אדם ורכוש. ככל שההתרעה תהיה מוקדמת וממוקדת יותר, המענה שיינתן יהיה מיטבי יותר, ואף יאפשר לרתום סיוע חיצוני במקרה הצורך. משמעותם של אירועים מתפרצים כאלה עלולה להיות דרמטית בהיבטים של בריאות, חקלאות, ביטחון, תחבורה, תשתיות וחיי אדם.
מזג אוויר קיצוני לא מתוחם בגבולות מדיניים: ממטרים כבדים עלולים לגרום להצפות הן בתל אביב ובאשקלון והן בעזה ובסיני, גל חום מתעצם עלול לגרום לתמותה של קשישים ולאתגר את אספקת החשמל הן אצלנו והן בעמאן, בביירות ובדמשק. מכאן שיש ערך רב בהקמת מערך אזורי של התרעה מראש, שישפר את יכולת ההתרעה עבור ישראל ויצמצם איומים אזוריים שנובעים מאתגרים כלכליים וחברתיים במדינות האזור. מעבר לכך, לשיתוף הפעולה עם שכנותינו יש ערך רב לשם בניית חוסן אקלימי אזורי שנחוץ לכל מדינות האזור.
רמת המודיעין השנייה שדרושה היא חיזוי משברים מתפתחים. היא מתבססת על היכולת לצפות תופעות אקלימיות חריגות שיתרחשו בטווח של עד שנה. דוגמאות לתופעות כאלה הן עצירת גשמים למשך מספר שבועות, או חורף שחון. ליכולת כזו יש חשיבות גדולה עבור ישראל: אם נדע שלפנינו בצורת חריפה, לדוגמה, נוכל להיערך על ידי אגירת מזון, שינוי מועד הזריעה או בחירה שונה של גידולים חקלאיים שייזרעו, עידוד הציבור לחסוך במים, תכנון נכון של הקצאות המים ותעריפי המים וכדומה.
גם כאן, קיים צורך בהתבוננות רחבה אל מעבר לגבולות ישראל. כך למשל, מרבית מדינות האזור מעוטות משקעים ונמצאות כבר כיום בגירעון גובר מבחינת משאבי המים שלהן. מחסור אקוטי במים עלול להשפיע על יכולתן לספק מי שתייה ומזון לתושביהן, וכפועל יוצא להשפיע על יציבות המשטרים. חיזוי מוקדם של המצוקה עשוי לאפשר מהלכים של סיוע ישראלי לשכנותיה, ובכך להקטין איומים אפשריים.
רמת המודיעין השלישית היא העולמית: מעקב אחר ההתרחשויות האקלימיות במדינות אחרות – כולל כאלה שנמצאות הרחק מאזורנו. המערכת שבה אנחנו חיים נעשתה גלובלית בצורה שאין לה תקדים בתולדות האנושות. בכל הנוגע למשבר האקלים, הדבר בולט מזה שנים: בצורת אצל חלק ממפיקות החיטה הגדולות בעולם ב-2010 הובילה לעלייה במחירי המזון במזרח התיכון, באופן שככל הנראה נתן דחיפה לאביב הערבי. בדומה לכך, גל החום שתקף את הודו בחודשים האחרונים הוסיף משקל למשבר המזון שהתפרץ על רקע המלחמה באוקראינה. ישראל תלויה במידה רבה בייבוא מזון – כך למשל, 97 אחוז מהדגנים ומוצריהם ו-75 מהקטניות הם מיובאים, ולפיכך אנחנו רגישים לבצורות ולפגעי מזג אוויר גם אצל ספקיות התבואה של ישראל.
לסגור את הפערים
בכל שלוש הרמות שסקרנו קיימים פערים בידע וביכולות שיש חשיבות גדולה בסגירתם. אבן הראשה צריכה להיות חיזוק יכולותיו של השירות המטאורולוגי, מתוך הבנה שזהו "גוף המודיעין" המקצועי היחיד במדינת ישראל שעוסק במדע הנתונים המטאורולוגיים והאקלים. מדובר בצוואר בקבוק קריטי בהערכת השפעות משבר האקלים על הביטחון הלאומי הישראלי. שירות מטאורולוגי מתוקצב כיאות ובעל יכולות מתקדמות יוכל לספק מידע קריטי ולעזור לנו להיערך טוב יותר לשעת חירום, שבוא תבוא.
דרך משלימה לסגירת הפערים היא שיתוף הפעולה האזורי המתחזק בנושא האקלים בין ישראל לבין שכנותיה, שמקודם על ידי משרדי החוץ והגנת הסביבה והשירות המטאורולוגי, דוגמת מעורבותנו ביוזמת קפריסין לשיתוף פעולה אקלימי באגן המזרחי של הים התיכון. תהליכים כאלו הפכו לאפשריים יותר בזכות הסכמי אברהם ופסגת הנגב שהתכנסה השנה ביוזמת ישראל ובהשתתפות מרוקו, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין וארה"ב, שיצרה מסגרת נוספת של שיתוף פעולה אזורי. ההכרה בהשלכות הרחבות של משבר האקלים פעפעה כבר כמעט לכל מדינות האזור, ויש נכונות גוברת לשתף פעולה בבניית החוסן לאירועי מזג אוויר ואקלים. חלוקת מידע מטאורולוגי בזמן אמת, שיתוף מודלים אקלימיים, רתימת שותפים נוספים באזור ומחוצה לו – כולם כלים חיוניים להתמודדות והיערכות טובה יותר של ישראל ושכנותיה למשבר האקלים.
השגריר גדעון בכר הוא השליח המיוחד לשינוי האקלים ולקיימות במשרד החוץ.
ניר סתיו הוא מנהל השירות המטאורולוגי.
סא"ל (מיל.) תומר ברק הוא חוקר עצמאי שמתמחה בתחום האקלים והביטחון הלאומי.
