פיתוח חדש של אוניברסיטת תל אביב נעזר בחוקי הפיזיקה הבסיסיים כדי לגרום לעצמים שונים "להיעלם" ולחמוק מתחת לעינו הפתוחה של המכ"ם. החוקרים למעשה מלבישים על העצם מעין "תחפושת" המתאפיינת בתכונות המשתנות בזמן שמקשות על המכ"ם בזיהויו. החוקרים סבורים כי הטכנולוגיה עשויה לשנות את האופן שבו קהיליית המודיעין והביטחון יפעלו כנגד מכ"מים. יש להדגיש כי לפיתוח אין קשר לתחום הצבאי. המחקר נערך בהובלת פרופ' פבל גינזבורג והדוקטורנטים ויטלי קוזלוב ודמיטרו וובצ'וק, מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Scientific Reports.
ההתחמקות מהמכ"ם בפועל, כפי שהיא נראית בעיני המכ"ם
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
החוקרים הסבירו כי מאז המצאת המכ"ם לפני כ-100 שנים, אחד האתגרים המשמעותיים של הקהילה המדעית והביטחונית ברחבי העולם הוא לפתח טכנולוגיה שתאפשר לחמוק ממנו. טכנולוגיות כאלה אכן הוצעו ויושמו, ובראשן המטוס החמקן.
ברבות השנים, נכנסו לשימוש מספר אסטרטגיות פעולה שמטרתן הונאת המכ"ם. אחת הדרכים הנפוצות ביותר לכך היא פיזור מוץ: מוץ הוא כינוי כללי לענן של סיבים או רצועות מתכתיות שנהוג לפזר סביב המטרה הפוטנציאלית (מטוס, ספינה או כל עצם צבאי אחר). מפני שמכ"ם מבוסס על החזרים של גלים אלקטרומגנטיים, המוץ יוצר מיסוך המתבטא ככתם לא ברור על צג המכ"ם, וכך אובדת היכולת לאתר במדויק את מיקום המטרה.
אסטרטגיה נוספת היא הקטנת החתימה של המטרה באמצעות טכנולוגיית חמקנות. בבסיס טכנולוגיה זו נמצאת ארכיטקטורה דקדקנית של הגאומטריה והחומר המרכיבים את החמקן, כפי שלמשל קורה במטוס ה"אדיר" המצוי בשירות חיל האוויר הישראלי.
כעת החוקרים, בהובלת פרופ' גינזבורג, מציעים אסטרטגיית הונאת מכ"ם חדשה לחלוטין, המבוססת על העיקרון הפיזיקלי של ניצול אפקט דופלר. אפקט דופלר מתרחש כאשר עצם (כגון רכב, מטוס או אוניה) נע ביחס למכ"ם. הוא מתבטא בכך שתדירות הגלים האלקטרומגנטיים המתפזרים מהמטרה בחזרה למכ"ם, מוסטת ביחס לתדירות ששודרה, וזאת באופן שקשור באופן הדוק למהירות המטרה.
בסיס הפיתוח החדש נסמך על כיסוי המטרה בחומר מיוחד עם תכונות משתנות בזמן, המאפשרות להערים על המכ"ם ולגרום לו למדוד מהירות אפסית מהמטרה, ובכך להניח שמדובר ברקע סטטי שאין להתייחס אליו.
פרופ' גינזבורג הסביר: "מפני שעצמים צבאיים, כגון מטוסים, נעים במהירות גבוהה, הפיזור של הגלים האלקטרומגנטיים מפני השטח שלהם מושפע רבות מאפקט דופלר, והדבר בא לידי ביטוי במהלך זיהויים במכ"ם. הזיהוי נעשה באמצעות סינון והפרדה של מטרות מהירות אל מול רקע איטי וסטטי - כך מפרידים בין מטוס מהיר ומרוחק לבין ציפור קרובה, הר או ענן גשם. מה שאנחנו מציעים כאן, הוא לא להפחית את הפיזור כפי שחלק מהטכנולוגיות הקיימות עושות, אלא להלביש עליו מסכת פאזה דינמית שתאפשר לו להערים על יחידת העיבוד של המכ"ם".
פרופ' פבל גינזבורג "אנחנו בעצם שולטים בפאזה הזמנית של הגל האלקטרומגנטי המוחזר מפני העצם, ובכך מנצלים חולשה של מערכת עיבוד האותות במכ"ם", מוסיף הדוקטורנט ויטלי קוזלוב. "מסכת הפאזה יכולה להיות מוצבת על אזור מסוים במטרה עצמה, ובכך לחסוך משאבים רבים שכן אין צורך לכסות את כולה. בפועל המכ"ם יראה עצם סטטי שקשה להפרידו מסביבתו. יתרון נוסף הוא הוורסטיליות של המערכת שאנחנו מציעים, מאחר שניתן להתאימה למטרות בעלות גדלים וסוגים שונים. יישום השיטה החדשה מאפשר להעלים מהמכ"ם על ידי הבנת החולשות שלו והפיכתן לחוזקות".
