מה צריך לעשות כדי שיהיה פה צל? דוח חדש של "אדם טבע ודין" סוקר את מצב הצל במדינת ישראל, לקראת הצעת חוק שהם מקווים להגיש בעניין. הצעת החוק, שאותה יגיש ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד), מבקשת לקבוע חובת הצללה של לפחות 50% במרחב הציבורי הפתוח בישראל - בעיקר מדרכות, שבילי אופניים, אזורי המתנה לצידי מעברי חציה ותחנות תחבורה ציבורית.
חוקרים מזהירים כי עד שנת 2100, ערים רבות ברחבי העולם עשויות להתחמם עד 4 מעלות צלזיוס, אם פליטת גזי החממה ימשיכו בקצב הנוכחי. לעליית טמפרטורה שכזו יהיו השפעות הרסניות על הערים, התשתיות שלהן וכמובן התושבים. בישראל 91% מהאוכלוסיה מרוכזת בערים, כך שרוב תושבי המדינה ייפגעו מעליית הטמפרטורות, שכבר הפכה לעובדה.
הצעת החוק תחייב הגשת "נספח צל" לתוכניות בנייה, לפיה תהיה לפחות 50% הצללה במרחב הציבורי הפתוח בתוכנית. "נספח צל" יהיה מסמך מקצועי, הכולל סקירה של כמות הצל הקיימת במועד הגשת התכנית בתחום כל אחד מן המרחבים הציבוריים הפתוחים ופירוט של האמצעים הנדרשים להשגת כמות ההצללה הקבועה. כמו-כן, הצעת החוק קובעת מדרג, שמטרתו להבטיח שמקור הצל יהיה ככל הניתן צל טבעי של עצים. לפעמים ההבדל בין אזור מוצל ללא מוצל יכול להיות 5 מעלות. ומדובר בהבדלים מאוד קריטיים.
אבל עד שצל יהפוך לחובה ולא למותרות, לפחות בעיני המדינה, צריך להבין שלדבר יש השפעה מכרעת על איכות החיים שלנו. במסמך המתייחס להצללות טבעיות ומלאכותיות שפורסם ב-2019 על ידי משרד הבריאות, נותחו יחסי העלות-תועלת של הצללה בישראל. התועלות שאליהם התייחס הניתוח הן בריאותיות בלבד, להפחתת תחלואה ותמותה, כמו הפחתת הסיכון לסרטן עור באמצעות צמצום החשיפה לשמש.
בסופו של דבר, התועלת היא גם חיסכון באנרגיה, עליה במסחר ברחובות הראשיים, הפחתת זיהום אוויר ועוד. לפי חישוב של המשרד להגנת הסביבה 100 מ"ר של רחובות או שדרות מוצלים - נותנים ערך של 935 אלף שקל לשנה, ומביאים תועלת שנתית של 133 שקל לאדם בוגר. עבור ילדים, הצללה בבית הספר מביאה לשיעור תשואה פנימי של 41% והערך הינו 1.35 מיליון שקל עבור 200 מ"ר. מדובר על תועלת שנתית של 106 שקל לילד באזור מוצל.
אורלי בביצקי, ראש תחום חוסן אקלימי ב"אדם טבע ודין", הסבירה כי מטרת הצעת החוק היא לחייב את המתכננים לתת אחוז הצללה קבוע במרחב הציבורי. "אפשר לצאת החוצה חמש דקות ולחזור ולהבין את הצורך בהצללה", אומרת בביצקי. "אנחנו נמצאים במקום שמתחמם פי 2 מכל העולם. והתחזיות הן גרועות יותר. לקראת סוף המאה אנחנו אמורים לקבל כ- 90 ימים בשנה עם טמפרטורה מעל 35 מעלות. זה עומס חום קיצוני. ברגע שהגוף נמצא במקום בו הטמפרטורה גבוהה מטפרורטות הגוף, מתחילה פעילות פיזיולוגית שפוגעת בבריאות".
בתחילת 2022 אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית להצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצים. מדובר היה בהחלטה גרנדיוזית, אבל בסופו של דבר זו הייתה רק החלטת ממשלה. "החלטת הממשלה הנפלאה דיברה על עצים. עשו שם עבודה רצינית, אבל זו הצעת ממשלה ולא חוק. אפשר לקבל הרבה מאוד החלטות, מאוד נחמדות, אבל לא חייבים לממש אותם. ולכן הגענו למצב שבו החלטת ממשלה מ- 2022 לא ממומשת. היום יש פחות מחצי אחוז הצללה במרחבים הציבוריים. ויש מקומות שבהם זה בלתי אפשרי לטעת עצים", אומרת בביצקי. "יש אזורים עירוניים עם תשתיות בתת הקרקע ויש רשויות מדבריות כמו אילת, שעצי אלון לא בדיוק יסתדרו שם. עצים מדבריים גדלים לאט יותר, והמצב הוא בעייתי. זה לא מילה גסה לומר הצללה זמנית ומלאכותית".
בעיריית תל אביב ניסו לשפר ההצללה בעיר מתוך אסטרטגיה לעידוד רכיבה על אופניים, הליכתיות, שימוש בתחבורה הציבורית בעיר ויצירת תשתית ועיצוב מרחב ציבורי, שיאפשרו חווית שימוש נעימה ובטוחה לכלל משתמשי הדרך. האסטרטגיה קובעת כי צל הינו אחד המרכיבים המשמעותיים בפיתוח מרחב ציבורי. בעירייה פרשו רשתות צל במספר נקודות חמות, עבור כל העונה החמה. בנוסף, ניטעו עצים בפארקים ובשדרות, והעירייה גם חילקה לתושבים עצי פרי מותאמים לאקלים המקומי. בגשרים נערכו פיילוט לפרגולות הצללה, שם לא ניתן לנטוע עצים.
"הייתה החלטת ממשלה, שדיברה על עצים. אבל הייתה החלטת ממשלה בינואר 2022, שהסתמכה על עבודה רצינית שנעשתה. יש מיפוי של עצים במרחב. אפשר להיכנס לאינטרנט ולראות. יש מיפוי של איי חום של המשרד להגנת הסביבה. אבל זו החלטת ממשלה. לא חוק. אפשר לקבל הרבה מאוד החלטות, מאוד נחמדות, אבל לא חייבים לקיים את ההחלטה. ויוצא מצב שהחלטת ממשלה מ- 22 לא מבוצעת. לכן אנחנו מבקשים שחלק מהחלטת הממשלה נעביר כחוק, כדי שנוכל להגיע לשלב הביצוע. החלטת הממשלה נתנה מספרים נהדרים. דיברה על 50% הצללה ברחובות ראשיים ומקשרים. המצב כיום הוא שאנחנו על פחות מחצי אחוז הצללה", אמרו ב"אדם טבע ודין".
ומה המצב בעולם? בארצות הברית, לדוגמה, אין חוקים של ממש בנוגע להצללה. בקליפורניה מדיניות העירייה היא שיהיה כיסוי של 50% עצים לחניונים ו- 10% כיסוי לשטחים פתוחים. בבתי הספר יש חוק שחייבת להיות במקום הצללה. באיחוד האירופי אין חוק מיועד לנושא, אך ישנה הצעת חוק שמחכה לאימוץ על ידי המועצה. לפי ההצעה יהיה מינימום של 10% כיסוי חופת עצים בכל הערים, העיירות או הפרברים עד 2050.
באבו דאבי קיים מדריך לעיצוב הרחוב. אחד מעקרונות המדריך הוא מתן צל במרחב הציבורי להפחתת טמפרטורת הסביבה. עיצוב הצל חייב להתחשב בטמפרטורות קיצוניות ובחשיפה לשמש, במיוחד בחודשי הקיץ הלחים. הנוחות התרמית באזורים עירוניים מאוד באמירות מושפעת לא רק מהאקלים המקומי, אלא גם מהשפעות נוספות המביאות להגברת החום במרחב לדוגמת קרינת שמש ישירה ומוחזרת וחום המוקרן בחזרה ממשטחים מחוממים.
בינתיים, אנחנו מסכמים את חודש יוני החם ביותר מתחילת המדידות בישראל. כך לפי השירות המטאורולוגי. יוני היה חם בעד 3.5 מעלות מהממוצע הרב שנתי. החום של יוני השנה בולט על רקע ארבעת חודשי יוני שקדמו לו שהיו קרובים לממוצע ואף קרירים ממנו. במהלך החודש היו מספר גלי חום, במיוחד המחצית הראשונה של החודש, שבהם נשברו מספר שיאי טמפרטורה לחודש יוני. וכאמור, זו רק ההתחלה.
"החדשות הרעות ביותר הם שזה יהיה אחד מחודשי יוני הקרירים ביותר אם מסתכלים קדימה", אומר ח"כ יוראי להב-הרצנו. "הצללה של המרחב הציבורי היא קריטית בעידן של שינויי אקלים. העתיד יהיה יותר חם. יהיו יותר תופעות של איי חום עירוניים, והטמפרטורה במרחב העירוני צפויה להמשיך לעלות. זה משליך על היכולת של בני האדם לשהות באותם אזורים. הצללה אמורה לחזק את החוסן החברתי והכלכלי של הציבור. היכולת לנהל את חיי היום יום במרחבים העירוניים תלויה בהצללה. ואין ספק שעצים הם חלק קריטי".
באותה החלטת ממשלה מ- 2022 ביקשו להגיע לכיסוי צל עצים של 70% (צל עצים רציף) במדרכות ברחובות עם פוטנציאל ההליכה הרב ביותר עד לשנת 2040. אבל אם מסתכלים על שאילתא אחת שח"כ להב-הרצנו הגיש למשרד החקלאות, מגלים עד כמה הנושא באמת מעסיק את הממשלה הנוכחית.
חבר הכנסת ביקש לדעת כמה תלונות הוגשו למשרד החקלאות על כריתות לא חוקיות של עצים בשנים האחרונות וכמה קנסות הוטלו. המספרים ירדו עם השנים. ב-2021 ניתנו 47 קנסות בסך כולל של 193 אלף שקלים, אך ב- 2023 ניתנו רק 17 קנסות, אבל בשווי 248 אלף שקלים. במשרד החקלאות הסבירו כי חלק ניכר מהתיקים לא השלימו את הטיפול, בין היתר כתוצאה של התארכות התיקים הפליליים והיעדר כוח אדם.
"עצים הם חלק קריטי בפיתרון משבר האקלים", סיכם להב-הרצנו. "הצעת החוק מחייבת את המתכננים לאזן את הפיתוח והבינוי עם צרכים סביבתיים. זו דרך נכונה וברת קיימא לתכנן את המרחב הציבורי, כדי שאזרחי ישראל במאה ה- 21 יוכלו להתנהל שם ולא יסתודדו בבית וינועו ממזגן למזגן".
