בחינה של שרידי כ-20 אלף בעלי חיים, שאותם אכלו בני אדם לפני כ-23 אלף שנה באזור הכינרת, גילה כי שינויי האקלים בתקופת הקרח לא גרמו למחסור ולא השפיעו על זמינות משאבי המזון באזורינו. כך עולה ממחקר שהתפרסם אמש (יום ד') בכתב העת המדעי PloS One.
המאמר של הדוקטורנטית תקווה שטיינר מהאוניברסיטה העברית בירושלים מתאר ממצאים מחפירה שנערכה ידי פרופ' דני נדל באתר אוהלו II על חוף הכינרת. במקום התגלו בקתות ומוקדים של ציידים-לקטים-דייגים, מלפני כ-23 אלף שנה, שנחשפו כתוצאה מירידת מפלס הכינרת. המאמר מבוסס על עבודת המוסמך של שטיינר, בהנחיית פרופ' רבקה רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית ופרופ' דני נדל מאוניברסיטת חיפה.
מהמאמר עולה כי אתר זה יוצא דופן בעושר ממצאיו וברמת השימור הטובה. החומר האורגני שנמצא במקום, מלמד על כך שבמקום התקיים ניצול סביבתי נרחב מצד המתגוררים בו לטובת אכילה, בנייה וייצור מגוון חפצים. האנשים באתר ניזונו ממגוון מינים מהחי כגון דגים, עופות, צבים ויונקים, כמו גם ממגוון רחב של אוכלי עשב, כמו צבאים, יחמורים, ארנבות, שועלים וצבים.
כחלק מהמחקר נערך זיהוי וכימות של מיני בעלי החיים, נמדדו חלקי גוף, בוצעו בדיקות מיקרוסקופית של פני העצמות כדי לזהות סימני ביתור, בלייה ושחיקה. בנוסף, פרופ' ריואליס מטרגונה שבספרד ביצע בחינה של שחיקת השיניים המסייעת לאבחן את סוג המזון ואת עונת הקיום. ד"ר רבקה ביטון, פוסט דוקטורנטית באוניברסיטה העברית ומומחית להרפטולוגיה זיהתה כי לשרידי צבים היה גודל אחיד, עובדה העשויה להצביע על בחירה מכוונת של הציידים בגודל ספציפי של צבים.
לדעת שטיינר ושותפיה למחקר, הממצאים שהתגלו באתר אינם מעידים על ירידה בזמינות המזון בתקופה, אלא על שפע של מקורות: בעוד שחלק מציד החיות התבצע לשם מאכל בשר, ייתכן שאחרות ניצודו כדי לנצל את עורותיהן (למשל: שועלים, ארנבות), או צבים אשר השריון שלהם שימש כקערה. נראה שתקופת סוף הקרחון האחרון השפיעה מעט בלבד על הסביבה המיידית של אוהלו II, ושהמקום נבחר להתיישבות חוזרת בגלל מיקומו האסטרטגי והשפע במשאבי מזון רבים ומגוונים בכל העונות ולא מתוך אילוץ של חוסר במזון. זאת, בשונה מאתרים אחרים מאותה התקופה, מהם הסיקו החוקרים כי התפריט של הקבוצות המקומיות הוכתב על ידי מחסור במשאבי מזון ואילץ אותם לבצע פעולות ליקוט וצייד מגוונות ורבות כדי להגיע לתפריט סביר. החוקרים מקווים שעבודה זו תוביל לחקירות דומות בעתיד של שינויים בתזונה אנושית במקומות ובתקופות זמן אחרות.
שטיינר: "המחקר משלים את הבנתנו על אופן הקיום באתר אוהלו II. עכשיו אנחנו יכולים לראות את היבט של הציד במחנה הציידים-לקטים-דייגים שהתקיים לפני 23 אלף שנה: וכיצד אכילה של בשר השתלבה באסטרטגיית הקיום המגוונת והעשירה שלו. בנוסף, חשוב להדגיש את המחקר הרב-תחומי שנעשה, שכלל אנליזות FTIR הבודקת את מידת השריפה של העצמות ואת ניתוח שחיקת השיניים של אוכלי העשב. הוא איפשר לנו לשחזר את התזונה של בעלי החיים ולהבין מתי במהלך עונות השנה הם ניצודו. עוד אבני בנייה בפסיפס המורכב של כלכלת אנשי אוהלו".
