הפלגה לגני הספוגים
(צילום: שמוליק דודפור, תסריט ועריכה: תמר אברם)
בעומק של כ-100 מטר ובמרחק של כ-10 ק"מ מחופי הרצליה מסתתר בעומק הים רכס כורכר תת-ימי ועליו חיים יצורים מסתוריים וקדמוניים המכונים ספוגים. יצאנו לשם על מנת לראות וגם לחקור את גני הספוגים וללמוד על חשיבות המחקר פורץ הדרך למען עתיד האנושות.
לטובת הצילומים, שיא-גל, מועדון היאכטות הישראלי, התנדבו לספק לנו יאכטה לצילום, ובשעת בוקר מוקדמת של יום קיץ ללא גלים במרינה בהרצליה, יונתן (ג'וני) דמטוב, הסקיפר החביב, נותן הוראות בטיחות אחרונות ומשחרר חבלים.
חוקרת הספוגים הבכירה ד"ר טל אידן, פוסט-דוקטורנטית במכון ויצמן למדע, מנצלת את ההפלגה הארוכה כדי ללמד אותנו על בעלי החיים המסתוריים. "הספוגים הם הבסיס של המערכת האקולוגית, כמו האלמוגים משוניות האלמוגים באילת", היא אמרה. "חשוב לדעת שספוג הוא בעל חיים. להבדיל מבובספוג, אין להם עיניים ופה או ידיים ורגליים. הם בעלי חיים מאוד מאוד פשוטים, בעלי החיים הרב תאיים הראשונים שנוצרו מבחינה אבולוציונית".
5 צפייה בגלריה
ספוג מהמין Agelas oroides, המין השני הכי נפוץ בגני הספוגים המזופוטים. עד שנות השישים ניתן היה למצוא אותו גם במים הרדודים בחופינו. צילום: טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב. התמונה צולמה בעזרת רובוט תת ימי, מפעילי הרובוט: עודד עזרא, איתי קצמן, אסף גלעדי
ד"ר אידן פירטה על החשיבות של הספוגים: "הספוגים ניזונים על ידי סינון של מי ים ובצורה הזאת הם מסירים מהמים חיידקים, וירוסים, חומר אורגני חלקיקי קטן מאוד ואפילו חומר מומס במים, שזה בגדול מזון שהוא לא זמין לבעלי חיים אחרים והספוגים אוכלים אותו. בצורה הזאת הם גם מקשרים בין מה שנמצא בגוף המים למה שנמצא על הקרקעית, כי הם הופכים את כל המזון הזה שלפני זה היה לא זמין לבעלי חיים אחרים - לזמין על הקרקעית".
כיוון שהפלגה ארוכה עוד לפנינו, אלון רוטשילד, מנהל תחום הים בחברה להגנת הטבע מצטרף לשיחה המרתקת על בעלי החיים הקדמונים של המסתוריים. "לפני עשרות אלפי שנים, גובה המים של הים התיכון היה הרבה יותר נמוך. קו החוף הקדום של הרצליה-תל-אביב שקוע היום בעומק של 100 מטר והוא למעשה רכס כורכר תת ימי, סלע, שעליו הספוגים אוהבים לשבת", הוא אמר.
5 צפייה בגלריה
צילום: טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב. צילום: טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב. התמונה צולמה בעזרת רובוט תת ימי, מפעילי הרובוט: עודד עזרא, איתי קצמן, אסף גלעדי
אז למה הספוגים אוהבים לשבת דווקא במקום הזה? "תחשוב שאתה בים, מנסה לעמוד בחוף חולי וזז עם הגלים ממקום למקום", אמר רוטשילד. "לכן, בעלי חיים בים מאוד אוהבים שיש להם איזה נדל"ן מאוד יקר שקוראים לו סלע, ועליו הם מתיישבים - ואז יש להם את האי של היציבות. לכן רכס הכורכר התת ימי הוא העוגן של גני הספוגים ועל הספוגים באים כל בעלי החיים שסביבם. הספוגים נקראים גם 'בתי מלון חיים', כי הרבה מאוד בעלי חיים ממש חיים בתעלות בתוך הספוגים, בין אם זה תולעים, סרטנים, או דגים".
כיוון שמדובר בבעלי חיים החיים בסביבה קיצונית לבני האדם, נשאלת השאלה כיצד חוקרים את היצורים המסתוריים בעומק הים. ד"ר אידן מציגה תמונות של הציוד המתוחכם שבעזרתו המדענים חוקרים את הספוגים. "את עיקר העבודה עשינו בעזרת רובוט תת-ימי המקושר לספינה ומשדר בשידור חי את כל מה שהוא רואה", היא אמרה. "כך אנחנו יכולים להתלהב ולראות את הספוגים השונים. בעזרת זרוע של הרובוט התת-ימי אנחנו יכולים לאסוף דגימות של פרטים ומינים, שאנחנו לא מכירים. והמטרה שלנו היא להצליח לזהות אותם. במהלך המחקר גילינו עולם מדהים הכולל למעלה ממאה מינים שונים של ספוגים".
5 צפייה בגלריה
צילום: טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב. התמונה צולמה בעזרת רובוט תת ימי, מפעילי הרובוט: עודד עזרא, איתי קצמן, אסף גלעדי.
במחקר עצמו מושקע סכום גדול עבור הורדת רובוטים חדשניים לקרקעית הים, באמצעות ספינת מחקר מיוחדת. ד"ר אידן מספקת רמז לאחת הסיבות המרכזיות שגרמו למחקר הספוגים לקבל תקציב. "הספוגים מייצרים חומרים כימיים כדי להגן על עצמם", היא אמרה. "אבל אנחנו גילינו ומיצינו את החומרים האלה וראינו שהם יכולים לשמש לנו כתרופות. החל מתרופות אנטי ויראליות, כמו תרופה לטיפול בהרפס שקיימת היום בשוק ועד לתרופות לטיפול בסרטן שיש היום בשוק, כמו תרופות לטיפול בסרטן השד ובסרטן הדם. כל התרופות האלה, המקור שלהן הוא מולקולה שנמצאה בספוג. ואני שמחה לבשר לך כי בקרוב תוכרז שמורת טבע כדי להגן על הספוגים".
אבל לא הכול רגוע, גם במרחק די גדול מחופי ישראל. רוטשילד: "אנחנו מוקפים אמנם בים כחול ורגוע וזה נראה כאילו שהספוגים יכולים לישון בשקט, אבל זאת אשליה", הוא אמר. "ספינת מכמורת, וראינו כמה מהן במהלך ההפלגה, הן מכונות ההרס של הים. ספינה כזאת שגוררת רשת על הקרקעית, גורפת כל מה שיש בדרך ובית גידול בן מאות שנים ואפילו יותר יהרס. גם דיג על יאכטה נחמדה, שמורידים קרס לעומק של מאה מטרים ושולפים את כל טורפי העל של המערכת, דקרי הסלעים (לוקוסים). מה שחשוב להבין זה שהתמונה הפסטורלית הזאת שאנחנו רואים כאן היא אשליה ויש איומים רבים וחמורים על הספוגים ובעיקר בעתיד. לכן השמורה הספוגים החדשה, מטרתה להסתכל 40-30 שנה קדימה ולומר לכל מי שיש לו כוונות לגבי המרחב הזה - לא פה!"
5 צפייה בגלריה
פרט גדול מהמין Calyx nicaeensis על פסגת אחד הבלטים מול חופי שפיים. צילום: טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב. התמונה צולמה בעזרת רובוט תת ימי, מפעילי הרובוט: עודד עזרא, איתי קצמן, אסף גלעדי
5 צפייה בגלריה
רובוט תת ימי מועלה לסיפון ספינת המחקר Mediterranean Explorer של עמותת Ecoocean בסיום משלחת מחקר לגני הספוגים של שמורת ים פולג. ROV זה נרכש בשיתוף משרד המדע,, Ecoocean והמרכז הבינאוניברסיטאי באילת
(צילום: טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב)
סוף סוף הגענו ליעד. השמש עלתה למרכז השמיים וג'וני הסקיפר טוען כי הוא עבר לא פעם ולא פעמיים מעל לגן הספוגים המסתורי ורכס הכורכר התת ימי, והוא לא ידע שיש שם בעומק הים - אוצר בלום של חומרים כימיים לטובת המין האנושי.
תודה על הצילומים התת ימיים - למעבדת הספוגים באוניברסיטת ת"א - פרופ' מיכה אילן, ד"ר סיגל שפר, ד"ר טל אידן וד"ר לירון גורן. הספוגים צולמו בעזרת רובוט תת ימי בהפעלת עמותת אקואושן ובתמיכת רשות הטבע והגנים ומשרד המדע
את כתבת הווידאו ערכה תמר אברם ז"ל, עורכת וידאו ותיקה ב-ynet, שהלכה לעולמה בטרם עת בנסיבות טבעיות. הכתבה הזו היא אחת הכתבות האחרונות שערכה תמר בכישרון רב.
