פרוות סמור, סנאי ובונה היו סמל לעושר ופריט סחר חשוב בדנמרק של המאה ה-10. חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן גילו כי באותה העת היה מדובר במצרך מותרות, שהוגבל לבני האליטה ונלבש כאינדיקטור קל לזיהוי של מעמד חברתי. "בעידן הוויקינגים, לבישת פרווה היוותה הצהרה חזותית ברורה של שפע ומעמד חברתי, בדומה לאופנה היוקרתית בעולם כיום".
מקורות כתובים מצביעים על כך שהפרווה הייתה מצרך מפתח בתקופת הוויקינגים, בין השנים 1050-800 לספירה, אף על פי כן, מדובר בפריט שאיננו שורד את מבחן הזמן ועל כן קשה לחקור אותו מבחינת התיעוד הארכיאולוגי, מה שמותיר מעט עדויות על אודותיו. במחקרים קודמים, הקושי בא לידי ביטוי בדיווחים לא מדויקים על המקור שממנו הוכנו אותן פרוות ולכן המידע על הפרוות שהיו מועדפות על הוויקינגים, היה מועט.
במחקר האחרון, ד"ר לואיז אורסטד ברנדט ועמיתה באוניברסיטת קופנהגן שבדנמרק, ניתחו שרידי בעלי חיים משישה קברים של אנשים בעלי מעמד גבוה מדנמרק של המאה ה-10. דגימות הדנ"א העתיק לא העלו ממצאים כלשהם, אולי בשל תהליכי הטיפול שבוצעו בפרוות ובעורות וכנראה בשל תנאיי שימור, אך שיטות פלאאופרוטומיקה - ניתוח החלבונים העתיקים - הן בעלות פוטנציאל עצום כדי להרחיב את המחקר הארכיאולוגי, הפלאונטולוגי והאבולוציוני, ולכן סייעו לחוקרים לחשוף את מקור הפרוות ולשייכן ללובשים אותן, לרבות הרחבת הידע על סחר הפרוות באותן שנים. הפריטים בקברים כללו עורות של חיות ביתיות, בעוד שהבגדים הורכבו מפרוות של חיות בר, במיוחד סמור, סנאי ובונה, שנלבשו על ידי שני המינים.
3 צפייה בגלריה
מפת האתרים בהם נבדקו פרטי הקברים והדוגמאות לפרוות שנדגמו
(צילום: Luise Ørsted Brandt, Charlotte Rimstad, Roberto Fortuna, National Museum of Denmark)
ממצאים אלה, שפורסמו בכתב העת PLOS ONE, תומכים ברעיון שהפרווה הייתה סמל לעושר בתקופת הוויקינגים. העובדה שהבונים אינם מדנמרק במקור, מעידה שהפרווה הזו הייתה פריט מותרות שנרכש באמצעות סחר. פריטי לבוש מסוימים כללו פרווה ממינים רבים, המדגימים ידע על הפונקציות השונות של עורות בעלי חיים שונים, וייתכן שהצביעו על רצון להתנשא באמצעות פרוות ייחודיות בסגנונן ועיצובן.
החוקרים מציינים שהגורם המגביל הגדול ביותר במחקר מסוג זה הוא חוסר השלמות של מסדי נתונים השוואתיים של חלבונים - ככל שמאגרי המידע הללו מתרחבים, יתאפשר זיהוי ספציפי יותר של עורות ופרוות של בעלי חיים קדומים. "בתקופת הוויקינגים, לבישת פרווה ייחודית ויוצאת דופן הייתה כמעט בוודאות הצהרה ויזואלית ברורה של שפע ומעמד חברתי, בדומה לאופנה היוקרתית בעולם של היום. מחקר זה משתמש בחלבונים עתיקים שנשמרו בקבורות ויקינגיות דניות של בני המעמד העילי, כדי לספק עדות ישירה לסחר ולשימוש בפרוות סמור, סנאי ובונה באותה תקופה", אמרה ד"ר ברנדט.
