מוצרי הפלסטיק היומיומיים מכילים תוספים כימיים שעלולים לזהם את הסביבה בכלל ואת הים בפרט. הזיהום יכול להתרחש לפני ובמהלך תהליך הפירוק הפלסטי. "התמקדנו בהשפעות תוספים כימיים בפלסטיק על אורגניזמים ימיים. בשלב הראשון בדקנו שתי קבוצות של מיקרואורגניזמים - חיידקים ומיקרו-אצות, הידועים גם בשם פיטופלנקטון. מאוחר יותר עבדנו עם ביצי דג הקוד והדגיגים שבקעו מהן. דגיגים אלו, בדיוק כמו בני אדם, פגיעים יותר להשפעות הבריאותיות השליליות של זיהום סביבתי", אמרה ד"ר ליסבט סורנסן ממכון המחקר הנורבגי SINTEF Ocean.
"ביצענו מדגם של 50 פריטים שבהם נעשה השימוש היומיומי התדיר ביותר" הוסיפה ד"ר סורנסן. בין 50 המוצרים היו שקיות ניילון, כוסות חד פעמיות, כפפות לשטיפת כלים, צמיגי רכב, מגוון צעצועים לילדים ובלונים. הרעיון הראשוני היה לבחור במוצרי פלסטיק 'קלאסיים', אך בכל זאת הוחלט לכלול כמה פריטי גומי ברשימה, מה שהתברר כהחלטה נבונה. עבודת מעבדה אנליטית סיפקה לצוות סקירה רחבה של סוגי וכמויות הכימיקלים המצויים במוצרים השונים".
ד"ר סורנסן הוסיפה: "הופתענו מאוד ממספר הכימיקלים השונים שזיהינו במוצרים הללו. 30% מהתרכובות הכימיות שזוהו נמצאו בשני מוצרים או יותר, אם כי היו מספר רב של כימיקלים שלא הצלחנו לזהות בוודאות, מה שהוכיח לנו כמה מעט אנחנו יודעים על ההרכב של רבים מהמוצרים בהם אנו משתמשים באופן יומיומי".
אחת ממטרות הפרויקט (MicroLEACH) בו לקחה חלק ד"ר סורנסן, שממצאיו פורסמו בכתבי העת Journal of Hazardous Materials, Marine Pollution Bulletin ו-Science of The Total Environment, היה לחקור עד כמה כימיקלים אלה רעילים לאורגניזמים חיים מהרגע שבו מוצרי הפלסטיק מוצאים את דרכם לסביבה הימית.
4 צפייה בגלריה
דגיגי קוד שבקעו לאחרונה, אך בעלי עיוותים בחוליות לאחר חשיפה לחומרים כימיים שדלפו ממוצרי פלסטיק
(צילום: SINTEF)
בשנים האחרונות יש התמקדות בבעיות הקשורות למיקרו-פלסטיק, אולם הרבה לפני תהליך ההתפרקות הזה לפיסות פלסטיק זעירות, תוספים כימיים עלולים לדלוף החוצה אל הסביבה הטבעית. "מטרתנו הייתה לבחון את מידת הרעילות של התוספים הכימיים במוצרי פלסטיק סטנדרטיים הקיימים בשוק, זאת בהשוואה למיקרו-פלסטיק", אמר ד"ר אנדי בות' ממכון SINTEF Ocean.
צוות המחקר בדק את ההשפעה של כימיקלים שדולפים ממיקרו-פלסטיק וחלקיקי גומי אל הסביבה הימית. "מוצרים המורכבים או מכילים רמות גבוהות של גומי, הינם בעלי ההשפעה המזיקה ביותר למיקרואורגניזמים שחקרנו (4 מתוך 50 המוצרים שנבדקו : צמיגי רכב, בלוני גומי, כפפות חד-פעמיות וכפפות לשטיפת כלים)", הוסיף ד"ר בות'.
"הבחנו בכך שחלק מהכימיקלים מנעו את בקיעת הביצים, בעוד שחלקם השפיעו לרעה על התפתחות תקינה של הדגיגים, אשר סבלו מעיוותים בחוליות, בדומה לעקמת בבני אדם", אמרה ד"ר סטפניה פיארולי ממכון SINTEF Ocean. יחד עם זאת, צוות המחקר מצא שלא כל סוגי הפלסטיק רעילים. ההרכב של מוצרי פלסטיק שונים הוא שקובע את רמת הרעילות, כשמוצרי פלסטיק אלסטיים התגלו כמזיקים ביותר.
"משמעות הדבר היא שכעת אנו יודעים שניתן להפחית רעילות במספר מוצרים באמצעות שילובי פולימרים חלופיים בעת תהליך הייצור", הסביר ד"ר בות'. "גם בני אדם וגם בעלי חיים נחשפים ללא הרף למאקרו-פלסטיק, מיקרו-פלסטיק ולתוספים הכימיים שהם מכילים. על כן, סביר להניח כי אנחנו נחשפים לתוספים כימיים הקשורים לפלסטיק דרך המזון שאנו אוכלים, אם כי נדרש מחקר המשך שיסייע להבין את מידת הכימיקלים שמקורם במוצרי המזון, בהשוואה לכימיקלים שמקורם באריזות המזון. לדעתי, אנחנו נחשפים להרבה יותר כימיקלים ממוצרי המזון ופחות מהאריזות שלהם", טענה ד"ר פיארולי.
ד"ר סורנסן הוסיפה: "מוצרי פלסטיק המשמשים לאחסון וצריכה של מזון הם הפחות בעייתיים, שכן הכנתם מבוצעת תחת תקנות קפדניות המגבילות תוספים כימיים מזיקים. מה שמדאיג יותר הוא שמוצרי פלסטיק אחרים שאנו משתמשים בהם מדי יום, כולל חלק מאלה המיועדים לילדים, נמצאו כבעלי השפעה רעה במיוחד על הסביבה הימית".
4 צפייה בגלריה
החוקרים מאחורי פרויקט MicroLEACH (משמאל לימין): ד"ר סטפניה פיארולי, ד"ר אמאיה איגרטואה, ד"ר אנדי בות' וד"ר ליסבט סורנסן
(צילום: Thor Nielsen)
ד"ר פיארולי סיכמה: "עלינו לשאוף לצמצם את השימוש שלנו בפלסטיק, מכיוון שיש לו השפעות שליליות, שלא את כולן גילינו. מדובר על המצאה מועילה להפליא, שחיונית לאורח החיים שלנו (כמו למשל בתחום הרפואה), אבל בפלסטיק נעשה שימוש גם במסגרות רבות שבהן אין זה מחויב למציאות (כמו למשל בתחום הטקסטיל), כך שיש להימנע משימוש בפלסטיק במידת האפשר".
