מחקר בינלאומי חדש, שהתפרסם בכתב העת Scientific Reports, עסק בחקר החיידקים בסקנדינביה של תקופת האבן. במחקר שאותו הובילה אוניברסיטת שטוקהולם מתוארים כמה סוגים שונים של חיידקים, שבהם נדבקו בני האדם הקדומים בעת מעבר בין סוגים שונים של אורח חיים. בין החיידקים שהתגלו ניתן למצוא את ניסריה מנינגיטידיס (Neisseria meningitidis) - או בשמו הנוסף מנינגוקוקוס - המוכר בעיקר בשל יכולתו לגרום לדלקת קרום המוח, לזיהום בדרכי הנשימה העליונות או להתפשט דרך זרם הדם ולגרום לפגיעה רב-מערכתית.
"החיידק האלים" עלול להתפשט באמצעות מגע קרוב בין בני אדם - למשל בעת שיעול או נשיקות. חיידק נוסף שהתגלה היה ירסיניה אנטרוקוליטיקה (Yersinia enterocolitica), חיידק מקלוני הגורם לרוב לזיהום על ידי הדבקה בדרך פומית ממזון ושתייה מזוהמים. חיידק זה נפוץ במדינות הקרות, בצפון אירופה ובצפון אמריקה (קנדה).
"כיום, חיידק בשם סלמונלה אנטריקה (Salmonella enterica) נקשר להרעלת מזון ומים ומוכיח עד כמה קשה ולא נעים יכולה להיות ההידבקות בו. בקברים שנחקרו בלינשופינג (Linköping), עיר בדרום שבדיה אשר מהווה את מרכז המורשת התרבותית העתיקה שלה, נמצאו עדויות של אנשים שמתו בשל תחלואה קשה", אמרה נורה ברגפלדט מהמחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת שטוקהולם, שעורכת את מחקריה על מחלות חיידקיות בחברות פרהיסטוריות. "ממצא זה ומחלות חיידקיות אחרות שמצאנו בקרב שרידי האנשים מאותה תקופה קדומה, מטופלים כיום בקלות על ידי נטילת אנטיביוטיקה, אלא שלפני שנים כה רבות הן היו קטלניות בהרבה", הוסיפה החוקרת.
במחקר נחקרו שרידיהם של 38 בני אדם, שנקשרו לקהילות חקלאיות (13 פרטים מכלל הדגימות) או של ציידים-לקטים (25 פרטים מכלל הדגימות), בניסיון לאתר תחלואה כתוצאה מהידבקות בחיידקים. האתרים שנחקרו נעו בין האמרויקשולמן (Hummerviksholmen) בדרום נורבגיה (מלפני 9,500 שנה), לבין האתר ברגסגרייבן (Bergsgraven) בדרום שבדיה (מלפני 4,500 שנה). מחברי המחקר הצליחו למצוא לא פחות מ-660 מינים שונים של חיידקים בקרב שרידי בני האדם הנגועים, באמצעותם הצליחו להתחקות אחר מחלות חיידקיות שהועברו מאדם לאדם בתקופת האבן הסקנדינבית.
2 צפייה בגלריה
שרידי עצמות בני אדם מתקופת האבן הסקנדינבית שהתגלו בלינשופינג שבדרום שבדיה
(צילום: Östergötland Museum)
המעבר מאורח חיים ציידי-לקטי לאורח חיים חקלאי מעניין במיוחד, שכן ייתכן כי יש לו קשר לאותן מחלות חיידקיות. "אנחנו יודעים מתי אנשים פנו לאורח חיים חקלאי בסקנדינביה' אבל אנחנו עדיין לא יודעים איך השינוי הזה באורח החיים השפיע על הבריאות הכללית באותה תקופה", אמרה ד"ר הלנה מאלמסטרום מהמחלקה לביולוגיה אורגניזמית ואבולוציה אנושית באוניברסיטת אופסלה, שמיקדה חלק ניכר ממחקריה במעברים בין סוגי אורח החיים בתקופת האבן הסקנדינבית.
"ככל שיותר אנשים ייצרו אינטראקציה, כך גברו הסיכויים שידביקו אחד את השני. בסיכומו של עניין, הזיהומים שמתפשטים דרך המזון והשתייה נמצאו כבולטים ביותר במחקר שלנו", אמר פרופ' אנדרס גות'רסטרום מאוניברסיטת שטוקהולם, שמתמקד במחקריו בשחזור מידע היסטורי ופרהיסטורי באמצעות נתונים גנטיים משרידים ארכאולוגיים. "מדהים לחזור ולקבל תובנות על חברות פרהיסטוריות אותן לא ניתן היה לחקור עד כה", הוא הוסיף.
