ושבו עיטים לגבולם. הוא הדורס הלילי הגדול בעולם, הוא תוקף אפילו שועלים ודורבנים, הורג אותם ואוכל את בשרם. זהו האוח העיטי, ולראשונה בעולם בוצע בישראל פרויקט להצלת גוזלים שלו והחזרתם לטבע.
המבצע נערך על ידי רשות הטבע והגנים (רט"ג) ובית החולים לחיות בר של הספארי. המבצע התחיל בשנת 2009 ועד כה הוחזרו לטבע 44 גוזלים - שגדלו בהצלחה.
רובם נלקחו מהקן על ידי בני אדם חסרי לב שביקשו למכור אותם תמורת בצע כסף, חלקם נפלו מהקן, היו אף כאלה שהתחשמלו. מרביתם הגיעו לבית החולים מוזנחים, ובמצב של תת-תזונה.
שלושת הגוזלים הראשונים שניצלו נלקחו מהקן והוחזקו בניגוד לחוק באזור יהודה ושומרון. הם הוחרמו, הועברו לבית החולים וזכו ליחס מסור מצד המטפל שמוליק לנדאו, שהלך בינתיים לעולמו. במהלך השיקום יצרו לכל גוזל כרטיס מעקב רפואי ובו נכתב גילו ומשקלו. בהתייעצות עם אקולוג העופות ד"ר אוהד הצופה הוחלט לשלב אותם לאחר התאוששותם בקינים בטבע, ו-44 הגוזלים הועברו לקינים באזור שפלת יהודה.
עזרא חדד, פקח בסיירת הירוקה של רט"ג, שהתאהב לדבריו בעוף המיוחד הזה ואף ערך עליו מחקר מקיף, מספר כי האוח העיטי הוא טורף-על וכי מדובר בדורס הלילה הגדול ביותר. המזון שלו מגוון, החל מחיפושיות ועד לבעלי חיים גדולים כמו שועלים, סמורים וכדומה שבהם הוא נועץ את טפריו, הורג אותם ואוכל את בשרם.
חדד מספר כי נתקל לראשונה באוח לפני כ-40 שנה, במהלך סיור בהרי יהודה. "זה היה מפגש קרוב ומרתק שהותיר בי רושם עז ביותר. יש לו עיניים גדולות שצבען כתום כמו אש, המשאירות בצופים רושם חזק מאוד ואף מפחיד ומצמרר. עיניו הן יצירת מופת של האבולוציה – ראייתו טובה ביום אף יותר מזו של האדם, וחדה גם בחשיכה מוחלטת".
על פרויקט השבת הגוזלים לטבע סיפר: "זו הצלחה אדירה. הופתעתי לטובה כי השיטה הזו לא נוסתה בעולם. ביקרתי בכל קן פעם ביומיים כדי לצפות בקליטת הגוזלים אצל המשפחה המאמצת, ובכל המקרים הם נקלטו במעגל המשפחתי החדש בתוך זמן קצר. האחים המאמצים קיבלו אותם באופן שווה וההורים האכילו אותם בדיוק כמו שהאכילו את גוזליהם הביולוגיים. הם לא ידעו להבחין אם מדובר בצאצא הביולוגי שלהם והגוזלים כנראה לא יודעים לזהות את ההורים".
ממצאי הפרויקט פורסמו בכתב העת Nature Conservation. המחקר שערך חדד הוקדש לזכר המטפל לנדאו. "הוא טיפל בהתמדה בגוזלים היתומים ותרם באופן משמעותי להצלחת המיזם. העובדה שמין זה נחשב משמעותי במסחר בחיות בר וגוזליו מוּסָרים ללא הרף מקניהם כמטרד על ידי אזרחים חסרי זהירות, מכפילה את החשיבות של אימוץ האסטרטגיה הזו בשימור העתידי של האוח העיטי", סיפר. במחקר השתתפו גם פרופ' ראובן יוסף מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ופרופ' יעקב קוסיצקי מאוניברסיטה בפולין.
